בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קיפוחם של הערבים מטריד מחצית מהיהודים

כך קובע מחקר חדש שהציגה עמותת סיכוי. במקביל צוות חשיבה של חוקרים ישראלים חיבר מסמך שמגדיר מחדש את יחס המדינה לאזרחים הערבים

14תגובות

הצתת המסגד הבוקר (שני) בכפר טובא זנגרייה בגליל, המחישה שוב את מרקם היחסים העדין בין יהודים לערבים בישראל, ומחזקת את טענתם של גורמים רבים בחברה הערבית הגורסים שמערכת היחסים בין האזרחים הערבים למדינה נמצאת במשבר האמון הקשה ביותר מאז הקרע שנפער באירועי אוקטובר 2000, שצוינו ביום שבת.

הצתת המסגד היא אמנם האירוע המשמעותי והקיצוני ביותר, אולם בחברה הערבית מציינים גם את הצעות החוק שהועלו בכנסת כמו חוק ועדות הקבלה וחוק הנכבה לצד אישור מתווה פראוור שלפיו יפונו כ30 אלף בדווים בנגב, כאחראים למשבר הנוכחי.

אחת השאלות שמטרידה חוקרים שונים היא האם ההרגשה תואמת את המציאות והלך הרוח ברחוב הישראלי, או שדווקא יש ניסיונות לגשר על הפערים ולהציע מסגרת רעיונית חדשה ליחסי יהודים וערבים בישראל.

בעמותת סיכוי, העמותה לקידום שוויון אזרחי בישראל, הציגו בימים האחרונים מחקר מקיף שהתבסס על קבוצות מיקוד וסקרים ולפיהם רוב ברור של היהודים (74%) מכירים בכך שהאזרחים הערבים מופלים לרעה במידה זו או אחרת, ו-60%  מהיהודים סבורים כי קידום השוויון של האזרחים הערבים הוא אינטרס של המדינה.

במקביל וללא קשר למחקר זה, צוות חשיבה שכולל חוקרים ישראלים מכמה אוניברסיטאות ברחבי ארץ פעל במהלך השנה האחרונה לחיבור מסמך תחת הכותרת "לקראת אזרחות ישראלית מכלילה" שמגדיר את יחס המדינה לאזרחים הערבים ומהווה תשובה למסמכי החזון שהציגה ועדת המעקב של ערביי ישראל ב-2006 ובמסגרתם תבעו האזרחים הערבים הכרה בהם כמיעוט לאומי ואוטונומיה תרבותית וחינוכית.

במסקנותיו, מציע המסמך כי הכנסת תכונן מערכת חוקית שתבטיח שוויון בזכויות האזרח בתחום הכלכלי, החברתי והפוליטי, ייצוג הולם למיעוט הערבי ואפשרות להשתתפות פעילה במוסדות הפוליטיים במדינה.

אי-אף-פי

מחברי המסמך יכולים לשאוב עידוד מתוצאות המחקר של עמותת סיכוי ולפיהן חוסר השוויון של אזרחי ישראל הערבים מפריע ליותר ממחצית מהאוכלוסייה היהודית בישראל (53%) וכמעט 40% מהיהודים מוכנים לתוכנית לצמצום פערים ומצהירים גם על מוכנות לשלם מחיר אישי כדי להביא לצמצומם.

על פי המחקר, לפחות בסוגיה אחת יש תמימות דעים בין האזרחים היהודים והערבים בישראל - השאיפה לשלב את הערבים בחברה הישראלית תוך שמירה על הפרדה מסוימת בין שתי קבוצות האוכלוסייה. 59% מהאזרחים היהודים הביעו תמיכה בחיים בנפרד (כלומר ביישובים נפרדים או בשכונות נפרדות), אך במעמד שווה.

נקודות המחלוקת העמוקות ביותר בין ערבים ליהודים, כפי שהן עולות מהמחקר נוגעות לשותפות במשאבים הסמליים, לשוויון ולאופי המדינה. 90% מהמשתתפים הערבים אמרו כי הם רואים את עתידם במדינת ישראל, אך סברו גם כי אופייה כמדינה יהודית מנציח את מעמדם ומשעתק את נחיתותם כמיעוט שולי במדינה, והם תופסים אותו כמכשול עיקרי בדרך לשוויון.

לדברי רון גרליץ, מנכ"ל שותף בעמותת סיכוי מהממצאים עולה שאפילו במציאות של היום אין בסיס לתפיסה שהרוב תומך בגורמים השליליים, ולכן גם אין אינדיקציה שהיחסים בין יהודים וערבים עומדים בפני החרפה. לדברי גרליץ הסקר הכמותי בקרב האזרחים היהודים נערך באמצע 2009, זמן קצר אחרי מלחמת עזה שהביאה להקצנה בעמדות. "המשמעות היא שכל העושים למען קידום שוויון הם למעשה החלוץ שלפני המחנה בקרב האזרחים היהודים ובקרב הרוב המוחלט של האזרחים בישראל שמאמינים בתפיסה הזו", אמר.

מחברי המסמך, בראשותו של פרופ' יצחק רייטר ממכון ירושלים לחקר ישראל, מתבססים על ארבע עקרונות: הראשון שישראל היא המדינה בה העם היהודי מממש את זכותו להגדרה עצמית בתחומי מולדתו. שנית , שישראל היא מדינה דמוקרטית בה הריבונות שייכת לכלל אזרחיה. שלישי, כי הערבים בישראל מוגדרים כמיעוט לאומי ערבי פלסטיני בעלי זכויות קבוצתיות ורביעי כי המדינה תתחייב להנהיג מדיניות שוויונית וכלל אזרחי המדינה יהיו שווים בחובותיהם ובזכויותיהם.

המסמך קובע שעל הכנסת לכונן מערכת חוקית שתבטיח שוויון בזכויות האזרח בתחום הכלכלי, החברתי והפוליטי, ייצוג הולם למיעוט הערבי ואפשרות להשתתפות פעילה במוסדות פוליטיים.  בנוסף, המסמך קובע כי על מערכת החינוך בישראל -  על כל זרמיה לחנך לפלורליזם ולכלול תכנית ליבה משותפת שתכלול לימוד אזרחות, דמוקרטיה , זכויות אדם ורב- תרבותיות.

"אנחנו יודעים שיש הסתייגויות ואין מדובר במסמך שעונה על כל הדרישות, השלב הבא הוא מפגש עם נציגי הציבור הערבי במטרה להביא לשיח ציבורי שיכול להביא למסמך משותף בין מסגרת רעיונית זו לבין מסמכי החזון", סיכם פרופסור רייטר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו