גורש זר שעניינו נידון בביהמ"ש

טלילה נשר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טלילה נשר

רשות ההגירה והאוכלוסין גירשה מהארץ לפני כחודש וחצי נתין זר בעוד בית המשפט העליון דן בעניינו. במשך שנתיים היה הזר כלוא בקציעות, לאחר שממונה ביקורת גבולות קבע כי הוא "סובל מכאבי אוזניים ושמיעה לקויה כתוצאה ישירה של התעללות" וכי "נמכר מאדם לאדם בסודאן וייתכן שהיה קורבן לסחר בבני אדם". לבית המשפט העליון הוגשה עתירה בבקשה לשחררו ממעצר מסיבות הומניטריות, אולם מבלי ליידע את בית המשפט או את עורכי דינו הוא גורש לאתיופיה.

העניין התגלה רק בדיון שאמור היה להיערך בעניינו בבית הדין לביקורת משמורת: רשות ההגירה גירשה אותו יומיים לאחר שקיבלה זימון לדיון. הדיין, אילן חלבגה, שגילה כי גורש כשהגיע לדיון, כתב "לדיון היום לא הובא המוחזק ולתדהמת המותב דנן נודע משירות בתי הסוהר כי הלה גורש". עוד הוסיף כי "בנסיבות העניין אין לי אלא להביע תרעומת על התנהלות זו של משרד הפנים".

לטענת עורכי דינו של הנתין, עמר שץ ויפתח כהן מעמותת "אנו פליטים", גם לשופט בית המשפט העליון חנן מלצר יש חלק במחדל, שכן "כאשר בית המשפט העליון מתמהמה במתן החלטה טריוויאלית במשך שישה חודשים, מבין שר הפנים את המסר, לא עושה חשבון לאיש ומגרש פליטים שלאיש לא אכפת מהם. במשך חודשים שבנו ופנינו במכתב ובעל פה לבית המשפט העליון שכן מצבו הנפשי, לאחר שנתיים של מעצר מנהלי, המשיך להידרדר, עד שנשברה רוחו וגורש בכפייה".

השופט מלצר, שנתן את פסק הדין רק לאחר הגירוש, החליט לדחות את העתירה אך קיבל את הביקורת הנוקבת על התנהלות משרד הפנים בתיק באומרו: "מוצא אני מחובתי להוסיף כאן הערה בעקבות גירושו של המבקש מן הארץ טרם שניתנה החלטתי. בנושא האמור אני מקבל את ביקורתם הנוקבת של באי כוח המבקש ביחס להתנהלותו זו של משרד הפנים".

מרשות ההגירה נמסר בתגובה: "הנתין מעולם לא עתר כנגד צו ההרחקה ולמעשה ההליך כולו היה כנגד השחרור ממשמורת. במצב דברים זה, לאחר שקונסול אתיופיה הכיר במערער כנתין מדינתו, ולמרות קיומו של ההליך המשפטי, לא היה כל צו המונע את הרחקתו, ולכן הורחק המערער". משרד המשפטים בחר שלא להגיב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ