בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רשות ההגירה תגרש 150 משפחות עובדים זרים על ילדיהם

מאז החלטת הממשלה הגישו 700 משפחות בקשות למעמד אך טרם קיבלו תשובה. התוכנית ממתינה כעת להכרעתו הסופית של שר הפנים, אלי ישי

80תגובות

רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים החליטה לגרש לפחות 150 משפחות של עובדים זרים עם ילדים. גירוש משפחות מהגרי העבודה צפוי לצאת לדרך במהלך החודשים הקרובים, לאחר ששר הפנים, אלי ישי, יאשר את התוכנית של הרשות.

גיבוש רשימת המגורשים החל לפני קצת יותר משנה, לאחר שהממשלה קבעה קריטריונים לזכאות למעמד חוקי של מהגרי עבודה בישראל. זמן קצר לאחר החלטת הממשלה הגישו כ-700 משפחות של עובדים זרים בקשות למעמד, אולם עד כה הן לא קיבלו כל מענה. ממידע שהגיע ל"הארץ" עולה כי רשות ההגירה כבר הכריעה בעניין הפניות, אך תוכנית הגירוש נשמרה במגירה עד להכרעתו הסופית של ישי.

700 הבקשות שהוגשו נוגעות ל-1,035 ילדים ו-1,027 הורים. רשות ההגירה דחתה על הסף 85 בקשות במקרים שבהם לא נדרשו בירורים מורכבים, למשל כאשר הילד בן פחות מחמש. כ-150 בקשות נוספות נדחו בשל אי עמידה של הפונים בקריטריונים, ואילו כ-240 בקשות אושרו. כ-220 בקשות, שבהן חריגות מסוימות מהקריטריונים, יועברו לוועדת חריגים.

בחודש מארס האחרון הודיע השר ישי כי הוא דוחה את גירושם של הילדים הלומדים בבתי הספר, אולם ההודעה היוותה לא יותר מהקלה זמנית בעבור משפחות העובדים הזרים. במקביל להקפאת גירוש הילדים שבמסגרות חינוכיות, החלה רשות ההגירה באכיפת החוק במצבים של משפחות שאינן עומדות בקריטריונים שנקבעו באופן מובהק, ו-50 משפחות כבר גורשו.

דודו בכר

ישי, שקיבל את התוכנית לידיו לפני חודשים ספורים, טרם קיבל החלטה סופית בעניין. "הסוגיה עומדת לפתחו של השר והוא צפוי להחליט בעניין בימים הקרובים לאחר בחינתה הסופית", נמסר מלשכת שר הפנים.

בהחלטת הממשלה מה-1 באוגוסט 2010 נקבע כי ילדים הזכאים למעמד הם כאלו ששוהים בישראל לפחות חמש שנים, ועולים לכיתה א' או לכיתה גבוהה יותר. כמו כן נקבע כי מעמד חוקי יינתן רק לילד ששולט בעברית ושנכנס לישראל לפני שמלאו לו 13. גם מעמד ההורים רלוונטי להחלטה: אם ההורים נכנסו לישראל בצורה בלתי חוקית, הרי שהמשפחה אינה זכאית למעמד. גורם בכיר במשרד הפנים טען כי למרות ההגבלות, המגמה היא לאשר יותר מאשר לדחות. "הועברו לוועדה בקשות בנדיבות יתרה", אמר ל"הארץ".

אחד האנשים שמקווים כי בקשתו לא נדחתה הוא וינסנט אוזומה מניגריה, שבתו יוסטס בת שש וחצי לומדת בכיתה א' בבית הספר רוגוזין בתל אביב. כאשר נקבעו התנאים למעמד היתה יוסטס בת חמש וחצי ואמורה היתה לעלות לכיתה א', אולם בגן הילדים המליצו להשהות את המעבר לבית הספר בשנה וכך היה. "אני מקווה שהבקשה שלנו לא נמצאת בין הבקשות שנדחו", אומר אוזומה, "יוסטס לומדת בבית ספר ומצליחה מאוד. לא הייתי רוצה לעזוב למקום שבו השכלה היא פריבילגיה".

בינתיים, גם המשפחות שאמורות לעמוד בקריטריונים חוות תקופת המתנה לא קלה - מאחר שלעת עתה אינן מורשות לעבוד. "הגשתי את הבקשה וניסיתי לעבוד מעט כדי לחיות ולדאוג לבת שלי, אך המעסיק נאלץ לפטר אותי אחרי שפקחים הגיעו אליו הביתה והטילו עליו קנס", מספרת מרי אנטווי, שוהה בלתי חוקית מגאנה שגרה בישראל כבר 12 שנים, ובתה ליזה לומדת בכיתה ב'. "אני ורבים אחרים ממתינים לתשובות אך אנו חייבים לחיות, לאכול, לשלם שכר דירה ובשביל זה חייבים לעבוד אך לא מאפשרים לנו אפילו את המינימום הזה".

אנטווי, שצפויה לקבל מעמד בישראל, חוששת כי לא תשרוד במצב זה עד שיגיע הרגע המיוחל. "החשש הגדול הוא שלא נוכל להמתין עד למועד בו יחליטו לתת לנו מעמד וניאלץ לעזוב למקום שבו אין לנו שום דבר. זו מחשבה מפחידה בעיקר כי לא עשינו רע לאיש ואני רוצה לעבוד למחייתי ולא להיות נטל, אך היום אנשים מפחדים להעסיק אותנו עד שנקבל מעמד".

בתוך כך, בשבוע שעבר הודיעה רשות האוכלוסין וההגירה כי בעקבות החלטת שר הפנים, גם משפחות שעבדו בקונסוליות זרות יהיו רשאיות להגיש בקשה לקבלת מעמד. הדבר נאמר בדיון שנערך בבית המשפט העליון בעתירה שהגישו מוקד הסיוע לעובדים זרים ועמותת ילדים ישראלים בשם שלוש משפחות. יש לציין כי בקשות אלו לא ייבחנו כחלק מהחלטת הממשלה להענקת מעמד לילדי שוהים בלתי חוקיים אלא יידונו בוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים. עם זאת, התנאים לקבלת המעמד יהיו זהים לקריטריונים שקבעה הממשלה באוגוסט אשתקד.

בישראל חיות כיום כ-30 משפחות שעבדו בישראל בנציגויות זרות בתפקידים מקצועיים ולא דיפלומטים וזכו לאשרת עבודה. משפחות אלו הוחרגו בהחלטת הממשלה הנוכחית וכן בהחלטת הממשלה שהתקבלה בשנת 2006, בטענה שנועדה לילדי עובדים לא חוקיים בלבד ועל כן עתרו לבית המשפט. ברשות האוכלוסין נערכים להגשת הבקשות ויאפשרו לעשות זאת במשרדי הרשות בתל אביב בימי שני החל מ-24 באוקטובר ועד לסוף החודש הבא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו