בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משרד הבריאות: זוהמה והזנחה מתמשכת בבתיה"ס ברהט

מוסדות החינוך בעיר זוכים לחמישית מקציני הביקור הסדיר הדרושים להם כדי להתמודד עם שיעורי הנשירה הגבוהים, למרות עמדת בג"ץ בנושא

13תגובות

מאחורי מבנה בית הספר היסודי "איבן סינא" ברהט, נגלים עשרות קרוואנים, המשמשים כיתות לימוד ל-600 מילדי בית הספר. משביל הגישה אליהם עולה ריח חריף וכבד, המבשר על ארבעה תאי שירותים פרוצים, המשמשים את "ילדי הקראוונים" לכל אורך יום הלימודים: תא שירותים אחד לכל 150 תלמידים. "שום דבר לא השתנה", מביט בייאוש אל תוך התא חאלד אלטלאלה, יו"ר ועד ההורים המרכזי בעיר הדרומית. הריח הנורא מקשה על הצצה פנימה, אולם במאמץ נגלית הרצפה המטונפת, שמרוב כתמי הלכלוך השחורים לא ניתן לזהות את צבעה המקורי. החלונות שבורים, האסלה מלוכלכת, על נייר טואלט וסבון כלל אין מה לדבר. "יש ילדים שפשוט מתאפקים כל היום", מסביר אלטלאלה, "אבל זה לא מעניין אף אחד".

התרעותיו הרבות של יו"ר ועד ההורים עוד בטרם נפתחה שנת הלימודים, לא הניבו כל בשורה. העתקי מכתביו לראש העיר, למנכ"ל משרד החינוך, למשרד הבריאות ולוועד מנהלי בית הספר, שוכבים בערימה מסודרת, על פי תאריך. לחלק מהמכתבים גם קיבל תשובות, גם הן מסודרות בערימה נפרדת. אבל בשטח לא נרשם כל שינוי.

דו"ח של משרד הבריאות שהגיע לידי "הארץ" חושף ליקויים תברואתיים לא רק בבית הספר "איבן סינא", אלא גם במוסדות חינוך נוספים בעיר הבדואית. ביקורת שביצע צוות המשרד ברהט שבועיים לאחר פתיחת שנת הלימודים העלתה ממצאים מחפירים, כפי שהסבירה לפני שלושה שבועות, מהנדסת מחוז הדרום במשרד, הדסה אדן, במכתב לראש העירייה, פאיז אבו סהיבאן: "המצב ירוד ועגום בכל הנוגע לניקיון ותחזוקה והמצב לקוי בתשתיות. ברוב בתי הספר קיים מחסור במתקני תברואה עבור הילדים והסגל". הממצאים הללו, שפורטו בפני ראש העיר, לא הפתיעו את מהנדסת המחוז: "בשנתיים האחרונות", היא כותבת, "ערכנו מספר רב של ביקורות במוסדות החינוך בעיר והעברנו אליכם מספר רב של דו"חות על המצב התברואתי העגום במוסדות החינוך בעיר, אך הליקויים טרם תוקנו".

הדו"ח המלא מפרט את המפגעים הקשים שאותרו. כך למשל נכתב על אודות חטיבת הביניים "אל נור רהט", כי בשירותים לבנות: "מצב הניקיון ירוד ביותר"; "נמצאו הפרשות על הקירות"; "חלק מהתאים מושבתים"; "חלק מהברזים לכיורים שבורים"; "האסלות מלוכלכות ביותר". מרכז הפיקוח לבריאות הסביבה, בוריס גורליק, סקר בסיורו את המתרחש ב-7 בתי ספר שונים בעיר, ובכולם נמצאו ליקויים חמורים דומים.

ב-2 באוקטובר, חודש ללימודים ולכתיבת הדו"ח, שיגרה מנהלת מחוז הדרום במשרד החינוך, עמירה חיים, מכתב לראש עיריית רהט: "משרד החינוך לא יוכל לאפשר את המשך הפעלת מוסדות החינוך אם לא יתבצע שינוי מיידי". גם מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, פנה למשרד החינוך וכתב כי "בתי הספר מהווים מפגע בריאותי שאין כמותו. כמובן שבתנאים יש גם פגיעה בזכויות אדם בסיסיות".

"איך משרד ממשלתי שמעביר כסף ליעד מסוים ממשיך להעביר כספים גם כשהוא רואה שכלום לא מתבצע?" אומר אלטלאלה, "אלה תלמידים של מערכת החינוך, מנהלים שלה". מעיריית רהט נמסר בתגובה: "הנחינו את המנהלים לבצע מעקב אישי אחר הניקיון. כבר בתחילת החודש, בעקבות תלונות חוזרות, ביקשנו מהקבלן להחליף את עובדי הניקיון ב-5 בתי ספר. אם המצב לא ישתפר משמעותית עד 24 בדצמבר נפרסם מכרז חדש". מחברת הקבלן "אגודת השומרים" נמסר בתגובה: "אנו עושים את מרב המאמצים לשפר כל הזמן את רמת הניקיון ולא חוסכים בדבר, לצד פיקוח צמוד הממומן על ידינו. רמת התחזוקה מקשה על הניקיון ואינה באחריותנו".

מחסור בקציני ביקור סדיר

במגזר הבדואי בישראל, על פי ההערכות, כ-107 אלף ילדים ובני נוער, ורק כ-75 אלף מהם לומדים במערכת החינוך. כדי להתמודד עם שיעורי הנשירה הגבוהים במוסדות החינוך של המגזר, דרושה פעילות מוגברת של קציני ביקור סדיר (קב"סים). תפקידם לפעול לאיתור תלמידים נושרים ובסיכון נשירה, למנוע את נשירתם ולשלב תלמידים שכבר נשרו במערכת החינוך. מנתונים שהעביר משרד החינוך לכנסת ביוני 2010, דרושים ליישובים הבדואיים המוכרים כ-55 תקנים לקב"סים. בשנת הלימודים הנוכחית, מוקצים לרשויות אלה 14.7 תקנים בלבד - רק 11 מהם מאוישים. ברהט, לדוגמא, שבה קרוב ל-19 אלף ילדים ובני נוער במערכת החינוך, יש רק 4 קב"סים ושיעור הנשירה בה החל מכיתה ט' עומד על 13.6%.

במשרד החינוך תולים את המצב, במפתיע, דווקא ברפורמות החדשות במערכת: "קב"ס חייב להיות בעל תעודת הוראה וניסיון בהוראה. כיום, במסגרת רפורמות 'אופק חדש' ו'עוז לתמורה', מתקשות הרשויות לאייש את המשרות במורים ש'מוותרים' על התנאים שמקנות הרפורמות".

כבר בשנת 2003 דן בג"ץ בעתירה בנוגע למיעוט תקני הביקור הסדיר במגזר הבדואי. ב-2005 נדחתה העתירה, בעקבות הוספת 4.5 תקנים ל-5.5 שהיו קיימים עד אז. בהכרעת הדין קרא בית המשפט למשרד החינוך להמשיך בהגדלת מספר התקנים במגזר זה עד ליצירת שוויון מהותי בין המגזרים, מתוך התחשבות בצרכים המוגברים של אוכלוסייה זו. מאז פסק הדין, בחלוף 6 שנים, נוספו פחות מ-5 תקנים של קציני ביקור סדיר במגזר הבדואי, רק אחד מהתקנים החדשים מאויש.

באחרונה שיגר עו"ד ראמי ג'ובראן מארגון "עדאלה" פנייה לפרקליטות המדינה שעניינה אי קיום פסיקת בג"ץ בנוגע לתקני הקב"סים במגזר הבדואי. לדבריו, "שיעורי הנשירה הגבוהים לא מצביעים בשום צורה על יכולת התלמידים, אלא על היחס המפלה שלו הם זוכים". "על כל דבר שלא בסדר אומרים לנו 'זמני'", סיפר השבוע מנהל מאחד בתי הספר ברהט, "אבל כאן אצלנו במגזר הבדואי, זמני זה נצח". משרד החינוך בחר שלא להגיב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו