בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מעיק בחגים? דברו על המחאה, לא על המשפחה

מגוון של קואוצ'רים וסדנאות לעזרה עצמית מציעים פתרונות להתמודדות עם הלחץ הגובר בתקופת החגים. בין היתר, מומלץ להימנע מנושאים שנויים במחלוקת

3תגובות

עונת החגים כבר כאן, ויש מי שדואג לפתוח את השנה החדשה לא רק מעל שולחן חגיגי עמוס בכל טוב, אלא גם בעזרת קורסים והדרכות, שנועדו לסייע להם "להיות לראש, ולא לזנב". יעל (שם בדוי), מורה בפנסיה, פנתה לייעוץ לקראת החג. הבעיה שלה, היא הסבירה, נובעת מחששות מעומס הפעילויות שמביא אתו ראש השנה. "מכיוון שהשבוע קצר, היא לא הצליחה לראות איך היא דוחסת את כל מה שהיא רוצה לעשות בזמן שלרשותה", מסבירה עינת גרוס-ברונר, שערכה לה סדנה לניהול זמן.

ויעל אינה לבד: לא מעט אנשים מבקשים קואוצ'ינג וייעוץ אישי, דווקא בתקופה עמוסה זו. "השבועות קצרים, השבוע הבא נגמר כבר ביום רביעי כביכול, ואנשים חושבים לעצמם: 'איך אספיק? אם בשבוע מלא אני לא מצליח, איך הפעם אספיק הכל?'", אומרת גרוס-ברונר, בעלת המכון "מראות אסטרטגיה", להכשרת מאמנים ולסדנאות זמן ויומן. לאותם מטופלים הלחוצים בזמן, היא פורסת את השבוע לפי שעות, ומנסה לחלק את משימותיהם לפרקי זמן. "צריך להשאיר זמן לספונטניות ולא לתקתק את הימים האלו משל היינו רובוטים.

"בעיה נוספת היא שכולם נורא עסוקים בלהכין את האוכל הטוב ביותר עלי אדמות, מאסטר-שף לכבוד החג, ומה שרואים בשולחן החג זה ראש עם הלשון בחוץ - של המארחת", מדגימה גרוס-ברונר. "במצב כזה, אין כוח לעסוק ביחסים הטעונים גם ככה. לכן, אני ממליצה לשמור כוחות ולסיים את ההכנות בצהריים, ואם יש למארחים בעיות עם האורחים, כדאי להם להתחיל לתרגל מחשבות חיוביות כבר עכשיו". מלבד זאת, באים לייעוץ אישי גם מי שמנסים לקיים את מנהגי החג הלכה למעשה - לפתוח דף חדש ונקי, עם עצמם ועם סביבתם. "התקופה הזו מאוד מעוררת. פתאום זורקים את היומן ולוקחים יומן חדש. מלים על התחדשות מהוות טריגר כדי להתחיל ולהתארגן לקראת שנה חדשה ומיוחדת, בעת שחלומות ששכחנו מתעוררים", הוסיפה גרוס-ברונר. "יש בהחלט אנשים שבאים לאימונים בתקופות החגים או בתקופות לחוצות אחרות, ויש גם אנשים שלהם אני עוזרת בניהול הזמן באמצעות שיחת טלפון. הרי לארגן את היומן אפשר בטלפון - אחרי הכול, יש חג".

לפוגג את מועקת החג

בעידן בו שאלה כמו "מה שלום הילדים שלך?" הופכת מתשומת לב נעימה למלכודת-רבתי, יש מי שדואג להיערך לקראת השיחות שיתקיימו מסביב לשולחן החג. "התקשר אליי מישהו שאמר לי: 'אמא שלי נסעה לחו"ל. סוף-סוף אנחנו לא באווירה משפחתית מעיקה', וביקש טיפים כדי לגרום לשיחת החולין להיות יותר קולחת", מספרת שושי גל-פוגלמן, מומחית בינלאומית לסמול טוק ולנטוורקינג (יצירת קשרים חברתיים ועסקיים). ההכנות שמציעה גל-פוגלמן מתחלקות לשניים: עבור האורחים ועבור המארחים. למארחת היא אומרת שכדאי לערוך שיעורי בית: מי בא לארוחה, באיזה הרכב, ואפילו לברר על תחומי עניין משותפים.

עבור מי שנפטר מעול עריכת הארוחה אצלו, היא ממליצה להתאים עצמו לקצב אירועי החג ולמנטליות של המשפחה המארחת. "אני מייעצת לאנשים שמגיעים לחג, גם אם הם לא מכירים אחד את השני, שכדאי להתחיל בעדינות: לא דורכים על יבלות או נוגעים בפרות קדושות. אם מישהו בא לבד, לא לשאול אותו איפה משפחתו חוגגת, כי קרוב לוודאי שיש שם מוקש. אפשר לשאול על התוכניות לחג, על החופשה האחרונה", היא אומרת. "כשרוצים לפוגג את מועקות החג - מביאים אתנו את החיוך. זה הכי חשוב".

לדברי גל-פוגלמן דווקא למשפחות הכל-ישראליות, שמורגלות בישיבה סביב שולחן ארוך לפחות פעמיים בשנה, בראש השנה ובפסח, יש קושי לנהל סמול-טוק של ממש. "ישראלים אמורים להיות מומחים, אבל זה לא כך כי הם נופלים לפוליטיקה. אני אומרת לא לדבר על זה. ברגע שמדברים על נושא שנוי במחלוקת - זה לא טוב".

עיקר לקוחותיה של גל-פוגלמן באים מהתחום העסקי, המבקשים הדרכה כיצד לגשת לאנשים בכנסים או באירועים רבי-משתתפים. שולחן החג, היא אומרת, דווקא בגלל האווירה הלא-פורמלית אך החגיגית שמלווה אותו, הוא הזדמנות טובה לנטוורקינג אמיתי. "אפשר לדבר על המחאה, ועל מה יהיה במזרח התיכון, אבל לא כאן. מדובר בסך הכל בשעתיים-שלוש של מפגש חיובי, עם הזדמנות להכיר אנשים חדשים, בהן אף אחד לא יחשוב שבאת לשולחן ארוחת החג כדי למנף את החברה שלך או את עצמך".

עונים על כל הצרכים

כשהבן של איילת מאיר-לסט רוצה להקניט אותה על עיסוקה, הוא אומר שאמא שלו היא "סנג'ר בתשלום". כמקימת חברת "אמרלד קונסיירז'", המנהלת "נכסים וחיים של משפחות", כהגדרתה, היא תערוך בראש השנה הבא עלינו לטובה 12 ארוחות חג במקביל, לרבות זו של משפחתה המורחבת. לקוחותיה לא צריכים לדאוג לדבר לקראת ערב החג: יחד עם צוותה היא אחראית לכל: החל מבניית התפריט עם שף וצוות מלצרים שיעמוד לרשותם, עריכת השולחן, תפעול הערב, ניקיון הבית, וכלה בהלבשת המארחים ובאבזור של הבית . "אנחנו מטפלים בכל ההיבטים של ארוחת החג. הלקוחות שלנו לא יוצאות מהבית. הן באות כאורחות, על אף שהאירוע קורה אצלן בחצר, בבריכה או בפינת האירוח", מספרת מאיר-לסט. "אנחנו משתדלים לתת להם את התחושה שבערב החג הם במרכז, ולא ניהול האירוע. ".

שירותי הקונסיירז' שמספקת החברה של מאיר-לסט עונים כמעט לכל הצרכים של אדם, "למעט דברים שהם לא-חוקיים", היא מדגישה. "אנחנו מספקים שירותים לפלח שוק מסוים, של בעלי ממון שהזמן שלהם יקר יותר ממחיר השירות שלנו. יש לנו לקוחות מחבר העמים שאנחנו מתחזקים עבורם את הנכסים בישראל, ויש גם משפחות ישראליות רגילות, שאנחנו דואגים עבורם לבישול, גיהוץ וניקיון הבית. למי אין היום מנהלת משק בית?", היא תוהה. "בסופו של יום, היתרון בלתת לנו לארגן את ערב החג הוא ששני בני הזוג מגיעים רעננים, אולי אחרי שעשו להם עיסוי לפני ערב החג, והם נהנים יותר מאלו שמכינים את הגפילטע-פיש ובאים תשושים". ומי מכין לך את ערב החג? "אמא שלי", היא אומרת.

הדיכאון שאחרי

אחרי טבילת התפוח בדבש, תחושת החגיגיות מתפוגגת לא אחת ומובילה למתח שעלול להביא לדיכאון של ממש. "זו תקופה של מתח מובנה: חג הוא משהו מאוד חיובי, יש התרגשות לקראת השנה החדשה ואירועים משפחתיים. אנשים נשארים ביחד במשך שלושה ימים - לטוב ולרע", אומר פרופ' לאון גרינאהוס, פסיכיאטר מומחה המשמש מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש וקליניקת "מיינד קליניק". "אתה יכול להיות שמח על כך שמתראים נכדים או ילדים ובני זוג, ומצד שני צריך להכין תשע ארוחות, לדעת מה לעשות, והרבה פעמים בבתים קטנים שוהים למעלה מעשרה אנשים, כך שזה מגביר מאוד את התחושות". .

פרופ' גרינאהוס מספר על אחת מהמטופלות שלו, שהחליטה להפסיק לארח ארוחות חג, "מכיוון שהיא לא עומדת בזה", הוא מספר. "היא טוענת שככה היא וטוב לה, אבל לקח לה הרבה זמן להבין את זה". מטופלת אחרת של הפסיכיאטר מעידה כי היא חשה החמרה בדיכאון ממנו היא סובלת לקראת החגים. "מה שהחג עושה הוא להחמיר את המפגש עם המציאות, כך שאם בן אדם מתקשה באירועים רבי משתתפים, הוא ירגיש רע מאוד אחר כך", הוא מסביר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו