בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביה"ד: במשרד החינוך "תפרו למורה פיטורים"

יצחק רוזנברג פוטר ממשרתו ב-2003. עדויות שהוגשו לביה"ד הארצי לעבודה חושפות שורה של כשלים וליקויים בכל דרגי המשרד

29תגובות

"אני זוכר את הרגע הזה, בו פתחתי את המעטפה ונשמתי נעתקה", משחזר יצחק רוזנברג את הרגע בשנת 2003, שבו נודע לו כי פוטר מעבודתו כמורה. "כאב, עוגמת נפש, צער עמוק, תדהמה וזעם נורא הציפו אותי על צעד שלא הבנתי אותו ואת סיבותיו, צעד שעמד בניגוד מוחלט לעבודתי ולמעשיי כמעט זה שני עשורים".

רוזנברג, בן 63 מיסוד המעלה, היה אחד מאותם אלפי המורים שפוטרו ממערכת החינוך ב-2003 על רקע קיצוצים תקציביים. אולם רוזנברג בחר להילחם בבתי המשפט נגד ההחלטה. העדויות שהועברו לבתי הדין לעבודה, שדנו בתיק במשך שבע שנים, חושפות שורה של כשלים וליקויים בהליך פיטוריו - מהדרג המקומי במשרד החינוך ועד לדרגים הבכירים ביותר.

"אי החוקיות היתה נעוצה בעילת הפיטורים ובהנמקה שלא היו אמיתיים ונכונים. מדובר בהחלטה מאולצת התלושה מן המציאות ש'נתפרה' למערער לצורך התאמה לקריטריונים שנקבעו, בלא שהיה לכך בסיס מספיק בנתוני האמת". ציטוט זה, מפסק הדין שנתן בית הדין הארצי לעבודה, מתייחס בין היתר לחוות דעת כוזבות שמילאה מפקחת מטעם משרד החינוך על תפקודו של רוזנברג. לדברי המפקחת, הודעתה של שרת החינוך דאז, לימור לבנת, כי כל מנהלי המחוזות במשרדה אמורים להעביר רשימות של מורים מיועדים לפיטורים בתוך שבועיים יצרה לחץ רב על המערכת.

דרור ארצי

במזכרים אלה ציינה בין היתר: "המורה אינו מסוגל להתמודד עם תלמידים בכיתות מלאות, חסר סבלנות, צועק, פוגע ומעליב תלמידים. שיעוריו משעממים, חסרי מעוף ואינם משיגים את מטרתם. המורה מיושן בדרכי ההוראה שלו... אי לכך המורה מוצע לפיטורין מנהליים". אלא שקביעות אלה, שהופיעו במכתבה של המפקחת למנהלת אגף כוח האדם במחוז הצפון של משרד החינוך, כלל לא התבססו, כפי שקבע בית הדין, על בחינה ממשית של תפקודו.

"על תוכנו של המכתב האמור אין לומר אלא שהוא שערורייתי", הסביר בהחלטתו שופט בית הדין לעבודה בנצרת, חיים ארמון. בהתייחס להמשך הליכי הבירור קבע השופט כי גם כשהתברר שמכתבי הדרגים המקצועיים על תפקודו של המורה "כוללים טענה עובדתית רלוונטית שאינה נכונה, לא נעשה במשרד החינוך מאומה לשם בחינה מחודשת של עניינו של התובע ".

ב-2009 קבע השופט ארמון לרוזנברג פיצויים בגובה כ-50 אלף שקלים, אולם המורה בחר לערער על הסכום שנפסק לבית הדין הארצי לעבודה. שם הוחלט כי ישולמו לו 125 אלף שקלים נוספים. שופטי בית הדין הארצי לעבודה כינו את הליך הפיטורים "קפקאי".

רוזנברג תובע כעת את משרד החינוך ואת הגורמים שהיו מעורבים בהליך פיטוריו ודורש פיצויים בגין לשון הרע. בתגובה לשאלת "הארץ" אילו הליכים ננקטו נגד אנשי המקצוע במשרד ואילו לקחים הופקו, נמסר ממשרד החינוך: "עניין הפיטורין נידון בבית משפט ונתקבלה החלטה. נושא לשון הרע מצוי עדיין בהליך משפטי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו