בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לנימוק למתן האזרחות אין משמעות בחיי היומיום

תגובות

"מרגע שהוקנתה אזרחות ישראלית, אין משמעות מעשית לרישום האופן שבו הוקנתה לאזרח ישראל אזרחותו. מדובר בתיעוד של משרד הפנים בלבד" - כך אמר בשבוע שעבר עו"ד עודד פלר, המתמחה בדיני אזרחות והגירה באגודה לזכויות האזרח.

על פי חוק האזרחות מ-1952, אזרחות מכוח השבות ניתנה לכל יהודי שנולד בישראל או חי בה לפני הקמת המדינה ואחריה. עד תיקון לחוק מ-1980 אזרחות של יהודים נקנתה באמצעות חוק השבות, במסלול ייחודי ליהודים.

מ-1980 החוק מקנה אזרחות לילדים של אזרחים ללא קשר לשאלה אם מדובר ביהודי או לא, וקובע מסלול אחיד למתן אזרחות ליהודים וללא יהודים, בתנאי שהוריהם אזרחים ישראלים והילדים נולדו בישראל. מסלול הכרה מכוח חוק השבות ייחודי היום למי שמבקש לרכוש אזרחות לאחר שעלה לישראל.

"אזרחות היא אזרחות היא אזרחות מבחינת החוק, ללא קשר אם ניתנה כתוצאה מלידה לאזרחים, מאימוץ, מהתאזרחות, מנתינות מנדטורית או מלידה ליהודים לפני קום המדינה. המקור למתן האזרחות מתועד ברישומים של משרד הפנים ואין לו שום משמעות ביומיום", אמר פלר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו