בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לאחר 73 שנה, השומר הצעיר שב לברלין

הקן ההיסטורי בברלין, שסגרו הנאצים בליל הבדולח, ייפתח מחדש בקיץ הקרוב ביוזמת פעילי התנועה ולאור גידול האוכלוסייה הישראלית והיהודית במקום

22תגובות

בבוקר שאחרי ליל הבדולח בברלין (10.11.1938-9), באו הוריו של יואב בורשטיין, אז נער בן 15 וחצי, ושאלו אותו אם הוא רוצה לעלות לישראל. "לא היססתי לרגע ואמרתי שכן, אני רוצה. אחרי חודש הייתי כבר בארץ ישראל", נזכר בורשטיין, בן 88 מקיבוץ מעברות.

עזיבתו של בורשטיין את ביתו ואת מולדתו, כפי שעשו אז רבים מיהודי גרמניה, מסמלת גם את סגירתו של קן "השומר הצעיר" בברלין אחרי ליל הבדולח. כעת, 73 שנים אחרי שקן התנועה הציונית נסגר, נערכים לפתיחת שעריו מחדש בקיץ הקרוב. עידו פורת, ראש השומר הצעיר בגרמניה, שעוסק בימים אלו בפעולות להקמת הקן, מודע למשמעות ההיסטורית ואומר כי הוא "שמח ונרגש להיות חלק מזה".

תחילת סיפורו של השומר הצעיר בגרמניה, כפי שכתב אותו הפרופסור יהודה ריינהרץ בספרו, חוזרת עד לשנת 1928, אז החלו אנשי השומר הצעיר בניסיונות ראשונים לפעול בקרב הנוער היהודי בגרמניה. תוכניתם היתה שלא לפעול בשלב הראשון תחת השם השומר הצעיר, אלא בתוך תנועות הנוער היהודיות שכבר היו קיימות בגרמניה - "ברית העולים", "קדימה" ו"הצופים". הראשון שעליו הוטלה המשימה היה יצחק בן-אהרון (אז נוסנבאום), איש השומר הצעיר ברומניה ששהה באותו זמן בברלין. אחרי שעלה ארצה, הגיעו לגרמניה נציגים אחרים של השומר הצעיר - מרדכי שנהבי ומילק גולדשיין (שמואל גולן) ממשמר העמק וארתור ישראלוביץ' (בן ישראל) מבית אלפא.

כנס הייסוד הרשמי של "תנועת הצופים היהודים השומר הצעיר" בגרמניה נערך ב-16.8.1931 בעיר בריזלנג. בכנס השתתפו 100 צעירים בגילי 11-21, מתוכם 76 בעלי זכות הצבעה. ביום עלייתו של היטלר לשלטון, 30.1.1933, היו בתנועה 460 חברים - 245 בברלין, 165 בהמבורג ו-50 במנהיים. הנאצים לא אסרו את פעילותה של התנועה, אך הגסטאפו הטיל עליה פיקוח וביטל חלק מהפעילויות והמחנות.

בורשטיין, שהצטרף לתנועה כילד, זוכר את אותם ימים. "הגסטאפו היה מגיע לבקר בפעולות שלנו כדי לראות אם אנחנו מלמדים דברים אסורים. לימודי תנ"ך ויהדות היו מותרים דווקא, אבל היה איסור מוחלט לדבר על קרל מרקס לדוגמה". בורשטיין מספר כי "מחוץ לקן היו נערים שעמדו על המשמר ותפקידם היה להתריע על בואם של אנשי הגסטאפו. המדריכים שלנו היו צריכים להיות מיומנים ובעלי ניסיון כדי להעביר את נושא הדיון בצורה מיידית. ההגבלות הלכו וגברו עם הזמן. לדוגמה לטיולים של ימי ראשון היה צורך לקבל רישיון מיוחד וההיתר ניתן רק לאחר אישור המוסדות הממונים".

ארכיון השומר הצעיר גבעת חביבה

הד"ר יזהר בן-נחום, חוקר תנועת השומר הצעיר, מוסיף כי ההגבלות כללו בין השאר העברת חומרי הפעולות לצנזורה. שירים בעברית לדוגמה היה צריך לתרגם לגרמנית ולבקש אישור לשיר אותם. "לא היה חשש מפני שנולדנו לתוך המשטר הזה ולאט-לאט התרגלנו להגבלות", מוסיף בורשטיין. לדברי בן-נחום, "דווקא לאחר עליית היטלר לשלטון, עשה השומר הצעיר את הגידול שלו. מצד אחד היהודים שהיו חלק מהחברה הגרמנית נודו ממנה ולכן החלה לפרוח התאגדות יהודית נפרדת. במקביל, השלטון איפשר את הפעילות הזאת, עד ליל הבדולח כמובן".

גם בורשטיין מסכים כי "הנאצים דווקא עודדו את פעילות תנועות הנוער ואת ההעפלה לארץ ישראל". הוא זוכר "פעילות תוססת ומלאת השפעה", כלשונו. "כל נעוריי היו מרוכזים בפעילות בהשומר הצעיר. ספגתי שם מטען ערכי-חינוכי חשוב". בנעוריו גם גמלה בלבו ההחלטה לחיות בקיבוץ בארץ ישראל. ואכן, אחרי שהעפיל במסגרת "עליית הנוער", הגיע לקיבוץ מעברות שבו הוא חבר עד היום.

עומר חכים, רכז מדור אירופה ואוסטרליה בתנועת השומר הצעיר העולמית, מספר כי קיים מיתוס ולפיו אחרי המלחמה החליטה התנועה שהקן בגרמניה לא ייפתח עוד. "אבל לאורך השנים היחסים עם גרמניה השתנו, ולנו כתנועה יש שם שיתוף פעולה ארוך וטוב עם ארגון הפאלקון הגרמני, תנועת נוער סוציאליסטית שהפכה בעלת ברית של השומר הצעיר וממשרדיה הולך ומוקם הקן". הוא מציין כי באוסטריה נפתח מחדש הקן כבר ב-1949.

"ראינו צורך בהקמת הקן בשל הגידול בקהילה היהודית בגרמניה וההתאפיינות שלה בכך שדווקא רקע חילוני יכול להתאים לה - אנחנו מרגישים שכרגע יש בעיקר פעילות של מסגרות אורתודוקסיות", מוסיף חכים ומציין עוד כי "יש כיום הגירה גדולה של ישראלים לברלין. בשגרירות הישראלית מעריכים את מספר הישראלים בעיר בכ-10,000. רובם צעירים בלי ילדים, או עם ילדים קטנים, אבל הרי הילדים יגדלו".

בימים אלו נעשות ההכנות הביורוקרטיות להקמת הקן שיחל למעשה בפעילות מלאה בקיץ הקרוב, אז גם ייערך סמינר גדול בהשתתפות 240 נציגי 11 המדינות שבהן פועלת התנועה ברחבי אירופה. "ביקור במקום שבו פעל הקן ההיסטורי בהחלט מרגש", מסכם חכים, "אבל צריך לזכור שזו החלטה ארגונית, בדומה להחלטה בשנה האחרונה לפתוח סניפים בליון ובמאסטריכט".

לדברי בן-נחום, "נוכח המציאות, נחוצה הקמת קן של התנועה בגרמניה. הרי תנועת נוער ציונית צריכה להיות במקומות האלה כדי להחזיר אותם לפה. אבל עצם הצורך הזה הוא כואב. אם אתה שואל אותי - לא צריכים להיות יהודים בגרמניה. העובדה שיש שם יהודים היא טרגית. לי זה עצוב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו