בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"השדרה המרכזית בחברה חשה אי צדק, בין הפטיש לסדן"

הוועדה לשינוי חברתי כלכלי הציגה את מסקנותיה. "התקציב התוספתי שאנו מעמידים לחומש הקרוב הוא 30 מיליארד שקל, החל מהשנה הקרובה"

26תגובות

לאחר שבועות של דיונים בצל המחאה החברתית-כלכלית, הגישה הערב (שני) ועדת טרכטנברג את המלצותיה הסופיות לממשלה. יו"ר הוועדה, הפרופ' מנואל טרכטנברג, כינס מסיבת עיתונאים במכון ון ליר, בה הוא מציג את תוצאות העבודה המשותפת לו וליתר חברי הוועדה. במהלך דבריו של טרכטנברג התפרצו כמה מפעילי מחאת האוהלים וזעקו כי הם רוצים דיור ציבורי אמיתי ו"די לכיסוי התחת של ביבי". הם סולקו מהמקום ומסיבת העיתונאים נמשכה כסדרה.

"הוטלה עלינו משימה שנראתה בלתי אפשרית לחלוטין. ועדה לא יכולה לחולל שינוי אבל היא יכולה לצקת יסודות חזקים שמהן תצמח חברה צודקת יותר ומטיבה עם כל אזרחיה", פתח טרכטנברג את דבריו והוסיף כי ישנה "מצוקה כלכלית כואבת שנוגעת לשדרה המרכזית של החברה בישראל - של אנשים עובדים שרואים בפניהם אופק מעורפל וחסר תקווה". לדבריו, יש "תחושה עמוקה של אי צדק שלובש שתי פנים. האחד נוגע לאי שוויון הגובר בישראל, השדרה המרכזית מסתכלת ימינה ורואה שדרה דקיקה של מתעשרים ומהעבר השני שכבה שלא נושאת בנטל באותה מידה".

עמוס בן גרשום לע"מ

יו"ר הוועדה המשיך לפרט את הגורמים שהביאו לדעתו להתפרצות המחאה החברתית ואמר כי "הציבור הרחב חש ניכור מהמדינה: הוא חש שהמערכת הפוליטית התנתקה ממנו וזה מזין תחושה של חוסר אונים...ההכנסה ברוטו גדלה אבל של העובד הממוצע גדלה רק במקצת. יתרה מזו היתה ירידה של מסים ישירים והשכר אכן עלה. אך הסוד האפל הוא שהיתה קפיצה גדולה מאוד של מסננת המוצרים המרכזיים שהאזרח צורך ובהם מחירי הדיור, מזון, חינוך, מים חשמל וכו'. חלק מעליות המחירים נובעים מאחריות ממשלתית, חלק מכשלים ברגולציה ומחסמי כניסה לתחרות בינלאומית".

"האזרח רואה שחלקו של העוני קשור לאי שוויון בנשיאה בנטל וחוסר השתתפות. בצד השני רואים עושר מופלג שגדל וצמח למימדים שלא ידענו כמותם . אין בכך רע אלא שחלק מהעושר נתפס כפרס לא ראוי. ואז שדרת הביניים מרגישה בין הפטיש לסדן (בין העושר והעוני - אש"ט)".

טרכטנברג פירט את המרכיבים של צדק חברתי שלדבריו "הוא הלימה בין מה שנותנים למה שמקבלים, שוויון הזדמנויות" וכן, "שאם הגורל מכה בך שלא נספוג בעצמנו את כל הסיכונים ושתהיה סולידריות חברתית".

מסקנות ועדת טרכטנברג: הדו"ח המלא

דפני ליף על המסקנות: "לא נראה שהוועדה נושאת פירות"

דו"ח מוצלח, ובשנה הבאה צריך עוד אחד

יו"ר הוועדה הציג את העקרונות לפיהם פעלה הוועדה:
1. על הממשלה להגדיל את חלקה בהוצאה.

2. קביעת יעדים חברתיים מדידים ובראשם יעד של הגדלת התעסוקה והקטנת העוני והאי שוויון.

3. לכלול במושג צמיחה אלמנטים של איכות חיים שלא נמדדים כיום.

4. חלוקה הוגנת יותר של פירות הצמיחה.

5. פעולה שתוביל להשתלבות בתעסוקה של מגזרים שנמצאים מחוץ למעגל התעסוקה וסובלים מעוני ויגרמו לעוני בעתיד אם זה לא ישתנה – המגזר החרדי והערבי.

6.הגנה מפני כוחות מונופוליסטיים, כללים של העסקה הוגנת. לדבריו, "לא יכול להיות שיש שכבה שלמה של עובדי קבלן שהם חסרי זכויות בסיסיות"
7. הגדרת אחריות הממשלה על אספקת שירותים חברתיים.

8. טיפול בכשלי השירות הציבורי וטיפוח אתוס של שליחות ציבורית.

9 אימוץ מתכונת הידברות בין החברה לממשלה במתכונת של דמוקרטיה השתתפותית

לפני שכל אחד מראשי הצוותים הגיש את המלצותיו בפרטנות הדגיש טרכטנברג כי "ההמלצות ממוקדות באוכלוסיה העובדת הצעירה אך תוך ההתייחסות המתמקדת גם באוכלוסיות אחרות. התקציב התוספתי שאנו מעמידים לחומש הקרוב הוא 30 מיליארד שקל, החל מהשנה התקציבית הקרובה".
את דבריו חתם פרופסור טרכטנברג באומרו כי "ההמלצות הן חסרות תקדים במציאות הישראלית ויכולות להתניע תהליך שינוי. אין לנו מענה לכל המצוקות שהצטברו על פני שנים אבל יש כאן בהחלט בשורה וזה נכון ליוקר המחייה, דיור, הקטנת אי השוויון וזמינות השירותים הציבורים".

לדבריו, "הדו"ח הוא לא סוף פסוק אלא מבוא לפרק שהחל בהקמת המאהלים. כעת זה עובר לזירה הפוליטית וטוב שכך. אנו משוכנעים שהממשלה תאמץ את כל ההחלטות ותקדם את יישומם בפרק זמן קצר".

אתמול פרסם טרכטנברג בבלוג הוועדה חלק מפרק המבוא של הדו"ח, הכולל עקרונות מנחים למדיניות כלכלית-חברתית, אך הוא הודה כי "לא הצלחנו למצוא מענה לרוב המצוקות".

ההמלצות יובאו לאישור הממשלה בסוף אוקטובר או תחילת נובמבר, לא לפני שמשרד האוצר ינסה לטרפד או לעכב את הביצוע של חלק מהן, בטענה לעלות הכספית הגבוהה של ההמלצות. כמה מן ההמלצות יידרשו חקיקה של הכנסת.

ההמלצות מתייחסות לארבעה עניינים עיקריים: תמהיל המסים, דיור, יוקר המחיה ותחרותיות. הוועדה מייחסת חשיבות רבה להמלצות לפעול נגד הריכוזיות במשק בכל הענפים, בהם: בנקים, מלט, תחבורה ואנרגיה. הוועדה המליצה להגביר את התחרות במשק באמצעים שאינם כרוכים בהוצאה תקציבית, למעט הגדלת התקציב של רשות ההגבלים העסקיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו