טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרפורמה שתפגע בלימוד מדעי הרוח והאמנויות

משרד החינוך מקדם יוזמה שתשלול את נקודות הבונוס ממרבית המקצועות המוגברים בבחינות הבגרות. "פוסלים מקצועות אקדמיים לחלוטין"

תגובות

בכירים במערכת החינוך מזהירים מהשלכות הרפורמה שמוביל משרד החינוך, ותשנה את האופן שבו האוניברסיטאות משקללות את ציוניהם של בוגרי התיכונים בבואם להתקבל ללימודי תואר ראשון. היום יצביע ועד ראשי האוניברסיטאות על שינויים ברפורמה שיזם המשרד, וכבר אושרה בחודשים האחרונים על ידי הוועד.

כיום מתאפשר לתלמידי התיכון להיבחן בהיקף של חמש יחידות לימוד ב-123 מקצועות, וליהנות בכל אחד מהם מבונוס של 25 נקודות. על פי הרפורמה, רק שמונה מקצועות יקנו לנבחנים בונוס של 25 נקודות: מתמטיקה, אנגלית, היסטוריה, ספרות, תנ"ך, פיזיקה, כימיה וביולוגיה. ועד ראשי האוניברסיטאות יכריע אם להוסיף לרשימה זו את המקצועות הטכנולוגיים.

במשרד החינוך יש מי שיוצא נגד המהלך, בטענה שיהיו לו השלכות מרחיקות לכת על הלימודים במגמות אזרחות, פילוסופיה, מחשבת ישראל, גיאוגרפיה, מדעי החברה (פסיכולוגיה וסוציולוגיה), וכן על לימודי השפות והאמנויות (מוזיקה, תיאטרון, קולנוע, אמנות פלסטית ומחול). לדבריהם, ללא בונוס משמעותי שיסייע להם בעתיד בקבלה לאוניברסיטה, התלמידים יימנעו מללמוד באופן מוגבר במגמות אלה, והמקצועות פשוט ייעלמו. "שינוי שיטת הבונוסים יכחיד מקצועות שלמים", מזהירים מתנגדי הרפורמה.

כ-1,400 אנשי חינוך, מורים, הורים ותלמידים חתמו על עצומה הקוראת לבטל את הרפורמה. בחותמים גם אנשי אקדמיה שמוטרדים מהעלמת מקצועות. אלא שתומכי הרפורמה רואים בצמצום המקצועות הישג, מכיוון שכעת התלמידים יתרכזו במקצועות ה"עיקריים".

סלמן אמיל

צמצום משמעותי של המקצועות היה העיקרון שהנחה את יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, פרופ' רבקה כרמי: "הכל נובע מזעקת השטח, מרמת הסטודנטים עם כניסתם למערכת וממצב בתי הספר. מקומנו בעולם לא טוב ועם זה צריך להתמודד. חשוב היה לאתר את מקצועות הבסיס ולתת רק להם בונוס מוגבר".

פרופ' אבנר דה-שליט, דיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית, טוען כי צמצום הרשימה היה מהלך הכרחי, אולם לדבריו, מקצועות העילית הוגדרו באופן צר מאוד: "מבחינה חברתית-לאומית הדירו מקצועות מהותיים כמו ערבית ואזרחות. אם יש מקצוע שקריטי שיוחזר הוא אזרחות, בעיקר לאור העמדה הכל כך מהוססת לגבי הדמוקרטיה וחוסר ההבנה של התפקיד האזרחי.

כדאי לזכור מה דרשו פה 400 אלף איש בקיץ האחרון, איזו מרירות היתה על הניכור וההדרה מהמרחב הפוליטי. חייבים לגדל כאן ציבור הומניסטי ורגיש".

מאחורי הרפורמה עמד יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, ד"ר צבי צמרת. צמרת הוא שהביא לכך שהוצאו יותר מ-115 מקצועות מרשימת המקצועות שמזכים בבונוס משמעותי. כעת, רק בעבור לימוד שמונה המקצועות העיקריים - ברמה של חמש יחידות לימוד - יקבלו התלמידים 25 נקודות בונוס. בעבור לימוד המקצועות הללו ברמת של ארבע יחידות לימוד יזכו התלמידים ב-15 נקודות בונוס.

תלמידים שייבחנו ברמה של ארבע-חמש יחידות במקצועות האחרים, יקבלו בונוס של עשר או חמש נקודות בלבד, וגם זאת רק אם ציונם יהיה גבוה מ-60. עד היום, זכו כל המקצועות המוגברים לבונוסים של 25 ו-15 נקודות ללא הבדל.

ניר כפרי ואלברטו דנקברג

גזר דין מוות למדעי הרוח או צמצום הכרחי? דברו על זה בפייסבוק

המדריך המקיף של עכבר העיר לתחילת שנת הלימודים

חברי ועד ראשי האוניברסיטאות אמורים להצביע היום על שינוי נוסף בשיטה לחישוב ציוני הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה. לפי השינוי, לרשימה המצומצמת יתווספו, לדרישת משרד החינוך, המקצועות הטכנולוגיים: מדעי המחשב, חשמל, אלקטרוניקה ובקרת מכונות. כמו כן, תישקל הוספת המקצוע גיאוגרפיה לרשימה.

באשר לתוספת מקצועות טכנולוגיים, אומרת פרופ' כרמי: "החיבור עם משרד החינוך לא היה אופטימלי, והגענו למסקנה בעקבות הפניות שעל נושא הטכנולוגיה צריך לתת את הדעת, מאחר וזה חלק מהאסטרטגיה של המשרד".

"שפיכת התינוק עם המים"

מפקח בכיר במשרד החינוך אמר ל"הארץ": "הנושא אוכל אותי יום וליל, זה גזר דין מוות למקצוע שלי. תלמידים היום הולכים לבחור מקצוע עם מחשבון, והבונוס הוא מהדברים הראשונים שבודקים".

גורם אחר בפיקוח הגדיר את המהלך כ"שפיכת התינוק עם המים", וסיפר כי עדיין מנסים לשנות את רוע הגזירה. "מטרידה העובדה שדיון פדגוגי של משרד החינוך הפך לדיון של ראשי ועד ראשי האוניברסיטאות. אין ספק שריבוי המקצועות דורש תיקון אבל אותו צריכים לעשות ראשי המשרד ואנחנו בתוכם. נותקנו לגמרי מההחלטה ואפילו לא ברור היכן היו המנכ"ל והשר".

יוזמת העצומה, ד"ר אורית שוורץ-פרנקו, מורה לפילוסופיה בתיכון עירוני א' בתל אביב, מאמינה שהמהלך פוגע ביכולת של התלמידים ללמוד מתוך "מוטיבציה פנימית", כהגדרתה. לדבריה, "פוסלים מקצועות אקדמיים לחלוטין והיה הגיוני למתוח קו אדום ולפיו יינתנו בונוסים על התחומים שקיימים באוניברסיטה. מניסיוני, מקצוע שאוהבים הוא גם זה שמשפרים בו מיומנות קריאת טקסטים. ההוכחה שהמאבק צודק גלומה בכך שגם מורי מקצועות הליבה חתמו על העצומה".

צבי צמרת: זהו אחד ההישגים הגדולים

לדברי ברוך שקד, מרכז מגמת גיאוגרפיה בתיכון הרב תחומי למדעים ואמנויות בנהריה, אין עוד מקצוע שמכין לחיים בישראל כמו גיאוגרפיה: "אין אף מקצוע אחר שעוסק בנושאים האקטואליים על המרחב שבו אנחנו נמצאים. באיזה עוד שיעור לומדים איך משפיע עלינו מה שקורה במצרים ובסוריה, מדובר במקצוע שיפסיקו ללמוד בחטיבת הביניים בשעה שתלמידים לא יודעים איפה דמשק וקהיר נמצאות על המפה". פרופ' ארנון סופר שיגר לוור"ה מכתב, ובו הוא דורש מהם לשנות את ההחלטה השגויה שלא לכלול לפי שעה את מקצוע הגיאוגרפיה.

מורה לתיאטרון מסבירה כי המקצוע גורם לצמיחה אישיותית של התלמיד לצד מיומנויות מקצועיות. "תיאטרון מרחיב השכלה כללית, היכרות תרבותית, מרחיב את הדעת גם בספרות, תרבות והיסטוריה ומהווה ראי לחברה. כמו גם היכולת להבין ולהיות צופה משכיל באמנות, וחבל מאוד שתלמידים יפספסו את ההזדמנות למפגש הזה".

פרופ' רון מרגולין, ראש תוכנית אופקים להכשרת מורים להוראת "יהדות כתרבות" באוניברסיטת תל אביב, טוען כי המהלך שנועד לשפר את מצב האקדמיה יחזור כמו בומרנג לבתי הספר ויפגע גם בהכשרת מורים לתחום. "לתיכון יש תפקידים אחרים מאשר לאוניברסיטה - תפקידו לפתוח את הראש ולא לסגור אותו. את המהלך הזה עשו אנשים שלא מכירים את המטריה של התיכון וודאי שלא את המטריה של המקצועות ההומניסטיים ובראשם יהדות".

ד"ר צבי צמרת, שלאורך כהונתו ניסה להילחם בריבוי המקצועות בתיכונים, אמר אמש: "אני רואה בזה את אחד ההישגים הגדולים של הקדנציה שלי. נפגשתי עם נשיאי אוניברסיטאות ועם רקטורים. בדיוני הצוות הבין-אוניברסיטאי למדיניות קבלה לאוניברסיטאות העליתי עוד מקצועות שנראו בעיניי מאוד מהותיים, אולם לא אני קיבלתי את ההחלטה הסופית".

בכירים במשרד החינוך מביעים התנגדות נחרצת להחלטות וטוענים: "כ'מתנת פרידה', צבי צמרת הצליח לסבך את שר החינוך בהחלטה גורפת מדי, שעושה ‘פניית פרסה' חדה ובוטה, מבלי לקחת בחשבון השפעות מערכתיות ארוכות טווח. צמרת ישאיר לשר ולמנכ"לית החדשה לטפל בשלל הבעיות שהחלטתו יצרה: סכנה לחורבן המפעל הגדול שנבנה בעשור האחרון בלימודי היהדות המורחבים במגזר הממלכתי, ירידה דרסטית במספר בוגרי התיכון שילמדו ערבית באופן מורחב ואשר צה"ל כה זקוק להם, פגיעה במורים שיאבדו את עבודתם, פגיעה במקצועות רציניים במערכת ומעל הכל, כעס של הורים ותלמידים על צמצום דרסטי של אפשרויות הבחירה בפני תלמידי התיכון".

ממשרד החינוך נמסר, כי בקשות המשרד בעניין הרחבת המקצועות למתן בונוסים הוצגו בפני נציגי ועד ראשי האוניברסיטאות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות