בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצ'רקסים מבקשים ללמוד את שפתם

07.09.1963/היום לפני 48 שנה:

תגובות

יום אחד בסוף שנות ה-50, הצליחו כמה צעירים מכפר כמא הצ'רקסי לקלוט תחנת רדיו המשדרת מאי שם בהרי קווקז בשפתם הלאומית, אדיגית. מאז ניתקו הקשרים של הצ'רקסים בישראל עם אחיהם בארצות ערב ב-1948, לא שמעו דבר כזה. כל שנותר להם משפתם היה, כפי שכתב סופר "הארץ" עטאללה מנצור ביולי 1964, "דרישת שלום שבועית בצורת צלילי מוסיקה לאומית מבית השידור הירדני".

כ-1,700 צ'רקסים חיו אז בישראל, בעיקר בכפר כמא ובריחניה. הם הגיעו לאזור בשנות השבעים של המאה ה-19, ומקץ 90 שנה ובהיעדר ספרים ומילונים בצ'רקסית, החלה השפה להתפוגג.

אחד הצעירים שהאזינו לשידורים החליט לכתוב לקריין, תושב העיר מאיא-קופ ברפובליקה הקווקזית בברית המועצות. "בזהירות רבה כתב על הכפר, מחשש עיניי הצנזור בארץ וברוסיה", סיפר מנצור.

התשובה היתה "מהירה ומהממת". עשרות ספרים כתובים באותיות קיריליות נשלחו לכפר, "החל מהסבר האלף-בית ועד לפושקין ומקסים גורקי בשפה הצ'רקסית... בני כפר כמא המיטיבים לדבר בשפתם הלאומית יכלו לקרוא באופן שוטף אחרי לימוד של כמה שיעורים. רבים מבני הכפר החלו לומדים. תנועה להתעוררות לאומית שטפה את הכפר". מנצור קרא לזה "התנועה הציונית" של הצ'רקסים.

במערכת החינוך הישראלית השתייכו הצ'רקסים, שדתם איסלאם, למחלקה לחינוך ערבי. בבתי הספר הם למדו עברית, ערבית ואנגלית. בעקבות התחייה של השפה הלאומית, ב-7 בספטמבר 1963 פנו נציגי המיעוט הצ'רקסי למשרד החינוך והתרבות בבקשה לאשר להם ללמוד בבית הספר גם את שפתם הלאומית.

הצ'רקסים שירתו לצד יהודים במלחמת 1948 והתגייסו גיוס חובה לצה"ל. ישראל הכירה להם תודה: בשנת 1950 היה כפר כמא למועצה המקומית הלא-יהודית הראשונה. גם כעת כשביקשו ללמוד את שפתם, התייחס משרד החינוך לבקשה בחיוב. אנשי המשרד "מגלים הבנה לבקשה זו ומעיינים באפשרות ביצועה הלכה למעשה", כתב סופר "הארץ" בנצרת, "אך התעוררה בעיית המחסור בספרים. אין בישראל שום ספרות בשפה הצ'רקסית, פרט לספרות שנדפסה בברית המועצות, וכעת בודקים באיזו מידה ניתן להשתמש בחומר זה".

יוחאי שוקן, פעיל בהחייאת השפה, הבהיר: "המלחמה הקרה לא מעניינת אותנו. היא עניין למדינות ולעמים קיימים. לנו אין מדינה, ויש לנו רק מיעוטים לאומיים פה ושם. קודם כל צריך לדאוג שיהיה לנו עם".

רק ב-1973 נשא פרי מאבק הצ'רקסים על זכות לימוד שפתם, כאשר פרופסור מומחה לשפה הצ'רקסית מניו ג'רסי, "שעד כמה שידוע הוא היחיד במערב היודע שפה זו על בוריה", דיווח "הארץ", נענה להזמנת אנשי כפר כמא ללמד את הילדים.

בסוף שנות ה-90 קמה חטיבת ביניים רב-לשונית ניסויית בכפר כמא. בחדרי הכיתה התלמידים והמורים מדברים ערבית, עברית, אנגלית וצ'רקסית, בהתאם לשפתו של המורה. "שאווקת חאכו, מורה למדעים, מקפיד להעביר את השיעורים שלו בצ'רקסית, כדי שהילדים לא ישכחו את השפה. כשחסרים לו מושגים מדעיים הוא משלים בעברית", כתבה יולי חרומצ'נקו ב"הארץ" ב-2005 על אודות בית הספר.

אבל לימוד נרחב של אדיגית בבית הספר נכשל. "הילדים שנאו את זה", אמרה לחרומצ'נקו מנהלת בית הספר, אירית דרורי. "הם טענו שזה לא לבגרות ושלא צריך את זה. הצ'רקסית טובה רק בין כפר תבור לשרונה, אמרו לי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו