בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקסאם היכה פעמיים, ביטוח לאומי לא משלם

יצחק יונגר נפגע משתי רקטות קסאם, והוא סובל מנזק בעמוד השדרה. ועדה רפואית קבעה שהוא נכה, אבל בביטוח הלאומי עירערו ומסרבים לשלם לו קצבה

10תגובות

יצחק יונגר מדבר כמו אדם שאיבד את לחלוטין את התקווה. הוא מנסה בכל הכוח לייצב את קולו כשהוא מספר את סיפור חייו, נאחז במשענת היחידה שנותרה לו בדמות הררים של מסמכים. אבל אחרי יותר משלוש שנות מאבק בביטוח הלאומי, כוחותיו הולכים ואוזלים.

יונגר, בן 33, חי שדרות, מתמודד לבד עם החיים אחרי שנחשף פעמיים לפגיעתה הרעה של רקטת קסאם. הפעם הראשונה היתה ב-2006. הרקטה נפלה בחצר ביתו. יונגר זוכר שניסה להימלט ורץ אל הדלת, אבל מעוצמת ההדף הדלת נפלה עליו וגרמה לו לנזק בעמוד השדרה. יונגר עוד היה שקוע עמוק בניסיונות להשתקם כשבתחילת 2008 התפוצצה בסמוך למקום שבו שהה רקטה נוספת. הפעם, הוא מספר, איבד את שיווי משקלו במדרגות, נפל ונחבל. הנזק שנגרם מהאירוע הקודם רק הוחמר.

כשהבין שהוא לא מסוגל לשוב ולתפקד, פנה יונגר אל הביטוח הלאומי. שם שלחו אותו לבדיקות רבות שכולן המחישו את הנזק שנגרם לעמוד השדרה. הוועדה הרפואית קבעה לו אז נכות לצמיתות של 20%, ונכות זמנית באחוזים גבוהים יותר, אלא שהביטוח הלאומי עירער על ההחלטה והזכאות לנכות נשללה מיונגר לגמרי. לדבריו, עובדת ההשמה והשיקום של הביטוח הלאומי סברה שהוא יכול לעבוד בישיבה. אבל יונגר אומר שהוא אינו מסוגל לשבת לאורך זמן.

ספק אם אדם שיכול באמת לעבוד היה בוחר להמשיך ולהילחם בביטוח הלאומי במשך חמש שנים רק כדי לקבל קצבה עלובה, ובזמן הזה לחיות בעוני קשה כפי שחי יונגר. בהקשר של קצבאות הביטוח הלאומי מרבים לדבר על פרזיטים שיעשו הכל כדי לקבל קצבה. שוכחים להזכיר באילו סכומים זעומים מדובר, ובאיזו עליבות נאלצים לחיות מקבליהן. איש לא מוותר במודע על חיים נורמליים רק בעבור קצבה. ליונגר אין אלטרנטיבה. במצבו הכלכלי והפיסי הוא לא יכול להרשות לעצמו לקנות היום תרופות ולשלם על טיפולים, או אפילו לקנות אוכל - לא כל שכן לרכוש הליכון ונעלים אורתופדיות כפי שהורה לו האורתופד בקופת החולים.

תצלום: אלברטו דנקברג

הואיל והוא לא מוכר כנכה, הוא לא זכאי לדבר. גם את קצבת הבטחת ההכנסה אינו זכאי לקבל; מבחינת הביטוח הלאומי הוא צריך ללכת לעבוד. הדבר היחיד שהביטוח הלאומי כן נתן לו הוא מכתב ובו כתוב שיונגר חייב למוסד 2,000 שקל.

פנינו אל הביטוח הלאומי. כבר שנתיים שאנחנו פונים אליהם בעניינו של יונגר. גם כתבת "הארץ" דנה זיילר, שפירסמה את סיפורו לראשונה ביולי 2009, פנתה. אז נמסר לה שהוועדות "לא חפות מתקלות", וכי "הביטוח הלאומי עירער על מסקנות הוועדה בשל חוסר התאמה בין ממצאי הבדיקות לבין האירוע".

התגובה שקיבלנו אנחנו לא היתה שונה במהותה. נאמר בה, ש"יונגר קיבל מהביטוח הלאומי תגמולים כספיים עקב הפגיעה, וכן טיפולים רפואיים שונים, אולם הוועדה הרפואית לעררים שבדקה אותו (בעקבות ערעור שהגיש הביטוח הלאומי על החלטת הוועדה הרפואית הראשונה, א"ו) קבעה שלא נותרה לו נכות עקב האירוע". אנשי הביטוח הלאומי ציינו גם, ש"יונגר הוכר כנפגע איבה עקב האירוע בדצמבר 2006, אולם הרשות המאשרת במשרד הביטחון לא הכירה בפגיעה מ-2008 כאירוע איבה". עוד צוין בתגובה, ש"הוצע ליונגר לתבוע הבטחת הכנסה, אך הוא סירב".

הכל טוב ויפה, ובכל זאת, לא זכור לי מצב שהביטוח הלאומי עירער על קביעת ועדה, שאדם מסוים אינו זכאי לאחוזי נכות.

מצבו של יונגר מידרדר. הוא סובל מחרדות, ישן עם הנעליים, במשך ימים שלמים אינו מסוגל לצאת לרחוב. הבית ריק ממזון. מלבד כמה חברים שעוזרים לו מפעם לפעם, אין ליונגר איש בעולם. אין עוררין על כך שהקסאם היכה פעמיים. מדוע אי אפשר להניח לאיש המוכה הזה לנסות לשקם את חייו?

orly.vilnai@haaretz.co.il



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו