בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היום לפני 63 שנה: עונש מאסר לחיילים שסירבו לחלל שבת

תגובות

בשבת של קיץ 1948 שידר הרדיו מסר בהול לחיילי פלוגה בחטיבת אלכסנדרוני לקצר את חופשתם ולחזור ליחידתם לשם יציאה מיידית לפעולה קרבית. חיילי הפלוגה - שני שלישים מהם דתיים - התייצבו על אף כניסת השבת.

מפקדם, שידע שהפעולה תימשך שעות ארוכות בשטח הררי, ציווה על טבחי פלוגתו להכין לחיילים ארוחה חמה בטרם צאתם לדרך. אבל שניים מהם, שמעון מנהיים ואליעזר בלומנטל, דתיים אף הם, סירבו למלאה, בהסתמכם על הוראה כללית מאת קצין הדת החטיבתי אשר ייפה את כוחם לקבוע אם בפניהם פיקוח נפש שמצדיק לחלל את השבת בבישול.

הרמטכ"ל הסביר מאוחר יותר, בהודעה שהודפסה ב"הארץ", ש"פלוגה זו השתתפה בפעולות קרביות שחלו בימי שבת גם קודם לכן, ולא התעורר ספק לגבי 'פיקוח נפש' אצל חיילי הפלוגה במקרים קודמים". הוא הוסיף שהפעולה הקרבית של אותו יום שבת "היתה פעולה רצינית ובה סבלנו אבדות בהרוגים ובפצועים".

מיד לאחר שחזרה הפלוגה מהפעולה הובאו שני הטבחים למשפט בפני מפקד הגדוד בעוון הפרת משמעת. "ידוע הדבר", נכתב ב"הארץ", "שהשתמטות ממלוי פקודה בצבא היא עבירה חמורה הגוררת עונש עד שלוש שנות מאסר. אולם, הואיל והמפקד התחשב במקרה זה באופן מיוחד ובעובדה שהחיילים הם דתיים, פסק להם מאסר שבעה ימים". השניים ערערו על פסק הדין, וב-6 בספטמבר הופיעו עם עורכי דינם בפני בית דין צבאי מחוזי. הם הביאו כעדים את הרב הצבאי הראשי של צבא ההגנה, את ראש שירות הדת הצבאי ואת קצין הדת של החטיבה - אך חבר השופטים, שני קצינים וחייל דתי, החליט פה אחד להחמיר בעונש הטבחים ולכלוא אותם לשלושה חודשים.

חיילי הפלוגה התייצבו לצדם ופתחו בשביתת רעב. ראש הממשלה בעצמו התערב בבירור ההתנגשות הזו שבין דת למדינה והטיל על הרמטכ"ל "לברר את הדבר מיסודו".

שלושה ימים אחר כך, מקץ דיון סוער בממשלה ו"גל התמרמרות בקרב הציבור החרדי", החליטה הממשלה לשחרר לאלתר את הסרבנים. הרמטכ"ל הדגיש שחוקת צה"ל טרם הגדירה "תקנות וחוקים המסדירים את ענייני הדת בחיי הצבא".

עד אז, "אין להניח שכל חייל יקבע" פיקוח נפש מהו "לפי השגותיו וטעמו", ובכך "ליצור כפילות ובלבול במשמעת שהיא צפור הנפש של כל צבא וכן של צבא ההגנה לישראל".

"הארץ" בירך על החלטת הממשלה לתקן את "המשגה החמור". במאמר מערכת נכתב: "אין זה לרצון הממשלה והעם כולו להכריח חרדים לנהוג שלא כמצפונם. ואם מביא הדבר לידי התנגשות בין אות החוק ובין מפיריו מטעמים דתיים, הרי יש לנהוג בזהירות ובטאקט, שבית הדין הצבאי לא גילה אותם".

עם זאת, מאמר המערכת הפציר בחוגים הדתיים לא להחמיץ "הזדמנות הרת גורל" ונכתב בו כי "בעיית היחסים בין המדינה ובין הדת תעמוד בקרוב על סדר היום של הדיונים הציבוריים", ואם הרבנים "יוסיפו לעמוד על קוצו של יוד בלא כל נטייה להתחשב בצרכיו ובדעותיו של הצבור הרחב, הרוחש אהדה וכבוד לכנותם אך יחד עם זה אינו יכול להיכנע לדרישותיהם - תשאר השפעתם מוגבלת (...) אבל אם יפנו לעם וינסו להחדיר את רוח התורה לא על ידי דרישות בלתי גמישות אלא בכח חידוש ויצירה - ירכשו לעמדתם לבבות". המאמר נחתם בשאלה: "האם לא הגיעה השעה, בקום מדינת ישראל אחרי אלפיים שנה, אף לחידוש הסנהדרין של ישראל?".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו