בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בדרך לעבודה בתל אביב, כלואים בסוף המדבר: הצצה ראשונה לכלא סהרונים

הריטואל קבוע: המסתננים חוצים את הגבול ונתפסים על ידי צה"ל: גברים, נשים, ילדים, תינוקות - כולם מועברים אל מתקן הכליאה החדש בנגב

82תגובות

"אנחנו קבלן מבצע", אומר מפקד כלא סהרונים, גונדר משנה שמעון ביבס, "על השולחן שלי לא מקבלים את ההחלטות הקשות, פשוט מבצעים את העבודה הכי טוב שאפשר. לא תשמעו במקום הזה שום שיחה על מדיניות, אבל יש כאן אינטראקציה שאין עם שום אסיר אחר. השאלות הקשות הן ממני והלאה". ביבס מחזיק כבר שלוש שנים בתפקידו כמפקד על מוסד שנוי במחלוקת, רחוק מעינו של הציבור. מעולם לא הורשתה כניסתה של התקשורת למתקן, חרף פניות חוזרות ונשנות. בתוכו, נחרץ גורלם של כל המסתננים שחודרים את גבולה הדרומי של ישראל, חלקם מבקשי מקלט נרדפים, קורבנות אונס ועינויים, חלקם מהגרי עבודה, שביקשו לנסות את מזלם בישראל: מי ישוחרר ומי יגורש.

רעש בניית "המתחם החדש" בצמוד למתקן הכליאה לא משאיר ספק לשאלות: ישראל אינה עומדת בקצב ההגירה ששוטף אותה. מתקן סהרונים שהוקם ביולי  בגבול מצרים ליד קציעות ב-2004 והכיל מאות מקומות בלבד, עתיד לאכלס בקרוב 3,000 מבקשי מקלט בו זמנית. הריטואל קבוע: המסתננים חוצים את הגבול ונתפסים על ידי צה"ל: גברים, נשים, ילדים, תינוקות - כולם מועברים לכלא. "מאות מגיעים הנה ביום", מסביר ביבס, "הם מגיעים ואחרים משתחררים או מגורשים, ככה זה עובד".

"אני לא יודע לענות על סוגי התשאולים שהם עוברים כאן", עונה ביבס, ובתשובתו חושף את נקודת התורפה של אחד המנגנונים השנויים במחלוקת לדעת ארגוני זכויות אדם. כאן, מאחורי סורג ובריח, פועלים שירות בתי הסוהר, בתי המשפט ורשות ההגירה והאוכלוסין. הליכה איטית בין שבילי המתחם מגלה חדרונים קטנים ועליהם תלויים השלטים: בית משפט, בית דין, תשאולים. מנגנון בירוקרטי שלם שמתנהל כבר שנים במתחם סגור.

"זה טריבונל מיוחד לפליטים ששייך לרשות המבצעת", מתמצת עו"ד עמר שץ מעמותת "אנו פליטים". "הוא לא עצמאי בשום אופן, ולכן אינו יכול להיחשב כבית משפט. בתי הדין הללו ממוקמים בתוך אגפי הכלא, הרחק מעין הציבור ותוך הפרת פומביות הדיון. בניגוד לעבריינים, שזכאים לסנגור ציבורי, דווקא הקורבנות האלה באים בפני בתי הדין בלתי מיוצגים".

"לאגף של הקטינים לא נלך, אני נזהר מלהכניס אתכם למקום סגור מסיבות בריאותיות", מסביר ביבס, ובכך נועל את הדלת מאחורי המחדל הגדול ביותר איתו נאלץ שב"ס להתמודד, בלית ברירה: כ-15 קטינים בלתי מלווים, שחדרו את הגבול בלי הורים, שוהים היום באגף נפרד בכלא סהרונים. זאת, חרף פתיחתו של מתקן הקטינים מת"ן, בעקבות מהלכים בכנסת ובבג"ץ. מת"ן נועד למנוע את החזקתם של הילדים בבתי כלא לבגירים, בהם לא קיימת מסגרת חינוכית-טיפולית מלאה. מת"ן, שמנוהל גם הוא על ידי שב"ס, יכול לאכלס 60 נערים בסך הכל. היעדר מנגנון פיקוח מוביל לתפוסה מלאה בו כמעט תמיד, היות וגם מוסדות החינוך והרווחה שאליהם אמורים הילדים לצאת בתוך פחות משישים ימים מלאים גם הם. רבים מהילדים שוהים בכלא חודשים רבים עד שסוף סוף מתפנה בעבורם מקום מחוץ לסורגים.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות "הארץ" ישירות לפייסבוק שלכם

"לפעמים אני שואל ילד שמגיע לי עד המתניים בן כמה הוא והוא ישר עונה לי 18", מספר ביבס. "הם יודעים שאם הם קטינים הם לא ישוחררו לעבוד, אז הם מנסים לשקר".

הזמן המוגדר לשהיית הקטינים בכלא הוא מינימלי, לצורך זיהוי בלבד, אולם מקור הבקיא בפרטים סיפר אמש כי גם בדיקות אבחון הגיל עורכות תקופות ארוכות מאוד, שבועות ולפעמים גם חודשים, היות ובכל הארץ מונתה רק רופאה אחת לטיפול בנושא, שצריכה להתנייד ברחבי הארץ.

משחקים כדורעף בשמש

באגף 5 מעבירים 200 האסירים את זמנם בשעת הצהריים השמשית. המגורים באוהלים חושפים אותם לשינויי מזג האוויר והיום התמזל מזלם. קבוצה של חמישה אריתראים יושבים ומשחקים דומינו, לצידם, על מגרש הכדורעף המאולתר, יוצא לו עוד משחק לדרך. אחרים ממתינים ליד מכונת הכביסה השיתופית.

ארבע שנים לאחר הקמתו של המתקן, מתאפשרת לראשונה הצצה לחייהם. השאלה אודות ההתעללויות בסיני מקבצת חבורה יחד בהתעניינות. התגובה ברורה, בלי הרבה מילים. אחד האסירים קורא מהר לחברו ומרים לו את החולצה. "תראו כאן, וגם כאן", הוא מצביע על הצלקות שנגלות מתחת לבגדים, "זה משם". צלקת אחת בבטן, אחרת בצוואר, ליד האוזן חתוכה.

מקור הבקיא בפרטים העיד אתמול על מחסור בטיפולים רפואיים בקורבנות ההתעללות בסיני - פיזיים ונפשיים - וכי גם העובדים הסוציאליים של שירות בתי הסוהר אינם מספיקים: "הם מאוד מסורים, אבל התפקיד של עובד סוציאלי של שב"ס הוא לא מספיק, זה לא התפקיד של שב"ס", אמר.

בתוך אוהל לבן וגדול הממוקם במרכז הרחבה נגלים שלושה מסכי טלוויזיה, קבוצה קטנה מתקבצת ליד כל אחד מהם. "יש כאן ערוץ אריתראי, סודני ואתיופי", מסביר ביבס, "כל אחד רואה את החדשות מהבית שלו". ביבס מפנה את תשומת הלב לספסלי הברזל המקובעים לאספלט, "זה כדי שלא יתעופפו באוויר, ברגע אחד יכולה להתחיל כאן קטטה המונית, זו למשל קבלת הפנים שקיבל כאן שר המשפטים בביקור שלו".

"למדנו גם להפריד בין הקבוצות: יש להן היררכיה מאוד ברורה", הוא ממשיך "הסודנים חושבים את עצמם, ויש להם כוח פיזי, אחר כך האתיופים ואז האריתראים. בגלל סיגריה אחת 500 איש יכולים להיות על הרגליים".

ליד תאי הטלפון הציבוריים מתאספים כמה אריתראים וממתינים לתורם. רק מכאן יצליחו לתקשר עם משפחתם או חבריהם שכבר הגיעו לתל אביב. זוהי גם האפשרות היחידה שלהם ליצור קשר עם עמותות שיעניקו להם ייצוג משפטי. אם אין למוקד הסיוע לעובדים זרים את שמם, לא יוכל הארגון לפגוש אותם בביקור השבועי בכלא. "אני מדבר עם בן דוד שלי מדי יום או יומיים ומעדכן אותו", אומר ארון מאריתראה, שחגג היום שבוע בכלא. "הוא שהה כאן שלושה שבועות, אני מקווה שאצא מכאן קודם".

מתקן זמני-קבוע

כמה צעדים מאגף 5 נמצא אגף הנשים. במרכז הרחבה, בין האוהלים הרבים, מוצב מתקן משחקים גדול, שרק לרגע נותן אשלייה לגן משחקים. ילדים קטנים מתרוצצים מסביב. אחת הסוהרות מובילה בידיה תינוק בוכה בן שנתיים. "הכל למדנו תוך כדי", מספר ביבס, "למדנו איך לתקשר". באוהל התינוקייה יושבת אחת האמהות ומאכילה פעוט במטרנה. "כשהן רק מגיעות הן אוכלות את זה בעצמן", מסבירה אחת הסוהרות, "אין להן מושג מה זה".

"אנחנו נותנים את נייר הטואלט באופן מרוכז לאחראית", מסביר אחד הסוהרים למשמע השאלה מדוע אין גלילים בשירותים, "היא זו שמחלקת להן". אחת הסוהרות מצביעה לעבר רוסמונד אוסיי מגאנה. "אני כאן כבר שנתיים", מספרת רוסמונד באנגלית רהוטה. "אני האחראית כאן כבר הרבה זמן: מחלקת נייר טואלט, מקבלת את הבנות החדשות וגם עוזרת לסדר את הנשים לספירה מידי בוקר". את קרובת משפחתה שעמה הגיעה לישראל כבר שחררו מזמן, מספרת רסמונד, במבט מיואש, "אני רוצה מאוד לצאת מכאן לאנשהו, יש לי עורך דין וילדים שהשארתי בגאנה", היא אומרת.

חמש נערות יושבות בצד ומשוחחות, אחרת ממלאת קופסת פלסטיק במים רותחים ומובילה אותה לאוהל. "אוהלי התינוקייה הם היחידים שקיבלנו אישור לחמם", מסביר ביבס, ובודק תוך כדי את מד הטמפרטורה שהוצב במרכז האוהל. "זה תנור אחד, אבל מגיע ל-400 ווט", הוא אומר. סביב התנור מפוזרות על המיטות נשים ותינוקות מעורסלים בידיהן, "אתם יכולים לראות גם את הגן שלהם, שם בפינה". גן הילדים הוא קרוואן קטן המעוטר בציורים של מתיאס, ג'וי, איימוס ואנאי. אולם כעת יושבת בו אשה שהגיע רק היום ועוברת תשאול על ידי עובדת סוציאלית. "בבוקר הילד בגן אך במשך היום יושבים בחוץ", אומרת אנסה, שהגיעה למתקן מסודן לפני שבוע. "אני מחכה לצאת מכאן ולהגיע לעיר. אני מכירה שם כמה אנשים שיעזרו לנו כי בסודאן היה רע".

"שאלנו כמה נשים בסהרונים ראו גינקולוג בשנת 2010 והתשובה הייתה 16 נשים. זה נתון נורא", מספרת ענת ליטוין, מנהלת מחלקת כלואים בעמותת רופאים לזכויות אדם. "אין שם ציוד או מרפאה גינקולוגית, ומדובר באוכלוסיה שבחלקה בכלל לא מכירה את המושג, אבל רבות מתוכה עברו התעללות מינית בדרכן לישראל ולכן ההנגשה כל כך חשובה". רופאים לזכויות אדם, מוקד הסיוע לעובדים זרים ואיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית אף עתרו באחרונה לבג"ץ נגד שב"ס והמשרד לביטחון פנים, בדרישה לאפשר נגישות מלאה לרופאים גניקולוגים ומתן טיפול גניקולוגי מתאים ומספק למבקשות המקלט המוחזקות ב"סהרונים", כפי שניתן בכלא נווה תרצה, למשל.

לדברי ליטוין, "הביקורת העיקרית היא מניעת כניסה חופשית של ארגוני זכויות אדם לכלא. "יש בעיה לפליטים ליצור קשר איתנו. הם מגיעים מסיני ישר לשב"ס, שלא עושה אבחון עומק של קורבנות סחר, אונס, התעללות, ואבחון של טראומה בכלל", היא אומרת. "הפתרון צריך היה להיות רב-מערכתי ולא להיות מושלך רק על שב"ב. זו אוכלוסיה שלא דומה בשום צורה לכל אוכלוסיה אחרת ששב"ס מחזיק". לדבריה, הצעות העזרה של הארגון נענות בסירוב, בשעה שיש הנחייה של הפרלמנט האירופי שאומר שארגוני זכויות אדם צריכים להיכנס בחופשיות למתקנים של מבקשי מקלט ומהגרי עבודה.

בהכנת הידיעה השתתפו: טלילה נשר, דנה ויילר-פולק ויניב קובוביץ



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו