בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יש זיכרון אחר: איך מחברים בין במבי ואושוויץ

בלוח שנה שהפיץ "יד ושם" בשיתוף סטודנטים לעיצוב ומעצבים ותיקים, מופיעות כרזות פרובוקטיביות. יד ושם: מנסים לתת ביטוי רלוונטי יותר לזכרון השואה

32תגובות

לקראת השנה העברית החדשה, הפיץ בימים האחרונים "יד ושם" באלפי עותקים לוח שנה מעוטר בכרזות העוסקות בשואה. חלקן, כך נראה, עשויות להתפרש בעיני קהלים מסוימים כחסרות רגישות או אף כפרובוקטיביות. ב"יד ושם", מנגד, טוענים כי זו אחת הדרכים של המוסד "לתת ביטוי רלוונטי ועכשווי יותר לזכרון השואה".

באחת הכרזות הבולטות ביותר בלוח השנה החדש, זו שמתלווה לחודש דצמבר, מוצגת תמונה מפורסמת של אסירים במחנה השמדה שוכבים בתאיהם. ואולם למרכז התמונה הוסף איור גדול של הדמות המצוירת במבי, תחת הכותרת: "בשנת 1942 במבי כבש את ליבנו".

כך מקבל המתבונן בכרזה את הרושם כי האסירים צופים בסרט. את הכרזה עיצבה איה ד. פלדמן מ"שנקר", והיא מתייחסת לכך שבשנת 42', בה הוחלט על הפיתרון הסופי, גם יצא לאקרנים סרטו המפורסם של וולט דיסני.

בכרזה של החודש העוקב, ינואר 2012, שעיצב ליאב כהן מויצ"ו חיפה, מופיעה המשוואה המפורסמת המזוהה עם אלברט אינשטיין, E=mc2, תחת הכותרת: "עולם ללא יהודים. תחשבו על זה".

כרזות נוספות מציגות כרטיס נסיעה חד-כיווני ברכבת, תחת הכותרת "one way ticket" (חודש מארס); חולצות מכופתרות רגילות, שמסודרות בארון בגדים, כשאחת מהן היא מדיו של אסיר במחנה השמדה (חודש אפריל); ותמרור דרכים המזהיר מפני רכבת עם הכיתוב: "1933-1945" (חודש מאי).

איריס רוזנברג, דוברת "יד ושם" ואחת ממנהלות הפרויקט, לא חושבת שיש טעם לפגם בעבודות שמוצגות בלוח השנה. לדבריה, "'יד ושם' לא מתעסק רק עם זיכרון השואה, אלא גם עם השואה בצורה עכשווית. הוא מאמין שהיא רלוונטית לחיים שלנו ושההוראה שלה אינה רק שיעור בהיסטוריה".

לדברי רוזנברג, "השואה היא מזמן לא רק העובדות ההיסטוריות, אלא המשמעויות שלהן. העבודות האלה מציגות אותן".

"יש מי שחושב שהשואה היא רק שחור ולבן, אבל אפילו ניצולי השואה סבורים שצריך לדעת לדבר בשפה של הנוער", היא הוסיפה. "כמובן, בלי לרדת ברמה ובלי זילות או פרובוקציה לשם הפרובוקציה".

"העבודות כבר הוצגו ב'יד ושם' ומעולם לא התקבלה כל תלונה עליהן. זה לא נועד להכעיס ולא מדובר בפרובוקציה", היא ציינה.

הכרזות עוצבו כחלק מפרויקט בשם "מעצבים זיכרון", שפועל כבר מזה עשור בבית הספר להוראת השואה ב"יד ושם", בסיוע משרד ההסברה והתפוצות וועידת התביעות.

מאות סטודנטים לעיצוב מבתי ספר בולטים בארץ, בהם בית הספר הגבוה לעיצוב שנקר ומכללת ויצ"ו חיפה, לקחו חלק בפרויקט, זאת לצד מעצבים גרפים ותיקים מהארץ ומהעולם וכן מאיירים חובבים מהקהל הרחב.

המשתתפים בפרויקט עברו השתלמות חינוכית בהנחיית יד ושם, ובסופה עיצבו את הכרזות שעוסקות בשואה, בזכרה ובמשמעותה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו