בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משרטטים מחדש את מפת ירושלים המקראית

לטענתם, "גן המלך" - שעל בסיסו מתכוון ראש העיר ברקת להקים פארק בתחתית הכפר סילוואן - בכלל ממוקם בפתחת עמק הרפאים

27תגובות

קלישאה ירושלמית ותיקה אומרת שהרחוב הכי "תל אביבי" בירושלים הוא עמק רפאים, הידוע גם כמושבה הגרמנית, העשיר בבתי קפה ובחנויות בוטיק. הסיבה, טוענת הקלישאה, היא שזה רחוב כמעט מישורי, בדומה לרחובות התל אביביים. להולך הרגל הירושלמי הוא אכן בולט במישוריותו, ביחס לרחובות גדולים אחרים בעיר, שכולם, עד האחרון, דורשים מאמץ בדרך למעלה.

אבל יש מי גם שרואה בטופוגרפיה המיוחדת של הרחוב ראיה לצורך לשרטט מחדש את המפות העתיקות של ירושלים, ולהזיז כמה מהשמות הכתובים בהם. במאמר של פרופ' עודד ליפשיץ ופרופ' נדב נאמן, שניהם מאוניברסיטת תל אביב, בכתב העת "בית המקרא", הם מציעים מפה חדשה לדרום ירושלים בתקופת המקרא, בימי ממלכת יהודה, מפה שמשנה מהותית תפיסות של חוקרים והדיוטות לגבי הבירה.

Sky-View כל הזכויות שמורות למשלחת רמת רחל, המכון לארכיאולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

השינוי המעניין ביותר שהם מציעים הוא של האזור הידוע כ"גן המלך". גן המלך עלה בשנתיים האחרונות לכותרות בשל תוכנית ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, להקים פארק ארכיאולוגי בשם "גן המלך" בתחתית הכפר סילואן, במקום שנהוג היה לזהות את מיקומו של הגן המלכותי של ירושלים המקראית. לפי המסורת, עצי גן המלך אירחו את המלך שלמה כשחיבר את ספר קהלת, ויפי הגן מוזכר בשיר השירים. הזיהוי המקובל של הגן הוא במפגש הנחלים קדרון וגיא בן הינום - היום תחתית כפר סילואן. ב-20 השנים האחרונות צמחה במקום שכונה פלסטינית של כ-90 בתים, שנבנו כולם ללא היתרים, ושמה "אל-בוסתן".

השם הערבי שימר, לדעת תומכי הזיהוי בין אל-בוסתן לגן המלך, את שמו המקורי של הגן. תוכנית ברקת כוללת הריסת 22 בתים פלסטיניים ועוררה סערה כשפורסמה. כעת טוענים ליפשיץ ונאמן שהמקום המכונה "גן המלך" אינו שם, תחת בתי סילואן, אלא בפתח רחוב עמק רפאים.

האם הארכיאולוגיה תצנן את הפוליטיקה? דברו על זה בפייסבוק

נקודת המוצא של המאמר היא החפירות שהוביל ליפשיץ, יחד עם אוניברסיטת היידלברג מגרמניה, ליד קיבוץ רמת רחל, החולש ממזרח על עמק רפאים. בחפירות עלו ממצאים דרמטיים שהעידו שעל הגבעה המכונה היום רמת רחל התקיים מרכז שלטוני חשוב בימי ממלכת יהודה העצמאית, במאה ה-8 לפני הספירה. ליפשיץ מסביר שמדובר כנראה במרכז שליטה ואיסוף תוצרת חקלאית לצורך העלאת מס לאימפריה התורנית.

ליפשיץ ונאמן מציעים ללכת בעקבות הארכיאולוג יוחנן אהרוני, שזיהה כבר בשנות ה-50 את רמת רחל כמקום המכונה במקורות "בית הכרם" (אין קשר לשכונה המודרנית במערב העיר הנושאת שם זה). השם מוזכר פעמים רבות במקורות כגבעה נישאת בין ירושלים לתקוע. "ברור שהיה שם מרכז מינהלי די גדול בתקופת ממלכת יהודה, בחנו כמה הצעות לשם המקום ופסלנו אותם, בסוף הגענו למסקנה שההצעה של אהרוני היא הכי הגיונית", אומר ליפשיץ.

תצלום: מוטי מילרוד

כנגזרת מהזיהוי הזה, ובתוספת לטופוגרפיה הייחודית של עמק רפאים, מציעים השניים כי מה שמוכר היום כעמק רפאים או נחל רפאים, יזוהה למעשה כ"עמק המלך", שבו שכן "גן המלך".

האזכור הראשון של עמק המלך הוא בספר בראשית, כמקום שבו יצא מלך סדום לקראת אברהם עם שובו מהמלחמה, "אל עמק שווה הוא עמק המלך" (בראשית י"ד). המלה שווה, לפי ליפשיץ ונאמן, היא מלה נרדפת למישור. לכן עמק רפאים, המישורי והמתון בעמקי ירושלים, הוא המתאים ביותר להיות עמק המלך. בעמק הזה הוקמו חוות חקלאיות בחסות הממלכה. עשרות שרידים של מתקנים חקלאיים שנמצאו בעמק מחזקים את הטענה הזו. מכאן ש"גן המלך", שבפתח עמק המלך, נמצא בפתח עמק רפאים המודרני, אי שם בין גן הפעמון לתחנת הרכבת הישנה של ירושלים, כמה מאות מטרים מהמיקום המקובל של הגן בתחתית סילואן.

ליפשיץ ונאמן מתמודדים גם עם ההיסטוריה של גבעת רמת רחל בתקופה שלפני ממלכת יהודה העצמאית. הם מציעים לזהות את רמת רחל גם כמקום המכונה "בעל פרצים" או "הר פרצים", שמוזכר פעמים רבות במקרא. האזכור הידוע ביותר שלו הוא בספר שמואל ב'. לאחר שדוד כובש את ירושלים, חיל פלשתי בא להילחם בו סמוך לעיר. הפלישתים חונים בעמק רפאים. הקרב מתנהל בבעל פרצים. כמסופר בשמואל ב' פרק ה': "ויאמר ה' אל-דוד עלה, כי-נתון אתן את-הפלשתים בידך. ויבוא דוד בבעל-פרצים, ויכם שם דוד, ויאמר פרץ ה' את-אויביי לפניי כפרץ מים; על-כן קרא שם-המקום ההוא בעל פרצים".

הסמיכות בין בעל פרצים לעמק רפאים, והעובדה שהחפירות גילו שהגבעה הנישאת נותרה שוממה ופרוצה לרוחות, נותנים לליפשיץ ונאמן ראיות לכך ששמה הקדום של רמת רחל, לפני שנקראה בית הכרם, הוא בעל פרצים. "זה מסתדר נפלא עם זה שאנחנו רואים שהגבעה לא היתה מיושבת עד לממלכת יהודה, אפילו שהיא בולטת טופוגרפית", אומר ליפשיץ.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו