בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מבית העם תצא המהפכה העממית

בלב שדרות רוטשילד, בבניין נטוש שעתיד להפוך למלון בוטיק, הוקם חדר הפיקוד של המחאה

41תגובות

מבט חטוף מהמרפסת בקומה השנייה של הבניין הנטוש בשדרות רוטשילד 69 מגלה שלל תוצרים של הכלכלה החופשית בישראל וסמלי המעמד העליון. בצדו השני של הרחוב ניצב בנק HSBC, מבריק ונוצץ. מאחוריו מתנשאים מגדלים, המתפשטים בשנים האחרונות בתל אביב בקצב שיא. בבניין הצמוד מצד שמאל, מסעדת קנטינה, מוסד יקר בעל שם. תחת המרפסת, בקומת הקרקע, סוכנות רכבי היוקרה אינפיניטי. מעת לעת מתקיימים שם אירועים, העובדים מצחצחים וממרקים במשך שעות ארוכות את מכוניות הפאר, הלקוחות הפוטנציאליים באים בחליפות ושמלות ערב.

כל אלה מסמלים במידה רבה את הפערים הגדולים בחברה הישראלית - הפערים שהוציאו הקיץ מאות אלפים לרחובות. עכשיו, בלב השדרה שממנה החלה המחאה, מתפתח בשקט השלב הבא. "בית העם", מיהרו לקרוא לו הפעילים. למעשה, מדובר במבנה יפה אך מוזנח ומתפורר, המיועד בכלל להיות מלון בוטיק לאחר שיפוץ יסודי. בינתיים התכניות תקועות ברשויות התכנון, ובעל הנכס איפשר לפעילים לעשות בו שימוש עד להודעה חדשה. מכאן, הם יודעים, המשטרה לא תפנה אותם. גם העירייה מנועה מלעשות זאת, שכן מדובר במבנה בבעלות פרטית.

דניאל בר-און

אל הבניין פלשו הפעילים בלי רעש וצלצולים. הם לא עשו זאת לשם מחאה בלבד, גם לא בניסיון לזכות בתשומת לב תקשורתית. במשך עשרה ימים ניקו, שיפצו, צבעו וריהטו את המבנה. אחר כך החלו ליצוק לתוכו תוכן. בשבועיים האחרונים, מאז נחנך, הוקרנו בו סרטים, התקיימו בו הרצאות, דיונים, ישיבות, מסיבות עיתונאים ואפילו שיעור יוגה. אחד הפעילים, עו"ד עמר שץ, מציע במקום גם סיוע משפטי למבקשי מקלט. המבנה פתוח לרווחה, למעט מגבלה אחת עיקרית: אסור ללון בו בלילה, פרט לשניים-שלושה מפעילים. "הוא לא בא להחליף את האוהלים", אומרים המייסדים.

המטרה, מבהירים היוזמים, היא ללכת צעד אחד הלאה ולהקים בלב תל אביב מרכז קהילתי. הקהל מגוון למדי - מצעירים וסטודנטים, דרך מחוסרי דיור ועד בעלי שיער שיבה שהמחאה עוררה מחדש את תקוותם. הדברים מתנהלים על מי מנוחות. אין רעש, צעקות או ויכוחים סוערים. הדיונים תרבותיים ומעמיקים. הכלל המחייב, שאותו מזכירים שלטים הפזורים בבניין, הוא שכל אחד תורם משהו. מי שרוצה להיות חלק מהקהילה החדשה לא יכול רק ליהנות ממנה, הוא נדרש גם להירתם למאמץ - להיות שותף בארגון, להביא אוכל ושתייה, לבשל, לנקות.

בבניין שלוש קומות ומרפסת גג. על קירות חדר המדרגות מתנוססות מילות השיר "אני מאמין" של טשרניחובסקי. קומת הקרקע בשימוש סוכנות הרכב. הקומה מעליה הוסבה לבית קולנוע ומקום לינה למפעילים. בקומה השנייה מתרחשת רוב הפעילות. היא כוללת מטבח ופזורים בה כסאות ושולחנות שנתרמו על ידי גורמים שונים. מהחלונות נשקפים כמה מבנייני היוקרה של שדרות רוטשילד. על המקרר הודבק שטר מזויף של מאה שקלים ועליו דיוקנו של ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי. בצדה השני של הקומה, בלב כל ההמולה, יש דירה רגילה, שבה מתגורר סטודנט לרפואה.

בקבוצה המובילה אין פרצופים מוכרים. זו לא יוזמה של דפני ליף או איציק שמולי. האיש שמנהל את "בית העם" מאחורי הקלעים הוא ערן בריל, בן 35, שהקים באחרונה חברה שמתעסקת באומנות רחוב ופרסום גרילה. בריל רואה ב"בית העם" התגשמות חלום, ומתייחס לפעילים במידה רבה כאל בני ביתו. אחרי סיום שלב ההקמה, הוא משקיע כעת מאמץ בגיוס תורמים. "אנחנו מתקיימים מתקציב אפס וזה לא קל", הוא מספר. כך למשל, לקראת החורף החל לבחון אפשרויות כיצד להתמודד עם היעדר זגוגיות בחלונות הרבים בבניין.

בינתיים, כבר אירח "בית העם" מסיבת עיתונאים של נציגי הבדואים בנגב, הקרנת סרט בנוכחות מוחמד בכרי, והרצאות של דניאל כהן בנדיט ("דני האדום"), ראובן אברג'יל ופרופ' יוסי יונה. רוב האירועים מתקיימים בערב, בתאורה מינימלית. מדי פעם באים רק עשרה או עשרים פעילים, אך היו גם אירועים עם מאה אנשים ויותר. החום בכל שעות היממה מעיק, רק כמה מאווררים קטנים מנסים להפחית את הסבל. ניחוחות המטבח מתערבבים בריחות הזיעה. כל אלה לא משפיעים כלל על התחושה של המעורבים בדבר שמדובר ביוזמה מהפכנית, מעוררת השראה.

"אני רוצה שיהיה מקום שימשיך את מה שהתחילה המחאה, שיהיה בסיס שיאפשר לדברים להמשיך לקרות, כשהאוהלים יפונו לגמרי. לי נורא חשוב ליצור איזושהי קהילה", אומרת הדר שמש, אחת הפעילות הבולטות. היא הייתה גם ממארגנות הפלישה למבנים נטושים בבעלות עיריית תל אביב. שמש מתייצבת בבניין מדי יום. כמו פעילים אחרים, היא תולה תקוות רבות בבית העם. "זה מקום שיעזור לקדם דברים - אג'נדות פוליטיות וחברתיות. הקונספט הוא שאם זה לא מגיע מלמעלה - אנחנו נמצא פתרונות לדברים", היא מוסיפה.

בריל מדגיש את המוטו המתנוסס על חולצות הפעילים: "זה נהנה וזה אינו חסר". הוא מספר בגאווה על כך שקבוצות רבות, ובהן פעילי סיעת האופוזיציה התל אביבית "עיר לכולנו", ארגון כוח לעובדים ומפעילי אתר המחאה J14, מקיימות ישיבות ופגישות בבית העם. למפגש בין הפעילים השונים, גם אם אקראי, יש לדבריו חשיבות רבה. "אנחנו מייצרים יש מאין, מחלל שהוא גם ככה ריק. בעל הנכס מרוויח בתרומה לקהילה בלי שזה עולה לו כלום. זה מודל שהוא פשוט מודל מנצח. אנחנו מאוד מקווים שהמודל הזה ימשיך הלאה", הוא אומר ומספר על מגעים להעתיק את המודל לירושלים.

ביום ראשון צפויה עיריית תל אביב לפנות את מה שנותר ממאהלי המחאה הפזורים בעיר. כמה פעילים חברתיים עדיין שוהים בהם, אך במאהלים מתגוררים בעיקר מחוסרי דיור. בריל צופה את בואם לבית העם ומדגיש כי ייעשה מאמץ לסייע להם, אך לצד זה מבהיר כי הצוות המפעיל את המקום החליט חד-משמעית שלינה לא תהיה שם. "היה דיון אם רוצים כאן הוסטל ללילה. קיבלנו החלטה שחוץ מהמפעילים אף אחד לא ישן פה", הוא אומר ומסביר: "או שאנחנו עוזרים לארבע-חמש משפחות או שעושים דברים שמהדהדים לקהל רחב הרבה יותר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו