מ"ק 77 יוצא משירות: זיכרונות עמומים של כאבי גב

טור אישי

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שי פוגלמן

הבשורה כי בשנתיים הקרובות ייפטר צה"ל מכל מכשירי הקשר הניידים מדגם מ"ק 77 מעלה בעיקר רגשות נוסטלגיים של פולקלור צבאי ארכאי וזיכרונות עמומים של כאבי גב. פגשתי בקופסת הברזל הכבדה הזאת בשלבי הראשונים כטירון בסוף שנות השמונים. למרות שכבר אז היה המכשיר בוגר מלחמת וייטנאם בעל פז"מ של כמעט שלושים שנה, הוא נתפס כשיא טכנולוגיית הקשר של חיילות השדה של צה"ל באותה התקופה. הוא נכנס לשירות במלחמת יום הכיפורים ובמשך לפחות שני עשורים היה כלי הקשר הנייד הנפוץ ביותר בצבא. הוא זכה למעמדו הרם בשל ביצועיו, שיכולים להיחשב כסבירים ומספקים גם ביחס למכשירים מתקדמים יותר, אך בעיקר בשל אמינותו ועמידותו בכל תלאות הדרך. הוא כל כך בסיסי ופשוט שעבד בכל תנאי ומצב. החיילים שסחבו אותו לעומת זאת, התגלו כעמידים בפניו הרבה פחות.

הקשר אשר נשא את המ"ק 77 על גבו היה בדרך כלל המצטיין מכל חיילי המחלקה או הפלוגה. הוא נדרש להיות בעל כושר גופני גבוה שיאפשר לו להישאר צמוד אל המפקד ולהגיש לו את המע"ד (שפופרת הדיבור) בכל עת. חוץ מזה הוא נדרש לקשב סביר בכל מצב, לידע בסיסי בנהלי הדיבור הצבאיים, לשמור על ערנות גבוהה גם כשכל שאר חיילי המחלקה מצליחים לתפוס דקה של תנומה - ובעיקר לסיבולת שתאפשר לו לשאת משקל של יותר מעשרה ק"ג, צמודים כל הזמן אל הגב. גם בזמן המנוחות דרש המ.ק טיפול מסור שכלל, מעבר לשמירה על תקינותו, קשירה ואבטחה של כל חלקיו ווידוא שיש לו תמיד בפאוץ' סוללה נוספת וחדשה, שכונתה בתולה.

המ"ק 77 מצדו לא גמל מעולם לקשר על מסירותו הרבה. הוא היה נחבט בעורפו עם כל פזצת"א והמנשא המצ'וקמק שלו פצע במסעות הארוכים את כתפיו. התפעול שלו דרש אקרובטיקת ידיים מורכבת או פיתול גב לאחור, בכדי לאפשר עזרה מחייל אחר. המ"ק מעולם לא העניק לקשר הילה הירואית, שנשמרה לשאר סוחבי הפק"לים שיורים, וגרם אף למספר פציעות קשות ומקרי מוות לאחר שהאנטנה הארוכה שלו פגשה בקווי מתח גבוהים בזמן הליכה.

כנראה שאין עוד הרבה אמצעים צבאיים שזכו לשירות פעיל ארוך כל כך כמו המ"ק 77. הוא החל להיגרע מהשירות הסדיר באמצע שנות התשעים עם הופעתם של מכשירים דיגיטליים מתקדמים, וכנראה שבאמת הגיעו זמנו להיעלם לגמרי מהעולם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ