העולם החרדי מתאבל על ה"אדמו"רית" היחידה, הרבנית קנייבסקי

יאיר אטינגר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יאיר אטינגר

הרבנית בת שבע קנייבסקי מתה שלשום מדום לב בביתה בבני ברק. קנייבסקי, בת 79 במותה, נחשבה לדמות יוצאת דופן בעולם החרדי. היא היתה בתו הבכורה של אחד מגדולי המנהיגים החרדים הליטאים, הרב יוסף שלום אלישיב, ונתפשה כאישיות כריזמטית ופורצת דרך בזכות עצמה. לפי הערכת מד"א, 50 אלף בני אדם השתתפו שלשום בהלוויתה.

הרבנית נפטרה בצהרי שבת מדום לב, בת 79. פטירתה השתלטה על סדר היום החרדי, כולל העמודים הראשיים של העיתונים החרדיים, כולל הפסקת אירועי החג בעיר בני ברק והשעיית חגיגות "שמחת בית השואבה" בחלק מהחסידויות והישיבות.

הורים לתינוקת חדשה שבאה לאוויר העולם הזדרזו אתמול לקרוא לה על שם הרבנית המנוחה, ולא מוגזם לנחש כי בתקופה הקרובה ייקלטו במחשבי מרשם האוכלוסין של משרד הפנים עוד תינוקות יהודיות לא מעטות בשם הפרטי "בת שבע", "חיה", או "בת שבע חיה".
הרבנית קנייבסקי הייתה דמות יוצאת דופן בנוף החרדי. היא השתייכה לאריסטוקרטיה התורנית של הדורות האחרונים, בעלת ייחוס משפחתי מכל צד אפשרי: היא הייתה בתו הבכורה של המנהיג החרדי-ליטאי הרב יוסף שלום אלישיב, ונישאה למי שהפך ברבות השנים לאחד המנהיגים הבולטים בעולם הליטאי בפרט והחרדי בכלל, הרב חיים קנייבסקי. בעלה – פוסק הלכה בפני עצמו המסומן כאחד היורשים האפשריים של הרב אלישיב במנהיגות הליטאית – הוא עצמו דור שני למנהיגות חרדית: אביו היה "הסטייפלר", הרב יעקב ישראל קנייבסקי, ממייסדי החברה החרדית בישראל. לרבנית יש ייחוס משפחתי נוסף גם מצד אמה, שהייתה בתו של הרב אריה לוין, הנודע בתואר "רב האסירים".

אולי גם הודות לייחוס, הרבנית קנייבסקי הצליחה לפרוץ דרך שרק נשים אחדות הצליחו לפרוץ בהיסטוריה החרדית. היא לא הייתה משכילה או פמיניסטית, לא ניסתה לפרוץ את מחסומי לימוד התורה לנשים – אבל כן הפכה ל"צדיקה" ודמות כריזמטית העומדת בפני עצמה. היא לא הייתה "רבנית", כלומר אישה הנשואה לרב, אלא "אדמו"רית", היחידה בדור הנוכחי, שהיה לה כוח משיכה עבור רבבות נשים מהמגזרים הליטאי, החסידי, הספרדי, הדתי-לאומי והמסורתי.

כאן נעוץ המאפיין הייחודי ביותר של הרבנית קנייבסקי – והוא המטען הרוחני שנשים, שחלקן הגיעו בלוויית בעליהן, חיפשו אצלה בהמוניהן. העולם החרדי-ליטאי, שאותו מייצג למשל אביה הרב אלישיב, שם בראש מעייניו את השכלתנות והלמדנות הקרה, אבל הרבנית קנייבסקי, כמו בעלה החי הרב חיים קנייבסקי – ביחד ולחוד – חוללו שינוי בעולם הליטאי בכך שמחקו למעשה את החלוקה הישנה בין חסידים לליטאים או "מתנגדים". היום, המוני ליטאים מבקשים גם ברכות מאביה, הרב אלישיב, ודומה כי הציבור הרחב מצביע ברגליים ונמלט מההגדרות הישנות.

לכינוי הנפוץ שלה, "אדמו"רית", בלשון נקבה, אין אח ורע אפילו לא בעולם החסידי של ימינו. בשעות הצהריים היא ובעלה עסקו ב"קבלת קהל", הוא בספרייה הצנועה, היא בחדר השינה הספרטני של הזוג. כמו בעלה, היא נמנעה מסחר בישועות או מהבטחות נחרצות להחלמה או לזיווג – דברים הנהוגים בעולם ה"באבות" והרבנים המקובלים – אלא רק הציעה להתפלל והסכימה לקבל ערימות של "קוויטלך", פתקים לתפילה וברכה כנהוג בעולם החסידי. היותה "צדיקה" נשית גם קיבלה ביטוי בגינונים נוספים שנבנו סביבה, כמו השובל האנושי שליווה אותה מדי יום אל בית הכנסת "לדרמן" שבו נהגה להתפלל, וכמו "סגולות" שחילקה לנשים שביקרו אצלה, שהידועה שבהם אקטואלית מאוד: ריבת אתרוגים שהוכנה מדי שנה, לאחר סוכות, מאתרוגים שהיו בשימושם של רבנים ידועים, ובהם בעלה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ