בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המלכה אליזבת עגנה בחיפה

אניית הפאר "קווין אליזבת", על 2,900 אנשיה, סיפקה לחיפה מעט סטייל שלא נראה בעיר המנומנמת זה שנים

25תגובות

חיפה לא ידעה מאיפה זה בא לה. אניית הפאר האדירה "קווין אליזבת" עגנה בנמל המקומי, מביאה סטייל שלא נראה שנים לעיר המנומנמת הזו. לצד האנייה, ספינות המלחמה האפורות נראו עלובות ומסכנות. אף על פי שהמלכה אליזבת היתה בתפוסה מלאה של 2,000 איש ועוד 900 אנשי צוות, סביבת הנמל לא היתה בדיוק הומה. גם על מסעדת "מעין הבירה" האגדית כנראה לא המליצו לתיירים, שיצאו עם מפות קטנות מהסיפון אל העיר. ריח קל של שתן קיבל את הנוסעים באזור הנמל. ולמרות זאת, התיירים נראו מאושרים להגיע לחיפה. "וולקאם טו הייפה", אמרו לעצמם כמה עובדים אסיאתים שיצאו לכייף בעיר הגדולה. זוג סיפר לי שנהנה מאוד בעכו. שאלתי אם ניסו את החומוס, והם חזרו על המלה חומוס בהתלהבות. כנראה שניסו.

עובד קבלן גירד את הצבע של המעקה המוביל לאזור הנמל, מעט צבע כחול לכלך את פדחתו, אבל לא היה אכפת לו. שאלתי אותו אם הוא מגרד את המעקה לכבוד "קווין אליזבת". הוא אמר לי "צריך לעשות משהו" בפנים אדישות.

לאחר שהוחתמתי על כמה מסמכים, בהם אישור שאיני נוטה להקאות (שיקרתי), ונהניתי מהבירוקרטיה של הנמל, הועלתי על האנייה. ציפיתי למפגן קיטש, אבל הספינה עשויה בטעם טוב. נציג אדיב של האנייה הרשה לנו להציץ לסוויטה הנסיכותית, שקטנה מהסוויטה המלכותית, למשל. "פשש, הייתי קונה כזו מרפסת הביתה", נלהב הכתב של ערוץ 1 מהנוף, ואז ביקש לראות סוויטה יותר גדולה. היה דיבור גם על סוויטה שגודלה אלף מטר רבוע. המחירים נעים בהתאם, בין 18 אלף שקלים לחדר רגיל ועד ל-100 אלף שקלים. אבל איכשהו האנשים שהסתובבו באנייה לא נראו עשירים במיוחד. הם היו קשישים בריטים ידידותיים שעבדו קשה כל החיים באיזה משרד אפור ורוצים לנוח ולתפוס שמש במושבות לשעבר.

פניתי לספרייה, שנראתה גם היא מזמינה. "האם אלוהים עדיין אנגלי", קרצה אלי כריכה. הבריטים שוחחו אתי בעניין על עכו וחיפה. חשבתי לשלוח אותם לקפה מסדה החביב עלי, אבל הם היו נראים שם חריגים.

האנייה היא מעין עיר עתיקה המאכלסת כמה מסעדות ובתי קפה. באחת המסעדות ניגנו ארבע כנריות יצירה קלאסית תחת נברשות ענק. כשברקע מסך קטיפה, פסע מלצר אסיאתי מעדנות עם מגש כריכים בין הזוגות המנומנמים ושיחק עם המלקחיים בצקצוק נעים. על הקיר נתלו ציורי שמן של טירות ואני חשבתי על הפולינום שנמצא לא רחוק, מתקן הצוללות המסתורי שתושבי חיפה לא הצליחו להביס.

ההתלהבות המקומית מביקור האנייה הזו, ככל שתהיה מרשימה, ששיאה נאום של ראש העיר יונה יהב, מזכירה לי את ההתרגשות בבאר שבע כשרשת פיצה האט פתחה סניף בעיר, אי אז בשנות ה-90. אני זוכר שנשלחתי לכתבה מהמקומון, וממש כולם הרגישו אמריקה. הנה, אנחנו חשים שבזקו עלינו קמצוץ תהילה קולוניאלית בזכות האנייה היפה הזאת, שמגיעה באופן סטנדרטי לקפריסין ולמצרים. אבל הרי אנחנו לא האנשים בסוויטה היקרה, אלא סתם אנשים שהחתימו אותם על כך שהם לא נוטים להקאה, ויירדו עוד מעט לאכול שווארמה.

המשכתי לעוד מסעדה בשם "בריטניה", שהיתה ריקה. בחוץ, עמד שלט שהכין לקוד הלבוש של הערב: אלגנט קז'ואל. אסור ג'ינס למשל. עשיתי טעות והגעתי לאניית הפאר מאירוע אחר. נעלתי כפכפי אצבע. אף אחד לא העיר לי על הרישול במסדרונות המצוחצחים, אבל קיוויתי שאף קורא של "הארץ" לא יראה אותי ויבטל את המנוי.

שוחחתי עם שני עובדים מהפיליפינים שסימנו לי את הדרך לשירותים. אחד סיפר לי שהוא מתרגש לנסוע להתפלל בירושלים. השני אמר שיישאר באנייה ולא ייצא כי הוא לא רוצה לבזבז כסף ורוצה לחסוך את הכול כדי לשלוח למשפחה. "אני כבר אתפלל באנייה", אמר בעצב. עניין זכויות העובדים מרכזי באניות האלה, שמתחת לפאר שלהם מסתתרת לעתים חלודה. לפני שבועיים, לאחר 170 שנה, החליפה האנייה את הדגל הבריטי בדגל ברמודה, כדי לחמוק מחוקי התעסוקה הבריטיים, דבר שעורר זעם על חברת השיט "קונארד".

אני ממשיך לבית הקולנוע המפואר ומתיישב על הספה הנוחה. באולם הענק רק ארבעה ישישים בריטים. אני חושב שמדובר ב"אווטאר" כי יצור כחול מת כשאני מגיע, אבל מסבירים לי שזה "אקס-מן". "אני לא מרגיש את הרגליים", אומרת אחת הדמויות.

הבריכה נמצאת בקומה תשע. עומד שם רק בריטי מזיע שמצלם את הנוף ומספר שמחר ייסע לעכו. שתי עובדות מאוקראינה ומאיטליה מספרות שמחר יירדו לחוף ויסעו לירושלים. האוקראינית מספרת שכבר היתה בישראל. אני שואל אם נהנתה, היא מבררת אם מבחינה דתית או תיירותית. "תיירותית, אין מה לראות כאן. אם אתה לא מתעניין בישראל מבחינה דתית, אין לך מה לעשות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו