בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הממשלה תדון בחוק להגבלת עתירות לבג"ץ

הצעת החוק מבקשת להגביל את יכולתם של ארגונים שאינם מעורבים ישירות במחלוקת הנידונה לפנות לבג"ץ, וצפויה להצר צעדיהם של ארגוני שמאל

19תגובות

האם הממשלה תתמוך בהטלת מגבלות משמעותיות על הגשת עתירות לבג"ץ? הצעת חוק חדשה שתעלה ביום ראשון על שולחן ועדת השרים לחקיקה מבקשת למנוע את שטף העתירות הציבוריות שהוגשו בשנים האחרונות לבית המשפט העליון, במקרים רבים על ידי עותרים שאין להם קשר ישיר לנושא העתירה. החוק צפוי להגביל, במקרים מסוימים, עתירות של ארגוני זכויות אדם ועתירות של אזרחים פרטיים המתקוממים על עוולה שלטונית או מנהלית.

יוזמי החוק, חברי הכנסת יריב לוין ודני דנון (הליכוד) טוענים כי יש לקבוע "קריטריונים המאזנים את השימוש בכלי חיוני זה, תוך שימוש בפרמטרים במטרה להבטיח את תקינות ההליך ושמירה על הזיקה שבין הפגיעה לזהות העותר". כדוגמה הם מביאים עתירה שהגיש אזרח נגד היועץ המשפטי לממשלה בדרישה למנוע את העמדתו לדין של נשיא המדינה, משה קצב, כל עוד הוא מכהן כנשיא.

הצעת החוק מטילה מגבלות משמעותיות על יכולתם של הארגונים לעתור לבג"ץ: כך, למשל, ארגוני זכויות אדם לא יוכלו לעתור אם עיקר פעילותם אינה מבוצע בישראל ואם אינם רשומים בה. הם לא יוכלו להתערב במחלוקת "לא להם" אם עתירתם עוסקת באדם שנפגע באופן ישיר מהתנהלות הרשויות, אלא אם אותו אדם בחר לעתור אף הוא לבג"ץ. הפרמטר השלישי קובע כי עתירות ציבוריות יוגשו רק על נושאים בעלי חשיבות חוקתית מהותית בסדרי השלטון, או שפגיעתם בציבור ובאופיו הינה מוחשית ומהותית. "קביעת פרמטר זה נובעת מהחשש מהצפת בתי המשפט בעתירות טורדניות שאין בהן ממש, או בהתערבות לא סבירה בפעולות שלטוניות של הרשות המבצעת והמחוקקת".

בנוסף, עותר ציבורי, שהוא עמותה או חברה לתועלת הציבור המקבלת תרומה מישות מדינית זרה, יהיה חייב להגיש לבית המשפט דיווח על גורמי המימון הזרים התומכים בפעילותו. "כאשר מידע זה יעמוד לרשות שופטי בג"ץ, הם יוכלו לוודא כי לא יוכנסו לשערי בית המשפט העליון מניעים זרים של גופים אינטרסנטיים או עוינים, במסווה של עתירה בשם הציבור", הסבירו יוזמי החוק את הצעתם.
 

רון אלון


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו