בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המוחים לרה"מ: יש לך חודש להציע תקציב חדש

"איפה חוק ההסדרים בהמלצות האלה? איפה חוק הוד"לים? איפה הבריאות?" שאלה דפני ליף במסיבת העיתונאים; ב-29 באוקטובר נצא לרחובות בכל הכח

213תגובות

מנהיגי מחאת האוהלים מכנסים מסיבת עיתונאים בתל אביב בה הם מגיבים על מסקנות ועדת טרכטנברג ובה הם מציגים שוב את דו"חות צוותי המומחים מטעמם, בראשות פרופ' אביה ספיבק ופרופ' יוסי יונה.

מה המוחים צריכים לעשות עכשיו? ענו על הסקר בפייסבוק

דפני ליף, שכבר אתמול אמרה ש"לא נראה שהוועדה הזו נושאת פירות", פתחה את הישיבה בהתקפה חריפה על המסקנות. "אתמול קיבלנו את התשובה של הממשלה למחאה שלנו. התשובה הזו הייתה עלבון צורב, 50 יום עברו ומה קיבלנו? מה קיבלו אזרחי ישראל? הנחה על צהרון? בחינה  מחודשת של שוק הגז לבישול? לא רוצה להסתלבט על הוועדה למרות שזה מתבקש. הוועדה הסתלבטה עלינו".

ניר קידר

ליף אמרה כי הם דורשים שינוי מוחלט של מדינית הממשלה. "זו מדיניות דורסנית שהביאה אותנו למשבר. זו מדיניות שהוציאה מיליון אנשים מבתיהם. אנחנו דורשים לשנות את המדיניות הזו, לא סיסמאות ולא קלישאות. אנחנו מציגים תפיסה אחרת, חברה סולדרית. חברה שדואגת לכל חבריה וגם למעמד הביניים. חברה שבה דיור ראוי הוא לא מותרות, שבה שכר מכובד הוא מובן מאליו".

"העם, אם מישהו שכח, דורש צדק חברתי. צדק חברתי זה תקציב חברתי וצודק. שכבות חלשות שמתחזדקות, כל החברה מתחזקת, גם מעמד הביניים. כאשר הם נחלשים כולנו נגררים למטה", אמרה ליף. "אנחנו דרושים תקציב חברתי חדש, תקציב שקוף, שמביא בחשבון קודם כל את האזרח, קודם את החלש, שיהיה ברור, צדק חברתי ודאגה לחלשים, זה דאגה גם למעמד הביניים. מנסים להפחיד אותנו שהדאגה לחלש תבוא לחשבוננו".

"איפה חוק ההסדרים בהמלצות האלה? הוא לא נמצא שם. זה היה הדבר הראשון שהיה אמור להתבטל. איפה חוק הוד"לים? איפה הבריאות? שם הפערים מתבטאים בחיים ובמוות. 3 מיליון לא יכולים להרשות תרופות, תוחלת החיים בפריפריה נמוכה משמעותית מהמרכז? איפה זה ? אתם חושבים שניכנע לספין העלוב של קיצוץ בתקציב הבטיחון? לא תוכלו לשטות בנו", אמרה.

ליף סיימה את דבריה ופנתה לראש הממשלה, "אנחנו נותנים לך עד אחרי החגים. עוד חודש יש לך להציע לנו הצעות אמיתיות, הצעות רציניות. בראש השנה המשפחות ידברו על שינוי. ביום הכיפורים עליך ועל ממשלתך לעשות חשבון נפש. בסוכות נקים סוכות מחאה בבירה. תן לנו תקציב חברתי חדש. ב-29 באוקטובר, רגע לפני שובה של הכנסת מפגרה, נצא לרחובות במלוא הכוח. אנחנו לא נוותר ולא נעזוב ולא נשקוט ולא ננוח. לא צריך ישר לרוץ לפוליטיקה, יש פה כוח אזרחי מאוד מסיבי. אנחנו נצביע עוד ברגליים".  

יוסי יונה: "העם רוצה מדינת רווחה ולא חוזה עסקי בין המדינה לאזרחיה"

פרופסור יוסי יונה אמר כי אנו "אנחנו נמצאים בשלב מכריע של המחאה. בניגוד לוועדת טרכטנברג, שהמלצותיה נכתבו בעיקר על ידי כלכלנים, המלצותינו נכתבו על ידי אנשי ונשות מקצוע הנמנים על מגוון רחב של תחומי עיסוק. הן מבוססות על ראיה אינטגרטיבית של המציאות החברתית הכלכלית. תיקון תחלואיה של החברה מאינו יכול להישען על פתרונות נקודתיים וזמניים.   

עקבנו בתקווה מהולה בחשש אחר עבודתה של ועדת טרכטנברג. עם פרסום המלצות הוועדה התפוגגה התקווה והתממש החשש. המלצות הוועדה אינן נושאות בחובן בשורה של ממש. בבואה של ועדת טרכטנברג להתמודד עם כשליה של המדיניות הממשלתית היא מגלה אזלת יד ורושמת כישלון מוסרי מהדהד. נדרש אומץ ציבורי כדי להגיע כי הגיעה העת לשנות את המדיניות מהיסוד. את המאבק ביוקר המחיה לא ניתן לנהל כפי שהמלצות ועדת טרכטנברג מציעות באמצעות הפרטה ותחרותיות.

אנחנו קוראים להקפאה של כל תהליכי ההפרטה של משאבי הציבור ונכסיו וכן של השירותים החברתיים המסופקים על ידי המדינה. אנחנו קוראים לשיקומו של המגזר הציבורי, שהפך בעשרות השנים האחרונות לגוף מצומק ומדולדל איברים.

יש לבטל את כלל ההוצאה, יש לבטל את התקציב הדו שנתי, יש לבטל את חוק ההסדרים שבאמצעותו מחבלת הממשלה ביוזמות חברתית. פרופסור טרכטנברג יודע – אם מגבלות אלו לא יוסרו לא יהיה ניתן לעשות היסטוריה.

העם רוצה מדינת רווחה ולא חוזה עסקי בין המדינה לאזרחיה. אנו קוראים לעיגונה של רשת ביטחון זו בחוק יסוד זכויות חברתיות. מנגד,  שר האוצר שטייניץ אמר כי "אני מציע לא לפחד מהאיומים ולהפסיק לאיים. מדובר בסך הכל בתוספת של תקציב הביטחון. אהוד ברק אמר בעבר שמערכת הביטחון תתרום תרומה משמעותית למחאה החברתית - עכשיו זה הזמן ליישם", אמר שר האוצר בראיון לגלי צה"ל.

ספיבק: צוותי המומחים עומדים פה ואומרים Yes we can

פרופסור אביה ספיבק, שפתח את דבריו עם ציטוטים של פרופסור טרכטנברג על תחלואי החברה והכלכלה, תהה "מה הוא (טרכטנברג) עושה? המשך המדיניות הקיימת של צמצום התקציב. לכאורה יש הבנה שצריך לשנות במאה שמונים מעלות, אבל חוץ משינוי מסוים במיסים אין שום דבר. ולמה? הבעיה הגדולה של טרכטנברג היא הבעיה של כלל ההוצאה.

אנחנו רוצים את התשובה כעת ואת התשובה אפשר לתת כעת. הוא לא אומר לנו מאיפה הוא ייקח ארבעה מיליארד: אולי מכבישים, אולי מרכבות, אולי מתשתיות ביישובים ערבים, אולי ממיטות שכל כך זקוקים להן?

"כלל ההוצאה אומר שכל שנה הממשלה תקטן, במקום להגדיל אותה. בדיבורים – מוכרחים לתקן. במעשים – ממש המשך המדיניות הקיימת".

"אפשר לגייס 20 מיליארד שקל במיסים. רוב המיסים האלה זה מיסים שמוטלים על בעלי ההכנסות הכי גבוהות במשק – אפשר לומר המאיון העליון. בעיקר מיסי חברות – 7 מיליארד שקל מס חברות ועוד 4.5 תוספת בגלל הורדה של פטורים. מדובר בהרבה כסף שאפשר לקבל אותו".

"האמירה שזה יהיה על חשבון המעמד הבינוני – זה חלק מהתעמולה וההסתה שמסיתים אחד נגד השני במדינתנו".

"יש לנו תקציב של 20 מיליארד – מה אפשר לעשות איתו?
אנחנו נותנים מעונות גם לילדים בגיל הרך. גיל 3-5 זה הגיל הפחות בעייתי. כדי שאמהות יוכלו לצאת לעבודה הן צריכות מעונות לילדים בגיל הרך. אנחנו נותנים לתקציב החינוך שני מיליארד שקל כדי להתגבר על התקצוב". 

"כסף להגדלת קצבאות של 4 מיליארד שקל. זה המכשיר היסודי לטיפול בעוני. בדו"ח של טרכטנברג אין בכלל טיפול בעוני. יש אוכלוסייה שלמה שהמדינה שכחה וזרקה אותה.
בדיור אנחנו מדברים על לתת 3.3 מיליארד כדי לבנות בנייה ציבורית מחדש".

"לבריאות שטרכטנברג התעלם ממנה אנחנו מקצים 3.8 מיליארד שקל. זה שליש ממה שצריך כדי להבריא את המערכת".

"אחרון חביב, וזה משהו שאף אחד לא מעלה בדעתו אבל הוא נראה לי מאוד חשוב, זה לשקם את תקציב התרבות. במדינות מתוקנות המדינה מקצה כסף לתרבות והתרבות פורחת. ואצלנו ההורים צריכים לשלם על סל התרבות שהילדים מקבלים בבית ספר. זה רעיון לגמרי מטומטם. אנחנו מקצים לדבר הזה 400 מיליון שקל. אנחנו צריכים גם נשמה יתרה במדינה הזאת, זה מאוד חסר".

באים אנשים ואומרים לכם – אי אפשר, יש משבר עולמי, אנחנו לא יכולים להוציא עוד שקל, מה יהיה, דירוג האשראי ירד וכן הלאה. לא נעים לומר אבל האנשים האלה מערבבים את המושגים ומשתמשים בעובדה שאנשים לא יודעים כלכלה. להגדיל הוצאות לא עושה שום נזק. שיפסיקו להגיד לנו שזה בלתי אפשרי, שיפסיקו לאיים באיזו מומחיות. צוותי המומחים עומדים פה ואומרים Yes we can.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו