20 שנה לעלייה: העדה האתיופית חוגגת את הסיגד

החג, שהוכר כמועד לאומי, נחגג השנה בי-ם בסימן שני עשורים למבצע שלמה ובצל סירוב המדינה להעלות את שארית הפלשמורה לישראל. צפו בתמונות

רויטל בלומנפלד
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רויטל בלומנפלד

אלפי יוצאי אתיופיה גדשו היום (חמישי) את טיילת שרובר בשכונת ארמון הנציב שבירושלים, לרגל חג הסיגד. החג נחוג בקרב יהודי אתיופיה זה מאות שנים כיום תפילה ותענית שבו מציינים את רצונם להגיע לירושלים. מאז שנות ה-80 הוא נחגג בכל כ"ט בחשוון, כ-50 יום לאחר יום הכיפורים, בעיר ירושלים, כסמל לחגיגות החג באתיופיה – על ההר הגבוהה ביותר. לפי מסורת העדה, החג הוא זכר לחידוש הברית בין עם ישראל לאלוהיו, בימי שיבת ציון ושאוב מתקופת עזרא ונחמיה.

יוצאי העדה הגיעו לבושים גלימות לבנות והחלו בריקודי מעגלים והשתחוויות. הקייסים, מנהיגיהם הרוחניים של העדה האתיופית, עמדו מעל הבמה החגיגית, עטורים במטריות צבעוניות, מקריאים לקהל פרקי תורה, בעיקר ממעמד הר סיני וספרי עזרא ונחמיה. הפרקים נקראו בשפה העתיקה געייז, ותורגמו לאמהרית על ידי שאר הקייסים שעמדו על הבמה. לפני שהתפזרו לבתיהם שברו את הצום בפריסת חלה ומשקה וכיבדו את כולם. 

זו השנה השלישית מאז החלטת הממשלה להכירו כחג לאומי ונראה כי החלטה זו החלה להניב פירותיה במציאות - בשונה משנים עברו, ניתן היה להבחין במשתתפים שאינם נמנים עם בני העדה האתיופית, בעיקר שומרי מצוות שבאו להזדהות עם חבריהם. 

6 מתוך 6 |
חגיגות הסיגד בארמון הנציב ירושלים
1 מתוך 6 |
חגיגות הסיגד בארמון הנציב ירושלים
2 מתוך 6 |
חגיגות הסיגד בארמון הנציב ירושלים

"האמונה בת אלפי שנים היא העדות הטובה ביותר להישגים שעוד נכונו לכם במדינת ישראל", אמרה בטקס השרה לקליטת העלייה, סופה לנדבר. "המשרד לקליטת עלייה ימשיך לפעול לפתרון הבעיות שעדין לא נפתרו ולקידומם של בני הקהילה בכל התחומים". השרה התייחסה בנאומה גם להחלטת הממשלה הצפויה בדבר הנצחת יהודי אתיופיה שנספו בסודן, בדרכם לישראל, "למדתי על הקשיים ואומץ לבכם, על המסורת שלכם, ועל האובדן הגדול שחוויתם בדרך לארץ ישראל, לכן המלצתי להנציח את שמות הנופלים בהר הרצל ובימים הקרובים תחליט ממשלת ישראל למנות ועדה ציבורית שתפקידה יהיה לאסוף שמותיהם של הנספים".

חג הסיגד נחגג השנה בסימן 20 שנה למבצע שלמה. אולם שמחתם של החוגגים, היתה מהולה באכזבה ודאגה. לפני כשבועיים, נחשף ב"הארץ", דו"ח המשלחת הפרלמנטרית מביקורם בספטמבר האחרון בגונדר, שם נמצא מחנה הפליטים של שארית יהודי אתיופיה (פלשמורה) הממתינים לתורם לעלות לישראל.

תיאורים של עוני וחולי קשה בקרב יושבי המחנה, התעצמו אף יותר נוכח החלטת הממשלה לצמצם את כמות העולים מ-200 בחודש, ל-110 בלבד, ובכך להאריך את שהותם של בני הפלשמורה האחרונים, בעוד כמה שנים. "ההחלטה הזו היא הניסיון האחרון לתקוע מקלות בגלגלים של העגלה ההיסטורית הזו. במקום שראש הממשלה ידחוף להביא את כולם הכי מהר שאפשר, לעמוד על במת ההיסטוריה ולהכריז שהוא זכה להביא את כולם עד האחרון שבהם, אז תוקעים אותם, בהחלטה אווילית", אמר הרב יואל בן נון, מהוועד הציבורי למען שארית יהודי אתיופיה "אז למה לקלקל את החגיגה הגדולה, של הסיגד, ושל מבצע שלמה עם אכזבה כזו?".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ