בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חלומן הגדול של הפועלות הערביות: שכר מינימום

יותר מ-10,000 פועלות ערביות עובדות בחקלאות באמצעות קבלן מקומי, שמשלם להן כ-100 שקלים ליום עבודה של שמונה שעות ולפעמים עשר. פאיזה עוויסאת: "אנחנו מנוצלות, אבל כשאין עבודה אחרת, אני חוזרת. מה לעשות?"

71תגובות

השביתה ב-1 בנובמבר אמורה להניח את האצבע על אחת החרפות הגדולות בישראל - התפוצה הרחבה של עובדי הקבלן. אבל יש כאלה שמצבם גרוע בהרבה. בתחתית סולם העבודה בקרב אזרחי ישראל נמצאות "עובדות הראיס" הערביות. הן מגיעות לפנות בוקר בטנדר של הראיס, מעין קבלן מקומי, לקטיף, וחוזרות אחרי שמונה שעות, לפעמים עשר, עם סכום של בין 100 ל-115 שקלים בכיס, הרבה פחות משכר המינימום. לעתים כדי ליצור אווירה חוקית, מוצאים תלושים שלא קשורים לימי העבודה בפועל.

התופעה הנרחבת, שלדברי פעילים חברתיים כוללת יותר מ-10,000 פועלות, קשורה לכך שהיקף העבודה של נשים ערביות הוא מזערי, 22% בלבד. הצמא לעבודה כל כך לא משתלמת הוא הוכחה לכך שנשים ערביות משתוקקות לעבוד, אבל אין להם איפה.

אני פוגש בבקעה אל-ערביה שלוש עובדות ראיס שמנסות לצאת מהתעסוקה המשפילה הזו. הן זועמות, מתלהטות כשהן מספרות איך הקבלן דוחס אותן לטנדר כמו פרות, כשהמושבים כבר מלאים. פאיזה עוויסאת, שעל אף הנושא הקשה, מתקשה שלא לצחוק ולשמוח, עד שהצלם נאלץ לבקש ממנה לעשות פרצוף רציני. נאיפה יונס מערה, שלבושה סגול חגיגי, עם עיטור לב נוצץ לכיסוי הראש. ור' שפוחדת מהקבלן.

פאיזה היא הדברנית מכולן: "אין זכויות בכלל אצל הראיס. השכר הוא גרושים. כל הזמן מנצלים אותנו. אבל כשאין עבודה אחרת, אני חוזרת. מה לעשות? צריך כסף. אני מקבלת 12 שקל לשעה. אמרתי לקבלן פעם שאני צריכה לקבל 180 שקלים ליום, הוא אמר לי 'אין ויכוחים פה'".

וופא טיארה, מי שעבדה כעובדת ראיס לפני שש שנים, מנסה דרך ארגון העובדים מען לאתר עבודה מסודרת. מדובר בנשים שהפנטזיה שלהן היא לקבל שכר מינימום. "שכר המינימום הוא המקסימום", מסבירה וופא. "והקבלנים חוגגים ואחר כך מספרים שהם עושים טובה ומוצאים עבודה לבנות. אני לא מסוגלת להתחרות בעבודה הזולה. זה כמו שיש עגבניות ב-13 שקלים או 22 וחצי, אז לוקחים את הזול. הממשלה אומרת שהיא רוצה לעודד נשים ערביות, אבל מעלימה עין מהתנאים. אם היתה תחבורה ציבורית, אזורי תעשייה ופיקוח, התופעה היתה נעלמת. גם בחברה הערבית לא מדברים על זה. אני שואלת למה הח"כים הערבים שותקים. אם גברים היו מנוצלים, זה לא היה קורה".

אתמול הייתה אמורה להתקיים צעדת עובדות חקלאות בהנהגתה של טיארה. לפני כן, היא שואלת את הנשים מי תבוא. ר' מתביישת להגיד שלא תבוא. זו עונת הזיתים והיא מפחדת להפסיד את העבודה, אף שהיא יודעת שהיא מנוצלת. פאיזה מחליטה לפתע שהיא באה: "כל הזמן ניצלו אותנו.. אנחנו בני אדם, אסור לנצל אותנו. יש לנו כבוד. אנחנו חייבים לעשות שם רעידת אדמה".

הראיסים לא נלהבים מהעבודה של וופא אצל הבנות. הקבלן שהעסיק אותה המליץ להירגע. "הוא בהתחלה בא אליי בדיבורים יפים, וביקש שלא אספר לפועלות על מקומות עבודה. ואז כשלא הלך, התחיל לאיים. פעם אמר לילדים שלי, אוי ואבוי לאמא שלכם".

הסיפורים טראגיים. ר' החליטה לעבוד בניגוד לבקשת בעלה. אחרי חודש עבודה קשה, הקבלן לא שילם לה בכלל. היא פחדה לספר לעשות עניין כדי שבעלה לא יגיד שצדק כשהמליץ שתישאר בבית. וופא מספרת על פועלת שנפצעה על ידי טרקטור. "אף אחד לא הכיר בזה. הקבלן בא אליה, שתה קפה, ואמר: אל תעשי נזק. תעשי לי טובה, עשיתי לך טובה".

נאיפה: "עבדתי שנתיים בקטיף במושב, זה אותו דבר. גם לא דרך ראיס, אלא דרך בעל הבית היהודי. שנתן 115 שקלים לשמונה שעות. הקבלן התרגל לשלם כמו שמשלם הראיס. אחד מלמד את השני איך לנצל את הפועלים. נמאס לי. שכר המינימום עולה, אבל לא עולה אצלנו".

פאיזה: "הקבלנים מאיימים כל הזמן, אתן לא רוצות, אז יש תאילנדים. אתן מפונקות. התאילנדים מנוצלים גם. הם מקבלים 13 שקלים לשעה ואני לא יכולה להתחרות בהם. אני מרגישה גלגל רזרבי".

אני שואל את אסף אדיב ממען שמסייע לנשים, אם הקיבוצניקים והמושבניקים יודעים שהם שותפים לניצול. "זה סוד ידוע. יש כאלה שאומרים לי, אני מתבייש, זה אצלי בתוך החצר. אבל זה מיעוט קטן בקרב החקלאים. פה ושם יש אנשים עם מצפון".

"הוא חושב שאנחנו עבדים", מספרת ר' בזעם על הראיס שלה, "כשאחת מאתנו בקטיף הפרחים הרימה את הראש, הוא דרש ממנה להתכופף". ואז היא מבקשת, לא להגיד פרטים שיסגירו את הקבלן, "לא רוצה בלגן".

אלון רון


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו