שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

ממשלת בן גוריון הכירה בזכויות הבדואים בנגב

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
צפריר רינת
צפריר רינת

ועדה מיוחדת מטעם הממשלה קבעה כבר ב-1952, כי יש להכיר בזכויות הבעלות של הבדואים בנגב על שטחים שאותם עיבדו למטרות חקלאיות במשך תקופה ארוכה. כך עולה ממסמך שהוגדר כסודי בשעתו, ושהועבר על ידי גנזך המדינה לארגון עדאלה. זאת לאחר שביום ראשון אישרה הממשלה את המלצות מתווה דו"ח פראוור, הקורא לפנות ממקום מגוריהם כ-30 אלף בדואים בנגב.

המסמך כולל את המלצות "הוועדה המצומצמת לעניין בירור שאלת בעלות קרקעות הבדואים", שפעלה ב-1952 ביוזמת משרד המשפטים. בוועדה היו חברים, בין השאר, יוסף וייץ, מראשי הקרן הקיימת ואחד המומחים הבולטים לשאלות מקרקעין, וכן יהושע פלמון, מי שהיה יועץ למיעוטים של ראש הממשלה לשעבר דוד בן גוריון. בכוונת עדאלה לעשות שימוש במסמך כראיה בתביעות בעלות של בדואים.

לדברי חברי הוועדה, עוד בימי השלטון הטורקי נמנעו שבטי הבדואים מרישום קרקעותיהם, מאחר שחששו שהדבר יסייע לשלטונות לאתרם ולגייסם לשירות צבאי. עם זאת, ציינו, הבדואים ראו את עצמם כבעלי השטחים אותם עיבדו, קביעה איתה הסכימו הטורקים וגם הבריטים. הם הוסיפו שמלבד תעודות הרישום על בעלות שניתנו לבדואים בתקופת המנדט הבריטי, יש להם הוכחות חזקה נוספות על הקרקע. מנגד, צוין במסמך כי לא ניתן להתעלם מכך שהיו שטחים שהועברו מבעלות בדואית לבעלות יהודית באופן מסודר.

במסקנותיה קבעה הוועדה, כי "אין להימנע מלהכיר בזכויות הבדואים לבעלות אותם השטחים שיוכיחו שהיו בעיבודם תקופה ארוכה". הוועדה הוסיפה שיש להאיץ בממשלה להעביר בהקדם חוק רכישת מקרקעין, שיאפשר להעביר למדינה את השטחים שהיו בעיבודם של הבדואים. עוד המליצה הוועדה לאפשר לפצות את הבדואים שיוכיחו בעלות על שטחים אלו, באמצעות כסף או קרקעות.

תוך התבססות על מסמכים אלו פנתה לפני עשרה ימים עורכת דין מטעם עדאלה, סוהאד בשארה, אל הממשלה, וביקשה לפעול להכרה בזכויות הבעלות של הבדואים על קרקעות בנגב. לטענתה, יהיה בכך משום תיקון עוול היסטורי שנגרם להם.

במקביל, השבוע אישרה הממשלה הצעת החלטה, שלפיה יש להעניק לבדואים פיצוי קרקעי או כספי על קרקעות שעובדו על ידם ועליהן הוגשו תביעות בעלות. על פי הצעת ההחלטה, הסדרת תביעות הבעלות על הקרקע תיעשה באמצעות חקיקה. העיקרון המרכזי יהיה הגדלת הפיצויים לבדואים שהוכיחו חזקה על הקרקע משיעור של 20% משווי הקרקע ל-50%.

ההצעה התפרשה בקרב גורמים בימין כוויתור של הממשלה על קרקעות מדינה. אולם גורם בכיר במשרד ראש הממשלה הסביר השבוע שמדובר בצעד שיש בו יתרונות כלכליים עבור הממשלה. "עכשיו המדינה תוכל לממש תוכניות פיתוח וגם בדואים יוכלו להחכיר או למכור קרקע או לשנות ייעוד ולקדם תוכניות בנייה".

עורכת הדין בשארה אמרה אתמול שהצעת ההחלטה של הממשלה עדיין לא מהווה שינוי לגישה המוטעית של המדינה כדבריה, לפיה לקרקע בנגב לא היו בעלים. לדבריה, המדינה עדיין תוכל לטעון בנימוקים שונים שלבדואים אין די הוכחות לזכותם על הקרקעות.

על פי דו"ח מקיף שפרסמו השבוע עמותות בישראל הפועלות למען הבדואים, חלה בשנים האחרונות הסלמה בסכסוך המשפטי בשאלת הקרקעות כאשר המדינה פותחת במבצע של תביעות בעלות נוגדות לאלו של הבדואים. בשנים 2009-2005 הוגשו 400 תביעות כאלו על ידי המדינה. כמחיצתן הגיעו לבירור בבתי המשפט ובכולן זכתה המדינה. ביותר ממחצית מהן הנתבעים כלל לא הופיעו לדיון.

בדואים מפגינים נגד דו"ח פראוור בירושלים, שלשוםצילום: תצלום: אמיל סלמן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ