בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנהלת בתי המשפט פיטרה שתי עוזרות משפטיות בהריון

משרד התמ"ת סירב לאפשר את הפיטורים ומתח ביקורת על הנהלת בתיהמ"ש. שתי העוזרות המשפטיות הוחזרו לעבודה

7תגובות

בניגוד לדיני העבודה, פיטרה הנהלת בתי המשפט בחודשים האחרונים שתי עוזרות משפטיות המשמשות כעוזרות אישיות של שתי שופטות, וזאת לאחר שהודיעו על הריונן. בשני המקרים פנתה הנהלת בתי המשפט לקבלת אישור לפיטורים לאחר מעשה ממשרד התמ"ת. לאחר בירור הנושא, החליטו במשרד התמ"ת להחזיר את השתיים לעבודה, ועל הנהלת בתי המשפט נמתחה ביקורת על התנהלותה.

מדובר בעוזרת המשפטית של השופטת רונית בש, בבית משפט השלום בעכו, המועמדת כיום לקידום, וכן העוזרת המשפטית של שופטת בית משפט השלום בירושלים, אילתה זיסקינד. בשני המקרים קבע משרד התמ"ת כי מערכת בתי המשפט נהגה בחוסר תום לב ומתח ביקורת על התנהלותה.

במקרה של אחת העוזרות, התלוננה השופטת זיסקינד על חוסר שביעות רצון מתפקודה של העוזרת המשפטית. זיסקינד טענה כי העוזרת נוהגת להיעדר מעבודתה, תפקודה לקוי והיא איננה יכולה לסמוך עליה, כך שלפיטוריה אין קשר להריונה. זיסקינד אף ציינה כי התנהגותה של העוזרת גורמת לה למתחים ומקשה על עבודתה. מנגד טענה העוזרת המשפטית, כי השופט הקודם אתו עבדה כתב לה מכתב המלצה. העוזרת עברה ביוזמתה לשמש כעוזרת משפטית של שופט אחר. כששמעה על כך זיסקינד, היא פנתה לנשיאה שולמית דותן ותהתה כיצד העוזרת ממנה לא היתה מרוצה מועסקת כעוזרת משפטית של שופט אחר. זיסקינד המליצה להפסיק את העסקתה במערכת. בתשובה לכך, החזירה אותה דותן לעבוד עם זיסקינד, על אף תלונותיה, עד שזו פוטרה שוב. צעד זה הוגדר על ידי התמ"ת כ"התנהלות שאינה מובנת". כמו כן, נטען כי שיבוצה אצל שופט אחר הוכשל ללא הצדקה, וכי הטענה לאי שביעות רצון אינה נובעת ממקצועיותה של העוזרת, אלא מחוסר הכימיה בין השתיים.

במקרה של העוזרת המשפטית של השופטת בש, סירבה ההנהלה להאריך לעוזרת את חוזה העסקתה, שהסתיים לאחר תקופה של שש שנים. זאת על אף שבין הנהלת בתי המשפט לבין ועד העוזרים המשפטיים מתנהל משא ומתן הנוגע למשך תקופת ההעסקה, כאשר בין הצדדים ישנה הסכמה כי כל עוד מתנהל משא ומתן לא יפוטרו עוזרים משפטיים, אך ורק מהסיבה כי הסתיימה תקופת העסקתם. כיום ישנם במערכת כמה עשרות עוזרים משפטיים אשר סיימו שש שנים, ולמעשה היו אמורים להיות מפוטרים - אך פיטוריהם הוקפאו עקב המשא ומתן. למרות זאת, בהנהלת בתי המשפט טענו כי לא ניתן היה להאריך את החוזה על אף שכבר הייתה בהריון, והיא פוטרה. בתגובה לכך קבע משרד התמ"ת כי גם פה לא נעשו מאמצים למנוע את פיטוריה ולדאוג להמשך העסקתה, וכי במערכת המשפט ישנם עוזרים משפטיים המועסקים למעלה משש שנים וחוזה עבודתם הוארך.

שני המקרים הגיעו לפתחה של הממונה על חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת, שרית יהודאי, שהתבקשה על ידי הנהלת בתי המשפט לאשר את הפיטורים. בחודש האחרון התקבלה החלטה ששתי העוזרות, שכיום נמצאות בחופשת הלידה שלהן, לא יפוטרו. בשני המקרים המפקחת לא מצאה קשר בין הפיטורים להריון. יחד עם זאת, לפי חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת, לממונה קיים שיקול הדעת שלא להתיר את הפיטורים גם אם השתכנעה שהפיטורים אינם קשורים להריון, וזאת במטרה להגן על אשה בהריון אשר במצבה תתקשה למצוא עבודה במקום אחר. יהודאי סיפרה ל"הארץ" "בשני המקרים החלטנו שלא להתיר את הפיטורין, כי היו אפשרויות לשבץ אותן בתפקידים חלופיים". יחד עם זאת, ממחקר שנערך על ידי הכנסת עולה כי 69% מהפניות למשרד התמ"ת לפטר נשים בהריון אושרו בשנת 2010, לעומת 67% בשנת 2009 ו-59% בשנת 2008.

גורמים במערכת המשפט הביעו תמיהה נוכח התנהלותה של מערכת בתי המשפט, שאמורה להכיר את דיני העבודה וזכויותיהן של נשים בהריון. כל הגורמים בפרשה, לרבות שתי העוזרות המשפטיות, הביעו את חששם מחשיפת המקרים, מחשש שמערכת בתי המשפט תתנכל לשתי העוזרות עם שובן לעבודה בעוד מספר חודשים. "מדובר בגוף שאמון על חוקי המדינה, שלא עושה מאמצים להעסיק עובדות בהריון", אמר אחד הגורמים בפרשה. "המעביד, בין אם מדובר בגוף ציבורי כמו הנהלת בתי המשפט, ובין אם מדובר בגוף פרטי, צריך לעשות את כל המאמצים כדי לא לפטר נשים בהריון. זו התכלית של החוק. הרי במצבה היא לא תמצא עבודה. בשני המקרים היו משרות פנויות אחרות שאפילו לא הציעו להן".

בשני המקרים פנו שתי העוזרות לוועד העוזרים המשפטיים, שניסה להגן עליהן מפני הפיטורים, והמליץ להן לדאוג לייצוג משפטי במהלך הבוררות במשרד התמ"ת, אחת מהן שכרה עורכת דין. נציג ועד העוזרים המשפטיים, רון דינור, סיפר ל"הארץ" כי "לאחר ששוחחנו עם אותן עוזרות משפטיות, התרשמנו כי נגרם להן עוול הן מבחינה חוקית והן מפני שפיטורי אחת מהן עמדו בניגוד להסכמות הקיימות בין הועד להנהלת בתי המשפט. כמו כן התרשמנו כי ניתן היה לפתור כל בעיה שהיתה כרוכה בהעסקתן, ככל שהיתה כזו, באמצעים אחרים, פוגעניים פחות מפיטורים. בעקבות זאת החלטנו לסייע לאותן עוזרות משפטיות, ולשמחתנו, בסופו של דבר החליטה הממונה לפי חוק עבודת נשים שלא ליתן היתר לפיטוריהן. אנו תקווה כי יחסי העבודה בין הצדדים יימשכו ללא אירועים מיוחדים".

מהנהלת בתי המשפט נמסר: "המידע שהגיע לכתבת הינו מידע שגוי ובלתי נכון. מערכת בתי המשפט פועלת על פי חוק ואינה מפטרת עובדות בהריון. במקרים יוצאי דופן, בהם קיימת עילת פיטורין ללא כל קשר לסיבת היותה של העובדת בהריון, מופנה הנושא למשרד התמ"ת לקבלת החלטתו. עניינה של העוזרת המשפטית של השופטת בש נמצא בבחינה של משרד התמ"ת, מאחר ותם חוזה העסקתה של 6 שנים. בעניינה של העוזרת המשפטית של השופטת זיסקינד, במשרד התמ"ת נדחתה טענת העובדת בדבר פיטוריה בשל הריון".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו