6 שנות דיונים, והמל"ג לא פעלה נגד התוכניות הפרטיות

ב-2005 אמרה מנכ"לית המל"ג כי הנושא נידון כשאלה עקרונית. בתגובה לפניית "הארץ" אומרים כעת במל"ג כי "הנושא נבחן לעומק כדי לגבש פתרון"

אסף שטול-טראורינג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אסף שטול-טראורינג

סוגיית התרחבות התוכניות החוץ-תקציביות הגיעה לפתחה של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), שתפקידה לפקח על האוניברסיטאות, כבר לפני יותר משש שנים. במארס 2005 אמרה מנכ"לית המל"ג דאז, שוש ברלינסקי, כי "כל הנושא של תוכניות חוץ-תקציביות במוסדות מתוקצבים נבחן כרגע בוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) ובמל"ג כשאלה עקרונית מהותית". בדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת הסבירה כי "נכון לרגע זה, הדיון טרם נגמר. זאת אומרת, כעת מוסד לא יכול לפתוח תוכנית חוץ-תקציבית".

באפריל 2007 קיבלה המל"ג את המלצת הצוות שמינתה, בראשות פרופ' אורי קירש, והחליטה שלא לאשר פתיחת תוכניות חוץ-תקציביות חדשות. הסיבה להחלטה: ביקורת על שימוש בתשתיות מתוקצבות לתוכניות לא-מתוקצבות, חשש מעידוד פעילות שאינה מחקרית הממוקדת ברווחים, פגיעה במכללות הפרטיות ופגיעה בנגישות להשכלה גבוהה ובמוסדות המתוקצבים בפריפריה. ביולי אותה השנה כללה ועדת שוחט המלצה דומה.

למרות זאת, תוכניות חוץ-תקציביות המשיכו וממשיכות להיפתח במרבית האוניברסיטאות, וחלק מהמוסדות מתכננים לפתוח תוכניות פרטיות נוספות. פרופ' עמי וולנסקי, מומחה להשכלה גבוהה מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, מסביר שהסיבה לכך שממשיכות להיפתח תוכניות פרטיות חדשות, בניגוד להחלטת המל"ג, היא שהאוניברסיטאות מציגות את התוכניות הללו כהרחבה של תוכניות פנים-תקציביות שכבר אושרו על ידי המועצה להשכלה גבוהה. "התוכניות נולדו אפילו בעידוד המל"ג, אבל באופן עקרוני אין צורך לפנות אליה, לכן אני לא חושב שלמל"ג יש יכולת לאכוף את זה. זו החלטה דקלרטיבית", הוא אומר. גורם בכיר במל"ג אמר כי הוא "מתפלא על התנהלותם של יו"ר ומנכ"ל ות"ת הקודמים, שנמנעו מליישם את ההחלטות בנושא".

מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר בתגובה לפניית "הארץ" כי "באחרונה הוחל בבחינת נושא התוכניות החוץ-תקציביות לעומק על מנת לגבש פתרון לסוגיה". הם ביקשו שלא להתייחס לסיבות שהביאו לפתיחתן של תוכניות נוספות.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ