בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האגודה לזכויות האזרח: החמרת הענישה על לשון הרע תפגע בעיתונות

שתי הצעות חוק שיידונו מחר בוועדת החוקה מבקשות להעלות את הפיצויים על הוצאת דיבה מ-50 אלף שקלים למאות אלפי שקלים

59תגובות

ועדת החוקה של הכנסת צפויה לדון מחר בשתי הצעות חוק נפיצות, המחמירות באופן משמעותי את הענישה של כלי תקשורת ואזרחים מן השורה שיעברו על חוק איסור לשון הרע. באגודה לזכויות האזרח מתריעים כי לחוקים, אם יתקבלו, יהיו השלכות דרמטיות על עולם העיתונות בישראל, והם יצמצמו משמעותית את מספר התחקירים העיתונאיים, בשל החשש מתביעות דיבה.

על פי ההצעה הראשונה, שיזמו חברי הכנסת יריב לוין (ליכוד), אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו) וישראל חסון (קדימה), גובה הפיצויים צפוי לעלות מ-50 אלף שקלים, מבלי שהתובע יצטרך להוכיח שנגרם לו נזק, ל-300 אלף שקלים.

על פי ההצעה האחרת, שיזם ח"כ מאיר שטרית (קדימה), יעלה גובה הפיצויים לחצי מיליון שקלים. בנוסף, כלי תקשורת יחויבו בתשלום פיצויים בסך מיליון שקלים וחצי לאזרחים שתגובתם המלאה לא פורסמה כחלק מהידיעה שנקבע כי הוציאה את דיבתם. ההצעות כבר זכו לתמיכת הכנסת בהצבעה בקריאה טרומית, והדיון מחר צפוי להכין את ההצעות השונות לקריאה ראשונה.

עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח כתב לחברי הוועדה כי "אין עיגון עובדתי לטענה שחלה עלייה משמעותית בפרסומי דיבה וכי מי שניזוק אינו זוכה לפיצוי ראוי". במסמך מנומק שיוגש לחברי הכנסת מחר, מזהירים אנשי האגודה כי רף הפיצויים החדש ירתיע מערכות תקשורת גם מפרסום תחקירים מבוססים וידיעות אמיתיות מחשש שייתבעו ויתקשו להציג תשתית מספקת בבתי המשפט. להערכתם, העלייה המשמעותית בגובה הפיצויים תביא לגל של תביעות דיבה בריוניות מצד אנשים שיבקשו למנוע תחקירים עיתונאיים או פרסומים נכונים וראויים על מעשי שחיתות או פליליים שביצעו.

לפני ההצבעה שהתקיימה על החוקים במארס האחרון, הסביר ח"כ לוין שמטרת החוק היא להגדיל את סל האמצעים שבתי המשפט יוכלו להעניק לנפגעי פרסומים שקריים.

לדבריו, "במציאות הקיימת, סכומי הפיצויים הנקובים בחוק הם סכומים נמוכים. תהליך התביעה הוא תהליך ארוך. מצד אחד התוצאה היא חוסר יכולת של הנפגע לקבל פיצוי הולם ובזמן סביר על הנזק שנגרם לו, ומצד שני היעדר תמריץ והרתעה מספיקים שיביאו לכך שפרסומים ייבדקו עד תום ויהיו עד כמה שניתן מדויקים ואמיתיים. בשום אופן אין המטרה לפגוע בעיתונות או באיזושהי דרך להצר את צעדיה". שטרית הסביר בהצעת החוק כי, "לנוכח העובדה שהתופעה של פגיעה באנשים התרחבה יש צורך בהעלאת רף הענישה כדי להרתיע אנשים מלהוציא דיבה או לשון הרע ולשמור על כבודם של מי שמפורסמות ידיעות בנוגע אליהם".

בטענותיהם נגד החוק, באגודה מביאים כדוגמה את התנהלותו של עו"ד ישראל פרי, שהורשע בשנת 2008 בהונאה וגניבה מלקוחות של תוכנית "הפנסיה הגרמנית". פרי, לדבריהם, ניהל בשנים שקדמו להרשעתו סדרה של מאבקים משפטיים נגד "כל מי שהעז לפרסם טענות בעניין זה". באחד המקרים הגיש תביעת לשון הרע נגד יוסף גורה, קשיש ניצול שואה, שהתפרץ בעדותו של פרי בבית המשפט בקריאות "שקרן ורמאי". "כל הנתבעים של פרי נאלצו להשקיע ממון רב בהגנה מפני התביעות והועמדו בסיכון של תשלום פיצויים בסכומים ניכרים. רק מקץ שנים, לאחר שהורשע, ניתן היה לקבוע שפרי עשה שימוש בתביעות דיבה חסרות ידיים ורגליים כדי להשתיק את ביקורת נגדו", נטען במסמך שיוצג לחברי הכנסת מחר.

עו"ד פינצ'וק כתב לחברי הוועדה כי, "מתרבים המקרים של בעלי אמצעים שתובעים או מאיימים בתביעות דיבה מופרכות או קלושות, ובדרך זו מטילים אימה על כל מי שיבקש למתוח עליהם ביקורת. והנה, בעוד בארה"ב נרתמו מחוקקים כדי לבלום תופעה זו, עומדת הכנסת לעודד אותה באמצעות הצעות החוק שבנדון".

בניסיון לשכנע כי יש ממש בהערכתם, מזכירים אנשי האגודה כי בבריטניה חלה ירידה חדה במספר התחקירים העיתונאיים בנושאי טרור ומימון טרור כתוצאה מתביעות דיבה רבות שהגישו מיליארדרים סעודים בעקבות כתבות שקשרו בינם לבין אוסמה בן לאדן וארגוני טרור. במקביל, נטען כי גם בארה"ב חל גידול במספר התביעות המוגשות על ידי תנועות איסלאמיות קיצוניות כדי להכביד על מערכות העיתונים שם, והדבר גרם לכך שהמוטיבציה של העיתונות האמריקאית לערוך תחקירים בנושא נפגעה.

אבל העלאה משמעותית של גובה הפיצויים עשויה לפגוע גם באזרח הפשוט, שיתקשה להתמודד עם תביעות לשון הרע בהיקפים כאלה. בישראל נאלצו לא מעט אנשים פרטיים, ולא גופי תקשורת, להתמודד עם תביעות דיבה שנועדו להלך עליהם אימים.

באגודה מזכירים למשל מעסיק שהגיש תביעת דיבה נגד קבוצת מלצריות שנאבקו בו כי שלל מהן את חופש ההתאגדות והתבטאו נגדו התבטאויות "זניחות" בחוזר שהפיצו. במקרה אחר, מורה שסיפרה בבלוג על קיפוח עובדים במקום העבודה שלה נתבעה על ידי המעסיק בגין לשון הרע מיד לאחר שהגישה נגדו תביעה על תנאי עבודה שנשללו ממנה.

באגודה תוהים כיצד יתמודדו כל אלה אם גובה התביעות יגיע להיקף של חצי מיליון שקלים. "קשה להעלות על הדעת שחברי הכנסת ישללו מאתנו, האזרחים, את הדיווחים הטובים והטובים פחות על התנהלותם שלהם ועל התנהלותם של גורמים רבי עוצמה והשפעה על חיינו ויותירו אותנו עם 'עיתונות שעושה נעים בגב', עם כתבות אווירה ועם שיח ציבורי של בית 'האח הגדול ו'הדוגמניות'", נכתב במכתב לוועדת החוקה.

ניר קידר
אמיל סלמן


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו