טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שירת מחאה: מאות נשים בכל רחבי הארץ הבהירו - לא נפסיק לשיר

תגובות

ביום שישי האחרון, 11 בנובמבר, בשעה אחת עשרה בדיוק, השתתפו מאות נשים וגברים ברחבי הארץ במחאה מוזיקלית ראשונה מסוגה על הדרת הנשים מהמרחב הציבורי. האירועים, שהתקיימו בכמה מוקדים במקביל, נולדו על רקע גל הפרסומים בשבועות האחרונים, בדבר אפליית נשים בעבודתן, הדרתן משלטי חוצות ואיסור "קול באישה ערווה" - שעלה לכותרות לפני חודש לאחר סירובם של ארבעה צוערים דתיים בצה"ל להאזין לשירתן של זמרות באירוע צבאי.

יוזמת המחאה, הילה בניוביץ'-הופמן, פרסמה לפני כשלושה שבועות דף בפייסבוק בכותרת "ככה לא נראית ערווה! מחאה מוזיקלית של נשים שרות", ובו הזמינה נשים לפצוח בשירה ברחבת מוזיאון תל אביב בליווי שירונים שהפיצה ובליווי כלי נגינה. ארגונים חברתיים ואנשים פרטיים אחרים יצרו עמה קשר ויזמו אירועי מחאה זהים בירושלים, בחיפה, בבאר שבע וגם בקריית טבעון.

"הגעתי לכאן כי אני נחנקת", אמרה סוניה בר שילון מתל אביב שבאה עם בתה התינוקת, נעמי. לדבריה, "המדינה הזו הולכת לכיוון לא טוב - חוקים נגד שמאלנים, הורדת נשים ממודעות של אדי, ולי אסור לשיר - אי אפשר יותר". על רקע שירתם של המשתתפים חולקו עלונים של מחאות נוספות, בין היתר למען חופש הבחירה בנישואים ולמען ביטול ההפרדה בקווי אוטובוס המהדרין.

פיטוסי אוליבייה

באירוע בתל אביב נכחו כמה חברי כנסת ובהם יו"ר האופוזיציה, ציפי לבני, ונרשמה נוכחות בולטת של התקשורת הזרה. שירתם של המשתתפים משכה אליהם עוברי אורח שלא שמעו על המחאה אך החליטו לחבור אל המשתתפים. "כולם צריכים להיות פה, כל מי שחרד מההתחרדות", אמרה זוהר בראל ששיתפה את אחת המצטרפות בשירון שלה. "אנחנו חייבים מדינה שאפשר לנשום בה, לחיות בה. לא ייתכן שחיילים יקבלו פטור מטקס רבין בגלל שירת נשים", אמרה בראל.

בירושלים קיבלה המחאה משנה חשיבות, על רקע הדרת נשים מפרסומות ברחובות העיר. קהל המפגינים החל להתאסף סמוך לשעה 11:00 בגשר המיתרים בכניסה לעיר. הקהל, רובו המכריע נשים, מנה מאות בני אדם ששרו שירים ישראליים שהקשר בינם לבין מושא המחאה ברור. זמן קצר לאחר תחילת השירה, התאסף קהל כה רב, עד שההמון נאלץ לעבור לרחבה הגדולה מתחת לגשר, שם המשיכה השירה לקול צפירות הנהגים שחלפו במקום.

רחל עזריה, עד לאחרונה חברת מועצת העיר ירושלים, נכחה באירוע. לדבריה, "אנחנו, נשים וגברים, חילונים, דתיים וגם חרדים שלאט לאט מצטרפים, משנים את כללי המשחק". באשר לסיכוייה של מחאה זו לחולל שינוי, אמרה עזריה: "אי אפשר להשתיק את המיינסטרים של הציבור יותר מדי זמן. אם היינו קבוצה קטנה, עכשיו אנחנו כבר המון". בישיבת המועצה שהתקיימה בעיריית ירושלים לפני כשבועיים, פיטר ראש העירייה ניר ברקת את עזריה מהקואליציה, על רקע עתירתה לבג"ץ נגד ההפרדה בין גברים ונשים ברחוב החרדי בשכונת מאה שערים. בלשכתו של ברקת טענו כי פיטוריה נעשו כחלק ממדיניות עקרונית אשר אינה קשורה לאופי התביעה.

אירוע המחאה במרכז זיו בחיפה, בהשתתפות 150 נשים וגברים, נפתח בשיר "הילדה הכי יפה בגן" והסתיים באופן סמלי ב"לא נפסיק לשיר". בניגוד לאירועי מחאה קודמים שהתקיימו באותה רחבה, הפעם לא הושמעו נאומים, לא נתלו שלטים ולא הופצו כרוזים. באופן לא שגרתי, עיקר הפעילות של המשתתפים באירוע, ברובם נשים ובני זוגם, היה לשיר במקהלה בליווי גיטרה קלאסית.

אחת הנשים שבאו למחות במרכז זיו היא דבורה עברון, ממרכז "ניגון נשים" במדרשה באורנים, הפועל להתחדשות יהודית מהפן החילוני. עברון, דתייה תושבת בית נטופה שבגליל, אומרת כי הגיעה כדי להשמיע קול של דאגה גם לנשים וגם ליהדות. "מקומן של נשים וקולן הוא לא שחור לבן. התופעה של ההדרה לה אנו עדות היא לא תקינה ומציגה תמונה מעוותת של היהדות. אני חושבת שצריכה להישאל השאלה האם ראוי שחייל שבאופן גורף טוען שלא יקשיב לנשים, ישמש מפקד בצה"ל. זו שאלה קריטית", אמרה עברון.

לצד הנשים ששרו ושלשמן נוצרה המחאה, באו גם גברים עם נשותיהם או בגפם, כדי להביע את תמיכתם במחאה. "יש בארץ מגמות מדאיגות שהולכות וגדלות וזה מפחיד", אמר רן אבנימלך מרמת אביב, שבא עם בתו נטע, בת חצי שנה.

יומיים לפני אירועי השירה פורסם באתר החרדי "כיכר השבת" אזהרה על אודות המחאה, שהוגדרה כ"קמפיין מכוער נגד המגזר החרדי שנועד לטמא לחרדים את העיניים". אמנם לא הוזכרה בו שירת הנשים אולם הוזהר מפני היוזמה הירושלמית לתליית תמונות של נשים על מרפסות ברחבי העיר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות