בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עצים בטבריה נכרתו לטובת "דרך לכוהנים"

סלילתו של רחוב הירדן מחדש, באופן שיכשיר שטח בו נתגלו קברים למעבר כוהנים, הביאה לעקירת 8 עצי פיקוס עתיקים

130תגובות

שמונה עצי פיקוס מרשימים בני עשרות שנים נעקרו אתמול מרחוב הירדן שבלב העיר טבריה - לצורך "סלילת כביש הלכתי שיאפשר מעבר כוהנים", וזאת בשל סירובם להשתמש ברחוב, כך לפי בקשת ביצוע העבודות שהגישה העירייה. העצים הועתקו לשולי העיר. לפני כעשרה חודשים כבר נכרתו באותו רחוב שלושה עצי אקליפטוס ותיקים בשל אותה סיבה.

בבקשה לעקירת העצים, שכתב בתחילת השנה ישראל ענתבי, המשנה למנכ"ל העיריה וראש מינהל הנדסה ופרויקטים בטבריה, עולה כי הכוונה להעתיק את עצי הפיקוס ולכרות את עצי האקליפטוס, נועדה כדי להפוך את קטע הכביש המדובר ברחוב הירדן ל"כביש כוהנים".

הקמת "חללי כוהנים" היא טכניקה המאפשרת לכוהנים לנסוע מעל שטח שתחתיו נתגלו קברים עתיקים. מדובר בהנחת שתי שכבות של קורות בטון, בצורת אות ח' מוארכת, על פני משטח בטון שנוצק מעל הקברים. מתוך החלל שנוצר בין שכבות הבטון החלולות, נמתח החוצה צינור, כדי שהחלל לא יהיה אטום. מעל קורות הבטון נסלל הכביש, ומרגע זה הוא כשר למעבר כוהנים עליו.

אליהו גיל

רחוב הירדן הוא אחד מצירי התנועה המרכזיים בטבריה ומחבר בין התחנה המרכזית בעיר לבין כיכר רחוב גדוד ברק. במסמך הבקשה לעקירת העצים ציין ענתבי כי כי "כוהנים לא מוכנים להשתמש בצירי התנועה בטבריה באזור מרכז העיר" וזאת כיוון ש"בתי קברות מכסים את מרבית השטח סביב העיר העתיקה".

באותו מסמך נכתב כי "ממשלת ישראל החליטה לתקצב פרויקטים לסלילת כבישים הלכתיים, כדי לאפשר מעבר כהנים". בניית החללים ההלכתיים מחייבת "חפירת שטח הכביש בין קיר חנויות מצד אחד ועד לקיר חנויות בצד השני, פינוי כל המערכות התת-קרקעיות, הנחת אלמנטים הלכתיים, הנחת מערכות תת-קרקעיות מעל מפלס האלמנטים. רק לאחר מכן סוללים את הכביש. המשמעות: כל העצים הנמצאים בתוואי הכביש נעקרים או מועתקים ומבוצעת במקומם שתילה של עצים באזורים חלופיים".

ואולם מתברר כי הליך העתקת הפיקוסים ברחוב הירדן בוצע בצורה לא מקצועית - לקראת העתקתם נגזמו העצים בצורה קיצונית. הגיזום, שבוצע לפי כחודשיים וחצי, אף נעשה בטרם ניתנו האישורים ולפי דוד ברנד, פקיד היערות הראשי, הוא בוצע "ללא דין וללא היתר". את ההיתר להעתקת העצים קיבלה העירייה רק לפני כעשרה ימים וזאת לאחר שרישיון קודם בוטל והיא ערערה על כך.

יבשות טבריה

בטבריה נסללו כבר שני קטעים דומים לפני כמה שנים: בכביש 90, מתחת לבית העלמין הישן, וברחוב יוחנן בן-זכאי המצטלב עם רחוב הירדן. סלילת רחוב בן-זכאי, שאורכו קרוב לק"מ אחד, נמשכה קרוב לשלוש שנים ועלתה למדינה 18 מיליון שקלים. אורך הקטע המתוכנן ברחוב הירדן - קרוב ל-400 מטרים.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות "הארץ" ישירות לפייסבוק שלכם

מהעירייה נמסר בתגובה כי "שמרה ותשמור על השטחים הירוקים ברחבי העיר ולא תיתן יד לפגיעה בהם. העצים הועתקו מהמקום באישור קק"ל בשל הצורך לבצע כביש כוהנים. הם הועתקו לאזור המרחצאות של חמי טבריה".

הוויכוח סביב קברים עתיקים בטבריה נפרש על פני אלפיים שנה, מראשיתה של העיר. בשנת 20 לספירה נוסדה העיר על ידי הורדוס אנטיפס, אולם היהודים סרבו לגור בה מאחר ונבנתה בחלקה של בית העלמין הקדום של חמת. רבי שמעון בר-יוחאי שירד להיטהר ולהירפא במעיינות טבריה, טיהר את העיר ונתן גושפנקא הלכתית יהודית לעבור לגור בעיר.

בתקופת המשנה והתלמוד שכנה טבריה הקדומה מדרום לטבריה המודרנית, ובמשך תקופה ארוכה היתה מרכזו של העם היהודי. מצפון לעיר הקדומה, באזור שהיום הוא מרכזה של טבריה המודרנית, היה אזור הקבורה, בו נקברו תושבי האזור ואף יהודים מארצות רחוקות. מאז ימי רשב"י השתנו הדברים, והאילוצים שמכתיבים היום גורמים דתיים מביאים כעת לכריתה ולהעתקת עצים ולסלילת כבישים בעלות של מיליוני שקלים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו