בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העסקים הישראלים חוזרים לשמות של פעם

"המרקיד", "גזוז", "בהונות", "המייסדות", "חדר האוכל" ו"אליעזר" - בשנים האחרונות יותר ויותר עסקים צעירים מתהדרים בשמות עבריים

23תגובות

בעוד שבמדינת ישראל הצעירה היו מותגים כמו נעלי המגפר, נעלי פיל, קפה ניצה, קפה כסית וקפה הטיילת - ב-20 השנים האחרונות ישראל התמלאה במותגים ובעסקים בעלי שמות לועזיים. כנראה שחוויית הקנייה לצרכנים גדולה יותר כאשר שמות המותגים הם באנגלית. אמנם לאורך השנים צצו פה ושם שמות עבריים, כמו ספריית המוסיקה והסרטים "האוזן השלישית" או קפה "תמול שלשום" בירושלים, אך נראה שהחל בשנות ה-90 השוק הישראלי נשלט על ידי השמות הלועזיים שניתנו למותגים, למסעדות, לבתי קפה ולמועדונים.

ואולם בשנים האחרונות השמות העבריים מתרבים והולכים - בעיקר בתל אביב ובעקבותיה בערים נוספות. כך, למשל, מסעדת פודארט נהפכה ל"חדר האוכל", הנגישה במחיר ובעיצוב ומזכירה את ימי הארוחות המשותפות בקיבוץ שלפני ההפרטה; השף אייל שני פתח את "מזנון", שמשלב בין אוכל עילי לאוכל רחוב ושמו מעלה קונוטציה הסתדרותית ותיקה; והשף מאיר אדוני פתח מסעדה בשם "המזללה".

מקומות נוספים שנפתחו בשנים האחרונות ומתהדרים בשמות עבריים, כאלה שלעתים מכוונים לימים עברו ומצליחים לייצר לעסק דימוי מתוך ובתוך השפה, הם בין היתר מסעדת "הגזוזטרה" בהרצליה, רשת הסושי "אצה", בוטיק "המייסדות" באבן יהודה, הפאב "בר יהודה" בקיבוץ יגור, קפה "שלג" בתל אביב, גלריה "החללית", מועדון "המרקיד", הבר-מסעדה "גזוז", הפאב "אליעזר" וחנות הנעליים "בהונות" בתל אביב.

"אני רואה בזה סימן לבגרות", אומרת פרופ' זהר שביט, ראש התוכנית לתואר שני במחקר תרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל אביב, ויועצת לענייני תרבות של ראש עיריית תל אביב. "השתלטות הלעז היתה מכעיסה, מפני שהיא ביטאה חוסר כבוד לעצמנו ולתרבות שלנו".  

שביט, חברת מועצת העיר תל אביב לשעבר שיזמה את האכיפה מחדש של תקנת השילוט העירונית המחייבת בעלי עסקים לכתוב את שם העסק גם בעברית, טוענת כי "עד לא מכבר, חנויות ויצרנים ישראלים נהגו להסתיר את התווית ‘מייד אין איזראל', כי סברו שהתווית הזו מקנה למוצר סטטוס נמוך. המעבר לשמות עבריים מלמד על ההכרה בכך שיש דברים שאנחנו טובים בהם, אפילו בין הטובים ביותר, בהרבה מאוד תחומים ולא רק בהיי-טק או במדעים, אלא גם באופנה, מוסיקה, ספרות, מחול וקולינריה. נראה שעם ההבנה הזו אנחנו מפתחים גם כבוד ותחושת שייכות לשפה".

חוזרים לשמות העבריים - הכתבה המלאה היום ב-TheMarker



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו