בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסמלים של גוש דן מפנים את מקומם למיזמי נדל"ן

בחודשים האחרונים שילמו את מחירי הלחץ הנדל"ני אולפני גבע, איצטדיון המכתש וקולנוע רמה. אולם הסינרמה הבא בתור

25תגובות

גוש דן איבד בשנים האחרונות שורה של סמלים תרבותיים. בחלוף השנים מפנים מבני הציבור הישנים את מקומם בזה אחר זה לרוב למגדלים יוקרתיים. לא מדובר רק באובדן של נוסטלגיה. לעתים, עולים הדחפורים על פיסות היסטוריה ומוחים אותן מעל פני האדמה. כמעט תמיד יש מי שמנסים להגן על האתרים ולעצור את תנופת הבנייה, אך ההצלחות מעטות.

ברשימת האתרים ששילמו בחודשים האחרונים את מחיר לחצי הנדל"ן נמצאים בין השאר אולפני גבע, אצטדיון המכתש וקולנוע רמה. כולם יושבים על קרקעות יקרות בגוש דן, בעלות פוטנציאל כלכלי גדול. בעוד זמן לא רב צפוי להצטרף אליהם גם אולם הסינרמה. זו רק קבוצה מצומצמת של מוסדות תרבות שגורלם נגזר. קדמו להם אתרים רבים, ולאיש אין ספק - הרשימה עוד ארוכה.

אולפני גבע, גבעתיים
 

הרס אולפני גבע. לא לבעלי לב חלש

הרס אולפני גבע. לא לבעלי לב חלש

את הרגעים האחרונים של אולפני גבע תיעד הבמאי יעקב גרוס במצלמתו. בתוך שניות נעלמה פיסת היסטוריה. כמה מכות של זרוע חפירה הותירו רק ענן אבק במקום שבו החל הקולנוע הישראלי את דרכו. זה קרה ב-31 באוגוסט השנה. כעת, אין זכר לאולפני גבע. אפילו לא הריסות. רק משטח ריק, מוקף גדר. במתחם הזה ייבנו שני מגדלי מגורים בני 11 קומות, הכוללים יחד 70 יחידות דיור.

"כאב לי לראות את הבניין הזה נופל, כאב לי מאוד. זה חורבן מבחינתי. אבל לא הזלתי דמעה", מעיד גרוס, חוקר תולדות הסרט העברי. "אני פשוט התרגלתי שבמדינה שלנו הנדל"ן הורס את העבר. הקופה הציבורית לא נותנת הזדמנויות להפוך מתחמים כאלה לדברים שיהיו לשירות הקהילה. אז נחיה עם מה שיש", הוא אומר בנימה של ביקורת וייאוש גם יחד.

ראשיתם של אולפני גבע במחסן עצים בגבעת רמב"ם בגבעתיים בשנת 1949. תשע שנים אחר כך עברו למשכנם החדש ברחוב ויצמן. כל גדולי הקולנוע הישראלי עברו שם, גם ראשי האומה. באולפנים האלה נוצרו בין השאר "יומני גבע" הפופולריים וסרטי קולנוע רבים ובהם "אלדורדו", "שני קוני למל", "חור בלבנה", "גבעת חלפון אינה עונה" ו"אלכס חולה אהבה".

גרוס ליווה את האולפנים מיומם הראשון. יחד עם אביו, הבמאי נתן גרוס, הסתובב שם עוד בילדותו ובגיל 16 החל לצלם בעצמו. לפני כמה שנים חלם להפוך את המקום למוזיאון לתולדות הקולנוע הישראלי. החלום הזה נגוז במהירות. בסופו של דבר נאלץ להסתפק בתערוכת פרידה שנמשכה חודש ומשכה אליה כ-5,000 מבקרים.

אפלבאום תומר

רגע לפני שהכל נחרב, לקח גרוס לבנה מהבניין. הוא החתים עליה כמה מהאנשים שהיו שם בראשית דרכם של האולפנים ובהם השחקן חיים טופול ומי שהיה ראש עיריית גבעתיים, קובה קרייזמן. הוא מקווה שהלבנה הזו תהיה אבן הפינה של המגדל החדש, מעין פינת הנצחה. זו רק נחמה קטנה. "המקום הזה", אומר גרוס, "היה צריך להיות זיכרון חי".

המכתש, גבעתיים

העיתונאי שלמה מן לא ישכח את המשחק של קבוצתו האהובה הפועל רמת גן מול הפועל עכו ב-17 בינואר 1976. "זה היה אחד הימים הכי גדולים של המכתש. זו הפעם האחרונה שהוא היה מפוצץ", נזכר מן. העיתונים דיווחו על 8,000 אוהדים ביציעים. על הדשא היה קרב על העלייה לליגה הראשונה. רמת גן ניצחה 2-3, אך לבסוף לא הצליחה להעפיל ללאומית.

בימים האלה, מכתש הוא כל שנותר מהאצטדיון. אין זכר ליציעים, לדשא, לשערים או לחדרי ההלבשה. הקבוצה הפסידה. ולמעשה, בעיקר האוהדים. שלוש שנים ניהלו מן וחבריו ליציע מאבק בניסיון להציל את המגרש הביתי. בחודש שעבר אבדה טיפת התקווה האחרונה, כאשר דחפורים הרסו את חומות האצטדיון, במרומי גבעת בורוכוב בגבעתיים.

המכתש נבנה ב-1927 והיה ידוע בעיקר בזכות השיפוע שלו. על חורבות המכתש עתידים להיבנות שני מגדלי מגורים ובהם 165 יחידות דיור. הפועל רמת גן עברה לשחק בינתיים באצטדיון וינטר, מגרשה של היריבה העירונית, הכח. בחלוף השנים התמעטו האוהדים. אלפים כבר לא באים למשחקים, רק כמה מאות.

אפלבאום תומר

"רק בעוד 20 או 30 שנה העיר גבעתיים תבין איזו אבדה היא ספגה בחודש האחרון. עם קצת רצון טוב אפשר היה להציל את המקום", אומר מן, שבשלוש השנים האחרונות מפעיל בלוג בשם "המכתש". לאחרונה הוסיף ז"ל לשם הבלוג. מן ארגן בשנים האחרונות הפגנות ומשמרות מחאה ואף ניסה למצוא פשרה עם העירייה ועם חברת יורקום נדל"ן, בעלת הקרקע, אך ללא הועיל.

"המכתש אמנם נראה כמו חורבה מבחוץ, אבל גבעתיים איבדה פנינה". הוא נזכר לא רק במשחקי הכדורגל, אלא בשורה של אירועים - מטקסים בהשתתפות בן גוריון ושמעון פרס ועד הופעה של שייקה אופיר המנוח ואורי זוהר ביום העצמאות. "אין יום שאני לא מסתכל על התמונות מהמכתש ולא מבין איך הרסו את הדבר הזה. הכסף והנדל"ן הורסים בשנים האחרונות כל חלקה טובה".

מן מצהיר שכף רגלו לא תדרוך עוד היכן שניצב המכתש. גם ביום ההריסה נמנע מלהתקרב לאצטדיון. "לא רציתי לראות את זה. תמה תקופה בחיי ובחיי המון אוהדים שהמכתש היה עבורם לא רק בית, אלא גם ביוגרפיה אישית, מלא זיכרונות ילדות. זה היה דבר שמחמם לך את הלב. יש עוד מאות ואולי אלפי משוגעים כמוני שגדלו במגרש הזה ועדיין חולמים עליו".

קולנוע רמה, רמת גן

לא הרבה נותר מקולנוע רמה. רק החזית המרשימה, אך המוזנחת, ומאחוריה שלד האולם. ביציע יש עדיין שורות בטון נטולות כיסאות. האולם לא צופה יותר אל מסך קולנוע גדול. המסך ירד, איננו. כעת ניתן להשקיף מתוך האולם על הבניינים השכנים. בקרוב יישאר שם עוד פחות. רק החזית, בגובה 16 מטר, תשוקם ותשומר ואיתה הזיכרונות של ותיקי רמת גן.

"הקולנוע הזה ממש היה מרכז רמת גן. כל מי שרצה לראות סרט טוב היה מגיע לקולנוע", נזכר חיים רוזנברג, אחיינו של בעל הקולנוע. "אני זוכר שמול הקולנוע היו ברזלים כאלה, שחור-לבן, הרבה חבר'ה צעירים היו מתאספים שם לפני הסרט או אחרי. תיאטרון ‘לי לה לו' הציג שם תקופה מסוימת. היו גם הצגות ביידיש. הקולנוע הזה היה שם דבר".

בית הקולנוע, בפינת הרחובות ז'בוטינסקי וביאליק ברמת גן, נחנך במאי 1938. הוא כלל אולם גדול ובו כ-1,200 מושבים ושימש גם להצגות תיאטרון וקונצרטים. היה לו גם ערך רב מבחינה אדריכלית - הקולנוע הוא אחד המבנים היחידים בסגנון אר-דקו ששרדו בישראל. בשנת 1982 חדל הקולנוע לפעול. מפיק הגשש החיוור, אברהם דשא פשנל המנוח, עוד ניסה להחיותו אך לבסוף התייאש. המקום ננטש וב-1992 קרסה חלק מתקרתו. היה ברור שהריסתו היא רק עניין של זמן.

על חורבות הקולנוע ייבנה בקרוב מגדל מפואר שגובהו 23 קומות ובו 96 יחידות דיור. "מגדל רמה", קראה לו חברת מגדלים, יוזמת הפרויקט. לרשות הדיירים יעמדו גם ספא, חדר כושר ובריכת שחייה. "מן המרפסות המרווחות נשקף נוף מרהיב לנמל יפו, פארק הירקון ולים המתמזג עם תכלת השמים, גבוה - רמה אחת מעל כולם", נכתב באתר הפרויקט.

משה מילנר, לע"מ

"זה כנראה מחיר הנדל"ן שאנחנו משלמים", מסכם רוזנברג. הוא נזכר בסמלים נוספים של העיר רמת גן שנהרסו ובהם מפעל עלית ובית חרושת עסיס. "זה עושה לך איזו צביטה בלב שמקומות כאלה, שהם זיכרונות הילדות שלך, נעלמים", הוא אומר ומביע תקווה שלפחות ייתלה שלט קטן על החזית שיזכיר לעוברים ושבים את ימי הזוהר של רמה.

הסינרמה, תל אביב

הבא בתור הוא בניין הסינרמה. בקרוב צפויים לעלות גם עליו הדחפורים. ושוב, כצפוי, מגדל ייבנה במקומו.

אפלבאום תומר

במקרה הזה התוכנית כוללת מגדל שגובהו 45 קומות, שישלב מסחר, משרדים ומגורים. סמוך אליו ייבנו שני מגדלים נוספים. התוכנית אושרה בוועדות התכנון, ובתקופה הקרובה אמורה לדון הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב בהתנגדויות הציבור.

מבנה הסינרמה מוכר גם בזכות צורתו העגולה והכיפה המתנשאת מעליו. הוא נחנך בשנת 1966 ושימש אז בית קולנוע יחיד בישראל להקרנת סרטים על מסך קעור ענק באמצעות שלושה מקרנים. בית הקולנוע חדל לפעול כעבור שנים אחדות והמבנה עמד ריק עד 1986, אז נפתח בו מועדון ענק ומודרני שהפך למוקד משיכה תל אביבי.

בהמשך שימש המבנה גם להצגות תיאטרון, אירועים, הופעות, כנסים פוליטיים ואף התקיימו בו טקס בחירת מלכת היופי והקדם אירוויזיון. כל אלה לא הצליחו למנוע את דעיכתו. כבר שנים עומד המבנה נטוש.

פה ושם עוד היו ניסיונות להפיח בו רוח חיים, אך כעת הוא נעול ומוזנח. על קירותיו מתנוססות כתובות גרפיטי ומדרגות הכניסה משמשות בעיקר דרי רחוב.

"כשהיינו רוצים לעשות אירוע ענק היינו הולכים לשם. זה היה המקום האולטימטיבי לעשות מגה אירוע. נכנסו לשם 5,000-4,000 איש", אומר שמעון שירזי, שהפיק בסינרמה כמה מסיבות בשנות ה-90. "היה קשה להחזיק אותו כי היו צריכים להתפשר על סוגי הקהל. בתקופה ההיא שינקין היה חזק עם המועדונים השכונתיים, אלנבי היה בשיאו, זה הפך להיות יותר של נוער וככה הוא דעך".

שירזי חולם לעשות מסיבה אחת אחרונה בסינרמה, להיפרד מהמקום בחגיגה לפני הריסתו. "זה לא סתם האנגר. זה לא כמו גני התערוכה או האנגר 11. זה מועדון ענק בלב העיר. זה הקדים את זמנו. חבל שהורסים מבנים כאלה", הוא אומר.

לדבריו, "כל מה שצריך זה רק להביא תאורה, לנקות אותו ואפשר לעשות שם מסיבה ענקית. אפשר לממש פנטזיה שם, לעשות פרודקשן גדול, אין לנו עוד חללים כאלה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו