רועי צ'יקי ארד
רועי צ'יקי ארד
רועי צ'יקי ארד
רועי צ'יקי ארד

הסיקור המדוקדק של חתונת בתו של נוחי דנקנר ביום חמישי, שבו הוצגו לראווה כל יחסי העריות של ההון שלטון עיתון, הרס את ז'אנר חתונות ההון בישראל. הבופה כבר לא יהיה אותו דבר. החתונה אמש של ג'ייסון אריסון, בנה של שרי אריסון, היתה כמעט ללא אנשי שלטון, וגם מאנשי ההון לא זיהיתי יותר מדי. מקורבת לאריסון הסבירה לי שבכוונה לא הוזמנו פוליטיקאים: "לא יעזור לכם, לא תמצא כאן כלום", הבהירה.

היו אמנם כל מיני רוני מילוא ודליה רבין, ונשים כבודות בשרשרות פנינים, אבל הימים הפרועים נגמרו. אם כי היו כאלה שכנראה נכנסו בדלת האחורית, כמו יצחק תשובה - כך שאולי היו כמה שחמקו כבעלי חוב. דפני ליף צריכה לסמן עוד איקס הבוקר, לפחות עד שהאווירה המהפכנית תשקע והחוצפה תחזור. אבל מה יוצא לי מזה? הצניעות נותרת בקוסמטיקה, אבל לכסף הגדול היא לא מגיעה. העמלות והריביות על האוברדראפט נותרו כשהיו, זה לא עוזר לי שלא מזמינים את יוסי פלד לבופה.

אילן בן דב וקרן מיכאלי, אמש. הימים הפרועים נגמרו (תצלום: עופר וקנין)

כבעל חשבון בבנק הפועלים, אני מרגיש לגמרי חלק מהחתונה של שרי אריסון. בוודאי חלק מהסלטים היו על חשבוני, אני מקווה שלא סלט הוולדורף. כשהורידו את מספר העמלות באותה רפורמה גאונית ב-2008, לפתע גדל פי חמישה הכסף שעמותה משלמת בשנה מ-120 ל-670 לשנה - בלי לבקש רשות או לשאול אם זה בסדר מבחינתי כיו"ר עמותה זעירה. ביקשתי תגובה כעיתונאי ומיד החזירו לי את העמלה. לא אשכח את הפעולה שלהם כגנבים בלילה. בשנת 2010, רווחי בנק הפועלים זינקו ב-70% ל-2.2 מיליארד שקלים, לא בזכות עבודה או ייצור. גנב האופניים שלוקח לי אותם מדי כמה חודשים לפחות מסתכן, מתלכלך מהשרשרת. בעלי הבנק נותרים בחליפות נוצצות וצחורות.

אני ניגש למפגינים בחוץ, אותם צעירים שמחו גם בחתונה של דנקנר. הם מרססים מטהר אוויר וצורחים "סירחון". אף אחד מהאנשים שבאו לחתונה לא עוצר. אני חוזר אל החתונה המדכדכת. "בא לי לשיר ?הון שלטון עולם תחתון' ו'העם דורש צדק חברתי'", אומר לי עיתונאי מתוסכל ולוחש את המלים.

לקראת תשע וחצי מגיעים אילן בן דב ויוסי מימן. ברקע מתנגן שירו של אייל גולן בעל המילים החידתיות: "מי שמאמין לא מפחד את האמונה לאבד". אני נזכר בהפגנת המיליון המרגשת בשבת, איך ילדים רקדו וצעקו כשגולן זימר את אותו השיר בדיוק על הבמה, שיר על המון אמונה בבורא עולם. לא יעזור, בורא עולם היה בכיכר המדינה בשבת ולא בחוות רונית אמש. מי שנקם את נקמת העמלות שלי היו המוזיקאים שהופיעו בחתונה. סנדרסון שר "הוא קנה אותם בזול" ומאור כהן השחיל "יו קאנט ביי מי לאב" לשיר שלו. כאילו במקרה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ