בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הדיור הציבורי שניתן לעיוור - קומה 4 בלי מעלית

ממו ביינה, בן 81, יוצא מביתו רק בליווי אשתו או אחד מששת ילדיו. אמנם הציעו לו דירה חלופית, אך אשתו טענה: הם רוצים להגיד 'נתנו להם', זה לא פתרון

10תגובות

כשהוא עומד לפני ציון יום הולדתו ה-81, ממו ביינה, שסובל מליקוי ראייה כבד, יורד מדי יום את ארבע הקומות של דירת העמידר שבה הוא מתגורר בעיר באר שבע כדי לצאת מפתח ביתו. זה שש שנים, כותבים ביינה ובני משפחתו לרשויות בבקשה לעבור לדירה אחרת, כזו עם מעלית או בקומת קרקע, בהתאם לזכאותם לדיור ציבורי ולמצבו הבריאותי המחמיר של אב המשפחה. גם העובדת הסוציאלית המלווה את המשפחה מטעם העירייה, סברה כי המצב הנוכחי, שבו נאלץ ביינה להיות תלוי בליווי ילדיו או אשתו כדי לצאת מביתו, אינו הגיוני.

במכתב שכתבו אנשי המחלקה לרווחת הקשיש מטעם אגף הרווחה העירוני, צוין כי "ראש המשפחה ביינה ממו, כיום בן 80, מצבו אינו משתפר אלא מחריף. לא ייתכן שמשפחה מחכה לדיור מתאים משנת 2005". עוד ציינו אנשי הרווחה במכתב שמוען לאנשי חברת עמידר, כי "משנת 2005 נכתבים דו"חות סוציאליים למשרד השיכון/עמידר לצורך בקשתם". אך עם זאת, פניותיהם עד כה נותרו ללא מענה הולם.

"קשה לי, הילדים שלי צריכים ללוות את אבא שלהם או אני צריכה כל הזמן להעלות אותו את ארבע הקומות האלו", מסבירה אסמרש ביינה, בת 49, אשתו של ממו. בדירת ארבעת החדרים שלהם היא מגדלת שישה ילדים - הגדול בן 26 ואילו הקטן בן ארבע בלבד. "אם היה לי כסף, לא הייתי מתווכחת. הייתי קונה דירה", היא אומרת, "בגלל בעלי אני מתחננת, למרות שגם אני, יש לי גם קשיים משל עצמי, גם מבחינת הכוח שעוד יש לי".

במשרד השיכון והבינוי וכן בחברת עמידר טוענים כי מצוקת הדיור הציבורי, כפי שעלתה במסגרת המחאה החברתית, גם היא נחלתה של משפחת ביינה. על פי חברת עמידר, נכון לימים האחרונים אין ולו דירת ארבעה חדרים פנויה אחת בעיר באר שבע. ההנחיות, אגב, גורסות כי כבד ראייה בדומה לממו, לא מחויב בקבלת דירה בקומת קרקע, אלא יכול גם לקבל דירה בקומה ראשונה. מעלית, בכל אופן, הם לא מבטיחים לבני המשפחה.

יש לציין כי רק בשנת 2009 אישרה ועדת האכלוס המחוזית את החלפת הדירה לכזו הממוקמת בקומה נמוכה, וזאת בהתאם לחוות דעת של יועץ רפואי, שקבע כי "אין הכרח למגורים בקומת קרקע". בעקבות כך, הוצעו לבני המשפחה שתי דירות, תקינות, כהגדרת משרד הבינוי והשיכון, אך אסמרש סירבה לקבלן. "מה שהציעו לי בהתחלה זו דירה בשכונה ד', שזו שכונה שכולם רק בורחים משם. לא רציתי את זה, ואז נתנו לי בית בשכונה בסדר, אבל בית מאוד קטן (דירת ארבעה חדרים בגודל של 95 מ"ר - ג"כ). לא יכולתי לגור בה. אפילו הקבלן אמר לי שהמקום קטן, ושאל: 'מה זה, אתם עכברים?'", אומרת ביינה.

"הם רוצים להגיד 'נתנו להם', אבל בשבילי זה לא היה פתרון. אמרתי להם שאפילו קומה שנייה עם מעלית זה יותר טוב, גם הרופאים אמרו, אבל בדירות שהציעו לנו אין מעלית בכלל, רק קומה ראשונה ומדרגות".

מעמידר נמסר בתגובה כי "חברת עמידר פועלת בהתאם להנחיות משרד הבינוי והשיכון ואמורה לקבל את רשימת ממתינים על-פי סדר עדיפות שייקבע". במשרד הבינוי והשיכון הסבירו כי על פי הכללים שלפיהם הם מונחים, לזכאי לדיור ציבורי הממתין להחלפה או לקבלת דירה מוצעות שתי דירות תקניות, וכי "זכאי שיסרב לשתי ההצעות יורד מתור הממתינים".

לפי תגובת המשרד לפניית "הארץ", בשבוע שעבר אישרה הוועדה המחוזית את "החלפת הדירה בשיכון הציבורי לדירה בקומה נמוכה, ולא דירת קרקע, וזאת לנוכח חוות דעת יועץ רפואי". "למשרדנו מחסור בדירות מתפנות בקומות נמוכות", נכתב בתגובה, "כאשר תתפנה דירה מתאימה לנתוניהם האישיים היא תוצע למשפחה בהתאם לתור הממתינים".

אליהו הרשקוביץ


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו