בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקונסוליה האתיופית: חותמת גומי לבקשות גירוש

מפרוטוקולים שהגיעו ל"הארץ" עולה כי הקונסוליה מאשרת כמעט אוטומטית בקשות לקבוע כי אדם הוא אזרח אתיופיה, ומאפשרת גירושו מישראל

15תגובות

רשות האוכלוסין וההגירה מסתמכת פעמים רבות על הקונסוליה האתיופית בישראל, כדי לבסס את טיעוניה ולפיהם זרים המבקשים מקלט כאריתריאים זכאים למעשה לאזרחות אתיופית וניתן לגרשם. עם זאת, מפרוטוקולים שהגיעו לידי "הארץ" עולה כי הקונסוליה משמשת למעשה חותמת גומי, ומעניקה תעודות מעבר בהליך כמעט אוטומטי.

לצורך גירושו של מבקש מקלט, נוהגת רשות ההגירה להציג בבית המשפט אישור כי קונסול אתיופיה בדק את זהותו של הנתין הזר, הכיר בו כאזרח אתיופי והנפיק לו תעודת מעבר לארצו. התעודה מאפשרת כניסה של האדם למדינה, אך אינה מבטיחה שיקבל מעמד חוקי לאחר מכן. מפרוטוקול הוועדה המייעצת לשר הפנים בענייני פליטים שהגיע לידי "הארץ", עולה כי הליך הנפקת תעודת המעבר למי שקיימת מחלוקת באשר לזהותו, נעשה באופן אוטומטי על ידי הקונסוליה, לבקשת משרד הפנים.

במסמך נכתב כי רכז המחקר של משרד הפנים, דני הס, ציין כי "ביום 21/11/10 נערך ביקור של הקונסול האתיופי במתקן סהרונים כדי לזהות אזרח אתיופי. בשלב כלשהו אמר הקונסול כי אם משרד החוץ או הדיינים יוציאו מסמך שאדם זוהה כאתיופי, אותו קונסול ינפיק לו מסמך נסיעה (מדובר באתיופים ממוצא אריתראי בלבד)". מכך עולה כי הקונסוליה מסתמכת באופן בלעדי על קביעות הרשויות בישראל לצורך הנפקת תעודת מעבר.

בעתירה של ארגון "אנו פליטים", בשם זר הטוען כי הוא אריתריאי, אמר נציג משרד הפנים לפרוטוקול כי "הקונסוליה באתיופיה בישראל היא הגורם היחיד שיכול להחליט אם היא מזהה אדם מסוים כנתין מדינת אתיופיה. בפסק הדין שחברי הציג יש קביעה של בית משפט לפיה מדובר בנתין אריתריאי. במקרה שלנו עדיין אתיופיה מכירה בעותר כנתין שלה ולכן על פי האמנה, למי שיש אזרחות נוספת ניתן להרחיקו למדינה המכירה בו כאזרח שלה". את העתירה הגישו עורכי הדין יפתח כהן ועמר שץ.

ההליך השנוי במחלוקת עולה גם מסיפוריהם של שלושה זרים שהונפקו להם תעודות מעבר לאתיופיה, למרות שאין להם כל זיקה למדינה. גירושם של השלושה נמנע ברגע האחרון ועם שובם למעצר הובאו בפני דיין בית הדין לביקורת משמורת, אלעד עזר, שדרש לקבל תשובות מרשות ההגירה לגבי הנפקת התעודות.

הדיין מתח ביקורת על התנהלות הרשויות בהתייחס לאחד הזרים: "נעשה ניסיון להרחיק את המוחזק לאתיופיה. אודה לכם אם תסבירו לי כיצד הונפקה תעודת מעבר לאתיופיה למי שהנו אזרח צ'אד". טענות דומות הועלו גם ביחס לשני הזרים האחרים.

לדברי עו"ד שץ, "התברר כעת שבאופן שיטתי משרד הפנים הציג מצגים כוזבים בפני בתי המשפט, על יסוד האמון שבית המשפט נתן בו כשעל פי מצגים אלה נשלחו אנשים לגורל לא ידוע. רצוי לחקור אם משרד המשפטים היה שותף לעניין".

בשיחה עם "הארץ" הסביר תחילה שגריר אתיופיה בישראל, יוסף הילוי, כי אנשיו "נותנים מסמך מעבר רק לאנשים שבעצמם מאמינים שהם אתיופים". משהוצגה לפניו הסתירה בעניין, כפי שעולה מכמה פסקי דין, ביקש השגריר לקבל לידיו את החומרים, אולם טרם נמסרה תגובתו.

מרשות ההגירה והאוכלוסין נמסר בתגובה: "לקונסול אתיופיה (ולכל קונסול אחר) ישנה סמכות להנפיק תעודת מעבר למי שהוא מוצא לנכון, ואין זה ראוי שמדינת ישראל תתערב בשיקוליו המדיניים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו