ישראל מאיצה פינוי בכפייה של אלפי בדואים בגדה

המנהל האזרחי יחל בחודשים הקרובים בתוכנית להעתקת כל הבדואים בשטח סי מאדמות עליהן הם יושבים זה עשרות שנים - ליישוב קבע קיים

עמירה הס
עמירה הס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עמירה הס
עמירה הס

המינהל האזרחי בגדה המערבית יחל בחודשים הקרובים בהעתקת בדואים ליישוב קבע קיים. זאת במסגרת תוכנית שמגבש המינהל לפינוים של כל הבדואים בשטח C מהאדמות שעליהם הם יושבים זה עשרות שנים. דבר הפינוי נודע ל"הארץ" משיחות עם בדואים באזור, גורמים דיפלומטיים ועובדי ארגונים בינלאומיים. לפי אותם גורמים, לפני כארבעה חודשים נתן פיקוד מרכז במטה הכללי את הסכמתו לתוכנית.

הראשונים שצפויים להיות מפונים הם כ-2,400 הבדואים שחיים בשוליים המזרחיים של ירושלים. המהלך יקל על ישראל ביישום התוכנית להרחיב את התנחלות מעלה אדומים והתנחלויות אחרות באזור, וליצור רצף בנייה יהודית עד לירושלים.

התוכנית לריכוז הבדואים שבגדה המערבית ביישוב קבע מתגבשת מבלי שיתייעצו עמם, אולם בחודשים האחרונים שמעו עליה תושבי המאהלים הבדואיים שוב ושוב מפי נציגי המינהל האזרחי שמסיירים בקביעות באזור. כן הובהר להם שאם יסרבו לעבור, יפונו בכפייה.

מאהל בדואי סמוך לרמאללהצילום: מיכל פתאל

לדברי אנשי יישוב הקבע הבדואי של הג'האלין באל-עזרייה (שהוקם בסוף שנות התשעים ליד מזבלה אזורית, ממזרח לירושלים), לפני כשבועיים הופיעו נציגי המינהל האזרחי ותצפתו על האזור. לטענתם, כששאלו את אנשי המינהל למעשיהם נענו: "אנחנו בודקים את האזור שבו ניישב את הבדואים החל מינואר 2012".

במקביל להתקדמות בתכנון הפינוי בכפייה, בחודשים האחרונים הגבירו המינהל האזרחי וצה"ל את פעולות ההריסה של חושות ופחונים במאהליהם. נוסף על כך, המינהל מגביל את גישתם של אנשי המקום לשטחי מרעה, מה שהוביל לצמצום פרנסתם.

לטענת בדואים וארגונים בינלאומיים לא-ממשלתיים, באחרונה חלה גם עלייה בהתנכלויות של מתנחלים: בסוף יולי פירקה קהילת אל-בקעה ממזרח לרמאללה את ארבעת המאהלים שבהם חיה וחיפשה מקלט באדמות כפרים שכנים, לאחר שמתנחלים תקפו את אחד המאהלים, ולאחר שהמשטרה עצרה שלושה מתושבי המאהל.

משיחותיהם עם הנציגים הישראלים, הסיקו גורמים בינלאומיים שתוכנית הפינוי בכפייה מבוססת על הנחת העבודה של המינהל האזרחי, לפיה הסכמי אוסלו ייחדו את שטח C להתנחלויות ישראליות ולאזורים צבאיים, ולכן הבדואים לא אמורים להיות שם.

בתשובה לעתירות לבג"ץ נגד אפלייתן לרעה של הקהילות הבדואיות, שאינן מורשות לבנות ולהתחבר לתשתיות, ענה המינהל האזרחי שנרקמות תוכניות לריכוז הבדואים וליישובם ביישובי קבע. לשם כך הוקמה ב-2006 "מינהלת הבדואים לאזור יהודה ושומרון".

כרוב הבדואים בגדה המערבית, רובם של 2,400 הבדואים שצפויים להיות מפונים הם פליטים שגורשו מהנגב אחרי 1948. חלקם מתגוררים במה שהוכרז על ידי ישראל בשנות ה-80 כאדמות מדינה, אחרים יושבים על אדמות פרטיות שהם חוכרים מכפרים פלסטיניים באזור. השטח שבו הם חיים צורף בהדרגה לתחום השיפוט של מעלה אדומים.

כבר בתחילת שנות ה-90, כשישראל הרחיבה את מעלה אדומים, אולצו בדואים משבט הג'האלין לפנות את האזור שבו חיו מאז שנות ה-50. עשרות מהם פונו בכפייה לאתר שליד אל עזרייה, שם ניתנו להם מכולות ישנות למגורים. בעקבות מאבק משפטי הגיעו עוד שתי קבוצות מהג'האלין לסיכום עם הרשויות על הכנת תוכנית מתאר בעבורם, הקצאת מגרשים לחכירה ותשלום של פיצויים למשפחות המפונות.

ריכוזם של שאר הבדואים באזור ביישוב אחד ייעשה בשלושה שלבים, לפי המידע שהגיע לבדואים ולארגונים הבינלאומיים. בשלב הראשון יעביר המינהל האזרחי מספר לא ידוע של משפחות לכמה מגרשים בכפר הג'האלין. מי שחכר את המגרשים לפי ההסדר ב-1998 לא גר בהם כיום. המינהל האזרחי רואה באנשים אלו כמי "שרימו אותו".

בשלב השני, צפויה תוכנית המתאר של כפר הג'האלין להיות מורחבת עד לסוף שנת 2011, ולהכין בו עוד 50 מגרשים ליישוב משפחות. בשלב השלישי תגובש תוכנית מתאר לעוד כ-250-150 בשטח של כ-600 מ"ר. מספר המגרשים שיוקצו לכל משפחה יהיה בהתאם לגודלה. כמו כן תקבל כל משפחה סכום כספי שבין 22 אלף שקל ל-60 אלף, תלוי בגודלה.

ככל הנראה, המינהל האזרחי בודק אפשרות של הקמת יישובי קבע לבדואים גם באזור ואדי אבו הינדי (שם כבר חיות קהילות בדואיות) שממזרח לאבו דיס, ולאזור נבי מוסא. בהמשך תכלול תוכנית ההעתקה גם בדואים החיים באזורים אחרים בגדה המערבית. נראה שהבדואים היחידים שהמינהל יתקשה לפנותם הם אלו שחיים באזור קלקיליה. לאחר שגורשו מהנגב ב-1950, רכשו קרקעות שעליהן הם חיים עד היום. למרות זאת, המינהל האזרחי אינו מתיר להם לבנות ולשפר תשתיות ביישובם. לפי הערכות שונות, כ-27 אלף בדואים חיים בגדה המערבית, רובם בשטח C.

ככל שניתן להבין מאנשי המינהל האזרחי, היישוב מחדש בכפייה של הבדואים יארך בין שלוש לשש שנים. תושבים בדואים שעמם דיבר "הארץ" בשבועות האחרונים חלוקים בדעתם לגבי המעבר ליישובי קבע. אך כולם מיחו על כך שהמינהל האזרחי אינו רואה אותם כגורם שיש לשאול לדעתו ולשתף אותו בתהליך. עוד חוששים הבדואים לאור תלונות תושבי יישוב הקבע של הג'האלין על בעיות בריאותיות הנובעת מהסמיכות למזבלת אבו דיס. הרחבה של היישוב תקרב אותו אף יותר למזבלה.

שטח C (שטח בשליטה ישראלית אזרחית וצבאית), המהווה כיום כ-60% מהגדה המערבית, הוא חלוקה גיאוגרפית מלאכותית שנעשתה בזמן המשא ומתן בין ישראל לרשות הפלסטינית ב-1995, והיה אמור להימחק כקטגוריה מינהלית עד ל-1998. עמדתם הרשמית של האו"ם והצלב האדום היא שבכל מקרה מדובר בשטח כבוש, שבו אין למדינה הכובשת זכות ליישב את אזרחיה ושעליה לדאוג לרווחת האוכלוסייה המקומית - מה שמחייב התייעצות עמה ושיתופה בכל שינוי.

מדו"צ נמסר בתגובה ש"בפיקוד המרכז אישרו למנהל האזרחי עבודת מטה בקידום תכנית להסדרת מגורי הבדואים ומציאת פתרונות לקיבוע השבטים הבדואים במרחב תוך הידברות עם ראשי השבטים".

בקשת "הארץ" מהמינהל האזרחי לברר את פרטי התוכנית במישרין לא נענתה, בנימוק שעדיין "מוקדם מדי". "הארץ" שלח למינהל האזרחי את פרטי התוכנית, כפי שהוצגו בפניו לשם קבלת הערות, אולם עד לסגירת הגיליון לא התקבלה תשובה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ