כץ רוצה לשבור את העבודה המאורגנת | אבירמה גולן

אבירמה גולן
אבירמה גולן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אבירמה גולן
אבירמה גולן

ייתכן שוועד העובדים של הרכבת לא נחמד. אולי הרחיק לכת כשהפר צו של בית משפט. אלא שמעשיו אינם מתנהלים בחלל הריק, ואפשר להניח שלא היו מאבדים שליטה אלמלא חשו העובדים שהם מובלים בתהליך חד-סטרי, שאין ממנו חזרה.

לכאורה מדובר בניהול כושל ובייבוש תקציבי, שהתגלגלו לתקלות ובעיות בטיחות ותאונות קטלניות, וסופו ב"שינוי מהפכני" שמחייב מיקור חוץ דחוף, ורק העובדים האנוכיים עומדים בדרכו. למעשה מדובר בניצול כל אלה כדי לרסק את העבודה המאורגנת.

תחקירים אין ספור תיארו את ההתנהלות חסרת האחריות של הנהלת הרכבת, משרד התחבורה ומשרד האוצר, כשלנוכח ביקוש נוסעים מתעצם הרכבת התיישנה, לא פרסמה מכרזים, וכשפרסמה - הסתבכה בחקירות משטרה. עכשיו, בעלות של כמיליארד שקלים, הם מחוללים פתאום מהפכה שעולה ממנה ריח משונה של מכרז. אותו מכרז הותאם בבהילות לזוכה (השנוי במחלוקת), ותוצאותיו, בין היתר - אספקת קרונות ישנים במקום החדשים שהובטחו, אי-עמידה בתקני הבטיחות האירופיים כמתחייב מהתנאים המוקדמים של המכרז, ובעיות רבות נוספות.

בריונות של הוועד או שיבושים מוצדקים? דברו על זה בפייסבוק

השר כץ בתחנת הרכבת החדשה בראשון לציון, אתמול. רק בצהריים נערך הטקס, לאחר שהעובדים עמדו על הפסים ומנעו מהרכבת לנסועצילום: תצלום: ניר קידר

כעת משרד האוצר מציג את עובדי הרכבת כאויבי הפיתוח. מדוע? כי אחד מתנאי ההפעלה של הציוד המיובא הוא שעובדי החברה הזוכה הם שיתפעלו אותו, ולא עובדי התחזוקה של הרכבת. אנחנו לא מפריטים ולא לוקחים עובדי קבלן, אומרים באוצר. כל חברה שמספקת ציוד מחייבת לעבוד עם אנשיה. אלא שהמומחים המעולים שיבואו לישראל לטפל בקרונות המיובאים יעזבו, מי שיחליף אותם כבר לא יהיו עובדי התחזוקה של רכבת ישראל, הקשורים למקום עבודתם בחוזה קיבוצי, אלא עובדים חדשים, שישכור, על בסיס קבלני, הסניף של החברה בישראל. הנה: כך יתבצע תהליך סמוי ואלגנטי של הפרטה.

השאלה איך להבריא את הרכבת, ואיך ליצור מהגוף המסורבל והבעייתי הזה קבוצה של גופים יעילים, חדשניים, גמישים וחכמים שיעסיקו כוח אדם מעולה - חשובה כשלעצמה, אבל מנותקת לחלוטין ממה שקורה עכשיו. כי במקום לעשות זאת, הממשלה ידעה רק לאיים בסגירה, לקפוץ את האגרוף, לחסוך במקומות שבהם כל מדינה שוחרת תחבורה משוכללת יודעת להשקיע לטווח ארוך, ובסופו של דבר גם לשלם יותר ממה שצריך.

המאבק שמנהלת הממשלה איננו על ייעול ושיפור התחבורה, אלא על ריסוק העבודה. כל ילד יודע, שמי ששולט ברכבת יכול לשבש את התנועה ולשתק את המשק כמעט כמו מי שעומד ליד השלטר של חברת החשמל. כשמרגרט תאצ'ר הפריטה, בצעד ברוטלי, את הרכבות בבריטניה, לא היה לה אכפת במיוחד אם ההפרטה אכן תייעל את הנסיעה. כן היה לה אכפת, מאוד, לשבור את ארגוני העובדים. את זה היא השיגה. זה מה שהממשלה הזאת רוצה. כמה אירוני: בקושי חודש עבר מאז ש-400 אלף איש קראו ברחובות "התשובה להפרטה מ-ה-פ-כ-ה", וכבר רוב הנוסעים שונאים את עובדי הרכבת, ומסרבים לראות את הקשר בין מאבקם לבין אותה הקריאה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ