עמירה הס
עמירה הס
עמירה הס
עמירה הס

ראש המינהל האזרחי, מוטי אלמוז, נפגש באחרונה עם נציגי התנחלויות בגוש מעלה אדומים ודיווח להם על התוכנית לרכז בכפייה את הבדואים שבאזור ביישוב הבדואי שליד מזבלת אבו דיס. כך נודע ל"הארץ". לפי אותו מקור, אלמוז גם דיווח למתנחלים שהמינהל האזרחי ביטל כוונה לבנות יישוב קבע נוסף לבדואים. התוכנית שבוטלה נעשתה תוך תיאום והתייעצות עם הקהילות הבדואיות שבשוליים המזרחיים של ירושלים, באמצעות בא כוחן, עו"ד שלמה לקר מירושלים.

לעומת זאת, המינהל האזרחי לא התייעץ ואף לא שיתף רשמית גורמים בדואיים ייצוגיים בפרטי התוכנית המתרקמת עכשיו, ושעל קיומה דווח לראשונה ב"הארץ" ב-14 בספטמבר. לקר, בא כוחן של כמאתיים וחמישים משפחות בדואיות, סיפר כי לאחר הפרסום ב"הארץ" התקשרו אליו בדאגה רבים ממרשיו, כדי לברר מה נכונותו. בקיץ הוקמה "ועדת ההגנה הבדואית", עם התרבות ההריסות שביצע המינהל האזרחי במאהלים. הוועדה, שמייצגת כעשרים מקבצי מאהלים בשוליים המזרחיים של ירושלים, הודיעה השבוע על התנגדותה הנחרצת לתוכנית ההעתקה של המינהל האזרחי. בישיבה שקיימה ביום שלישי השבוע עם נציגים ברשות הפלסטינית נבדקו דרכי ההתמודדות האפשריות בכוונת הגירוש והריכוז בכפייה. אחד מנציגי הוועדה אמר ל"הארץ" שהמינהל האזרחי לא התייעץ ולא דיבר עם הנציגים הבדואים עצמם. זאת בסתירה לתגובת המינהל האזרחי ודו"צ ל"הארץ" מתאריך 13 בספטמבר, שבה נכתב שפיקוד מרכז אישר את התוכנית "לקיבוע השבטים הבדואים במרחב, תוך הידברות עם ראשי השבטים". התוכנית להקמת יישוב קבע בדואי נוסף לזה הקיים התפתחה במקביל להכשרת תוואי גדר ההפרדה באזור מעלה אדומים, אחרי 2005 (שבינתיים בוטל). הקמת הגדר היתה כרוכה בכוונה ישראלית לגרש את הבדואים החיים בשטח שממערב לתוואי. בשם תושביהם של ארבעה מקיבוצי מאהלים, לקר התנגד לכוונות להעתיקם. הוא נסמך על קביעת בג"ץ (בתשובה לאחת מעתירותיו הקודמות) שמדובר בתושבי קבע. הדיונים בינו לבין נציגים במינהל האזרחי העלו אפשרות של הקמת יישוב קבע נוסף, בתנאים טובים יותר מהיישוב שהוקם ליד מזבלת אבו דיס. האתר המיועד, שלו הסכימו מרשיו, הוא אזור טבק אל קטיף, כשלושה ק"מ מזרחית להתנחלות קידר. גם המועצות המקומיות הפלסטיניות הסמוכות, סוואחרה ואבו דיס, הביעו הסכמתן - וזאת בניגוד למורת רוחן ממיקום היישוב הבדואי שהוקם ליד המזבלה ובאדמות שתושבים פלסטינים טוענים לבעלות פרטית עליהן. בדצמבר 2009 קיבל לקר מכתב מיועץ משפטי של מינהלת הבדואים במינהל האזרחי, ובו נכתב: "כידוע לך [...] קיימת תוכנית כללית לשיכון תושבי מקבצי הבנייה הבלתי חוקית במישור אדומים, באזור המכונה טבק אל קטיף [...] כיוון שעסקינן בתוכנית מורכבת ויקרה, מטבע הדברים קידומה נתקל בקשיים שונים. חרף האמור, מינהלת הבדואים פועלת לקידום התוכנית".

לקר אמר ל"הארץ" שמימושה של תוכנית זו, שנעשתה בהתייעצות עם הבדואים, היה יכול להקהות את עוקץ ההעתקה בכפייה שלהם. רוב 2,400 הבדואים שהמדינה מתכוונת לגרש מהאזור שממזרח לירושלים הם פליטים, וכבר גורשו מהנגב בתחילת שנות החמישים לאזור הגדה המערבית. מאז שנות השבעים תקנות צבאיות ותוכניות הבנייה בהתנחלויות גרמו לגירושם כמה פעמים מאזורים שבהם חיו, רעו והתפרנסו.

במכתב בעניינם, ששלח לקר ב-12 בספטמבר השנה לשר הביטחון, אהוד ברק (ושעליו עדיין לא קיבל תשובה), הוא ציין כי "מרשיי לא הסכימו להעתקת מקום מגוריהם, אך בהינתן יחסי הכוחות בינם לבין הרשויות הישראליות באזור, ביקשו להיות מעורבים בקביעת מקום ותנאי המגורים באתר אליו יפונו, אם בסופו של יום ובסופם של ההליכים המשפטיים הם יפונו בניגוד לרצונם [...] בעקבות המו"מ במשך השנים בקרב הגורמים הרלוונטיים במינהל האזרחי, נתקבלה עמדת מרשיי כי אין 'לקבע' אותם בשטחים בהם יש טענות בעלות למועצות המקומיות אבו-דיס ו/או סוואחרה ו/או לפלסטינים תושבי האזור, זאת בין היתר בשל החשש שעם העברת השליטה באזורים שיפונו לרשות הפלסטינית תושב הבעלות באדמות אלה לבעליהם המקוריים". לקר היה מעורב גם בתהליך שהוביל בסוף שנות התשעים להקמת יישוב הקבע ליד מזבלת אבו-דיס, וששוכנו בו כמאתיים משפחות שגורשו מאזור שיועד להרחבת מעלה אדומים. בעקבות עתירתו לבג"ץ אז נגד הגירוש (ונגד שיכון בדואים במכולות ללא כל תשתית), נפתח מו"מ על הכנת תשתיות, בניית בתים ופיצוי המשפחות.

במועצת התכנון העליונה שבמינהל האזרחי אושרה כבר ב-2006 תוכנית הרחבה של יישוב הקבע באבו דיס, אך ככל הידוע לא פורסמה עד כמה, למתן תוקף חוקי. בעמותת "במקום - מתכננים למען זכויות תכנון" משערים שההתמהמהות בפרסום קשורה בסכנות הבטיחותיות והבריאותיות הכרוכות בסמיכותה הגבוהה של השכונה המיועדת למזבלה (מרחק של כ-150 מטרים בלבד). בדיון על התוכנית במועצת התכנון עצמה אמר אחד המשתתפים, שמזבלת אבו דיס היא "משהו נפיץ שעלול לגרום לנזק גדול מאוד ואני לא רוצה למצוא את עצמי בוועדת חקירה". עוד נאמר באותו דיון, באוגוסט 2006, כי "זה חוסר אחריות לשים שם אנשים". אך בכל זאת התוכנית התקבלה. מימושה יכפה על היישוב רמות צפיפות גבוהות, כי למשפחות שהסכימו בעבר לעבור אליו לא ייוותר שטח שבו יוכלו לשכן בעתיד את בניהן.

לקר אמר השבוע כי מדובר ב"טרנספר לכל דבר, בניגוד להסכמה, של תושבי קבע שחיים בשטח C מיום היוולדם. זו כוונה לנתקם בניגוד מוחלט לרצונם. אף אחד לא מוכן לעבור לכפר אבו דיס ומי שגר שם לא מוכן לקבלם". לקר טוען כי מאז בוטל תוואי הגדר באזור מעלה אדומים (גם כן בעקבות עתירתו לבג"ץ בשם מועצות סוואחרה ואבו-דיס), פועלות ההתנחלויות באזור, בתיאום עם המינהל האזרחי, להשגת המטרה הנוספת שהיתה לתוואי: גירוש הבדואים והרחבת ההתנחלויות באזור. "הם הובילו לביטול תוכניות שגם הן לא נכונות פוליטית מבחינת הדין הבינלאומי אבל היה בהן משום איזון מסוים ומתן רווחה לבדואים, ויצירת מקום מגורים חלופי הוגן בשטח שבו הם חיים", הוסיף לקר.

ועדת ההגנה הבדואית אמרה לנציגי הרשות הפלסטינית השבוע כי אם ישראל מתכוונת לגרשם מהאזורים שבהם הם חיים עכשיו, "אז שתחזיר אותנו לנגב, משם באנו". בנוסף לסיבות שציין לקר, הם מסרבים לעבור ליישוב שליד המזבלה כי לפי שיחותיהם עם תושבי המקום, המעבר גרם לרובם לוותר על אורח חייהם כרועים.

ממתאם פעולות הממשלה בשטחים נמסר בתגובה כי "במסגרת הניסיונות למציאת פתרון עבור האוכלוסייה הבדואית ביהודה ושומרון, נבחנות מספר חלופות, וזאת במסגרת המחויבות לשיפור רמת החיים לכלל האוכלוסייה בשטחי C, דאגה לתוכנית תשתיות ראויה ותוך הליך הידברות עם השבטים. יצוין כי במסגרת הפתרונות נבחנת גם החלופה להמשיך את הרצף הטריטוריאלי לשבט הג'האלין. תוכנית זו אכן אושרה לתוקף בשנת 2006 ונבחנה גם בשיקולים בריאותיים ואיכות הסביבה". הם הדגישו בנוסף כי "תהליך בחינת החלופות נמצא עדיין בשלבי עבודת מטה ולכשיבשילו התנאים ייפתח הליך ההידברות מול ראשי השבטים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ