בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקורת על התוכניות הפרטיות: רמה ירודה ותארים קנויים

לדברי מרצים בכירים באקדמיה, הערך הכלכלי של התוכניות היקרות גורר תנאי קבלה נמוכים, רמה פחותה וסטודנטים "שאי אפשר להכשיל"

9תגובות

התוכניות הפרטיות באוניברסיטאות נפתחו כמענה לקבוצה הולכת וגדלה באוכלוסייה שרואה במוסדות הלימוד אמצעי לפיתוח הקריירה, וברוח זו משווקות התוכניות למנהלים ובכירים בשוק העבודה. בקבוצה זאת נכללים קצינים בכירים במערכת הביטחון, מנהלים ובעלי תפקידים בכירים בשירות הציבורי או בסקטור הפרטי וכן אנשי מקצוע הנדרשים לתפקידי ניהול או המבקשים לשנות קריירה.

התוכניות הן תוכניות חוץ-תקציביות - מובלעות אקדמיות שמתקיימות בתוך המוסדות הציבוריים למרות שאינן ממומנות על ידי המדינה. הסטודנטים בהן משלמים שכר לימוד הגבוה בעשרות אלפי שקלים מהתוכניות הרגילות, ומקבלים בתמורה מסלולים מקוצרים לתואר, שתנאי הקבלה אליהם והלימודים בהם לעתים נוחים לעומת המסלולים הרגילים.

הרמה האקדמית בתוכניות החוץ-תקציביות היא סוגיה שעליה חלוקים המרצים. פרופ' אברהם יוגב מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, סבור שמרבית התוכניות הן "רציניות", אך הוא מוסיף ביקורת שחוזרת ונשמעת מצד מרצים שונים: "אני לא ראיתי אף תלמיד בתוכנית חוץ-תקציבית שנכשל בלימודים, וחלק מזה זה מפני שהמרצים נכנעים לכל מיני דברים".

במחקר שלו ושל עמיתיו נכתבו דברים דומים: "אין דרישות גמר ספציפיות, כגון בחינת גמר או פרויקט, מעבר לעמידה בדרישות - ועדיין לא שמענו על תלמידים שלא עמדו בדרישות אלו. הבדלים אלה מרמזים שהתוכניות החוץ-תקציביות, נוכח מאפייניהן השונים, גורמות לפיחות מסוים במעמדו של התואר השני באוניברסיטה".

מרצים השותפים לביקורת הזאת אומרים שגם אם הרמה הכללית של התוכניות הפרטיות אינה תמיד נופלת מזו של התוכניות הרגילות, הדרך לירידת הסטנדרטים האקדמיים לרוב קצרה למדי. ד"ר איציק ספורטא מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב יכול לספר על כך מניסיונו האישי: "לימדתי פעם בתוכנית חיצונית והיו כמה תלמידים שנכשלו במבחן. בתואר שני אצלנו אין מועד ב'. זה הנוהג. אבל ראש התוכנית אמר לי שהם לא יכולים להיכשל, אז היה מועד ב'. אחרי זה החלטתי שאני לא רוצה ללמד בתוכניות האלה".

ע', שסיימה לפני שנתיים תואר שני בתוכנית חוץ-תקציבית הקיימת כמה שנים, מספרת כי "התוכנית הזאת ממש קוממה אותי. זה היה תואר בתנאים נוחים לבעלי אמצעים. עשיתי עוד שני תארים שניים באוניברסיטה אז היה לי למה להשוות". לדבריה, "קראתי כמה עבודות של חבריי לספסל הלימודים בתוכנית ולא האמנתי שמקבלים כזה דבר באקדמיה. התוכנית הזאת היתה חוויה מביכה".

פרופסור גדי אלגזי, ראש החוג להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, אומר שאי אפשר להכשיל סטודנטים יקרים כל כך: "לא צריך להיות סוציולוג גדול כדי לדעת שסטודנטים שמשלמים פי שניים, פי שלושה, ולפעמים הרבה יותר, מקבלים יחס בהתאם". פרופ' אהרון שי אומר בתגובה כי "לכל תוכנית חוץ-תקציבית יש ועדת מעקב. הוועדה הזו מורכבת מכמה פרופסורים, היא מראיינת סטודנטים ומורים, מקבלת את כל החומרים והתפקיד שלה לדווח לסנאט שהתוכנית ברמה גבוהה". הוא דוחה את הטענות לפיהן סטודנטים אינם נכשלים בקורסים בשל הקלות.

לדברי ספורטא, הבעיה ברמה האקדמית מתחילה כבר בתנאי הקבלה המופחתים. ברוב התוכניות החוץ-תקציביות ההבדלים בתנאי הקבלה מתבטאים בכך שהממוצע הנדרש בציוני התואר הראשון נמוך בחמש נקודות מהממוצע בתוכניות ציבוריות. במקרים אחרים ייתכן פטור ממבחני GMAT ,GRE או לימודי שפה. פעמים רבות ההקלות הללו מאוזנות בדרישה לניסיון מקצועי של כמה שנים.

במועצה להשכלה גבוהה הסבירו כי באחרונה החלו בבחינת הנושא לעומק (ראו ידיעה נפרדת). מוועד ראשי האוניברסיטאות נמסר בתגובה: "ועד ראשי האוניברסיטאות רואה בחיוב קיומן של תוכניות חוץ-תקציביות שנועדו לאפשר לימודים אקדמיים לאוכלוסייה שאינה יכולה להתאים עצמה לתוכנית הלימודים האקדמית הרגילה. אלו תוכניות בעלות רמה אקדמית גבוהה ומוקפדת, שאינה נופלת ברמתה מהתוכניות האקדמיות הרגילות. במקביל, תוכניות אלו משמשות גם מקור מימון נוסף לטובת מלגות לתלמידי מחקר. באשר לשכר המרצים, השכר ניתן בהתאם לרמות השכר הנהוגות באוניברסיטה ולתפקיד שהמרצה ממלא".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו