ראש העמותה לזכר יהודי אתיופיה: "בממשלה התייחסו אליי כמו אל נודניק"

למרות החלטת הממשלה על הנצחת בני העדה שמתו במסע ארצה, התעורר תסכול רב בשל ההחלטה להימנע מתשלום פיצויים

רויטל בלומנפלד
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
רויטל בלומנפלד

כ-300 מבני העדה האתיופית הפגינו אתמול בירושלים מול משרד הקליטה, נגד החלטת הממשלה להאריך את שהותם של קרוביהם שממתינים לעלייה במחנה בגונדר. בצדו השני של הרחוב, בישיבת הממשלה, התקבלה החלטה אחרת שהותירה טעם מר אצל העדה. מצד אחד, הממשלה החליטה להנציח את שמות אלפי יהודי אתיופיה שנספו בסודאן בדרכם לישראל (מספר הנספים המדויק נתון במחלוקת). אך מצד שני, הממשלה הבהירה כי "מטרת ההחלטה היא הנצחה סמלית של שמות הנספים ואין בה כדי ליצור זכות או חיוב אחר כלפי המדינה מסוג כלשהו".

ניסוח זה של הממשלה בא להבהיר כי אם ירצו משפחותיהם של הנספים לתבוע מהמדינה פיצויים, כפי שהוסדר עם משפחותיהם של "אסירי ציון" שנהרגו או נעלמו, הם לא יוכלו לעשות כן.

אורי רדה, ראש העמותה לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל, טוען כי פנה לממשלה כמה פעמים בעבר כדי שתיקח אחריות על משפחותיהם. "מאז שנת 84' יש אלמנות ויתומים שאיבדו במדבר את יקיריהם, שמתו להם בידיים, ולא הסוכנות היהודית ולא ממשלת ישראל לקחה אחריות על מה שקרה. הם לא זכו לקבורה מסודרת. אני חי בתוך עמי. יש לאותן משפחות טראומה נפשית חזקה. לא נתנו להן טיפול פסיכולוגי, שיקומי או מענה הולם, והן נותרו תקועות בעבר. כשפניתי לממשלה התייחסו אליי כמו אל נודניק. אני, כבן לאמא שנפטרה בסודאן, לא מתכוון לעצור את המאבק הזה. אנחנו נפעל בכל האמצעים".

בני משפחת יאסר, אשר חלק מבני משפחתם בני הפלשמורה נשארו ב אתיופיה וטרם הועלו.צילום: מיכל פתאל

ההנצחה שעליה החליטה אתמול הממשלה תתבסס על אנדרטה קיימת, בהר הרצל. שמות הנספים האתיופים ייחרטו על האנדרטה, לאחר תהליך איסוף שמות וקביעת קריטריונים של ועדה ציבורית בראשות השר מיכאל איתן. שני מיליון שקלים הוקצו לפרויקט.

מנכ"לית האגודה הישראלית ליהודי אתיופיה, זיווה מקונן, אמרה: "כשהתחלנו בתהליך הבקשה מהממשלה להנציח את שמות הנספים, לא חשבנו בכלל על אפשרות כספית. רק רצינו לתעד, אבל עכשיו אנחנו בהחלט נבדוק את זכותנו המשפטית לכך".

החשש של העדה האתיופית שהממשלה מנסה לבלום דרישה לפיצויים אושש בדברים שכתבה ביוני שרת הקליטה סופה לנדבר. "הבקשה (להנצחה) לגיטימית", כתבה, "אך בהוצאתה לפועל ישנם קשיים רבים. על פי חוות דעת משפטית, יש חשש שביטוח לאומי ייאלץ להכיר בנספים אלה לצורך מתן פיצויים או תגמולים לקרובי משפחותיהם".

המנכ"לית מקונן הוסיפה אתמול כי במקביל לסוגיית הפיצויים, עומדת ובוערת שאלת העולים שמעוכבים באתיופיה: "הנצחת השמות היא דבר מאוד חשוב, אבל לא יכול להיות שיעשו החלטה לא הוגנת כלפי האנשים האלו, שנעקרו מהכפרים שלהם וחיים שנים ארוכות במחנה בגונדר, ויאמרו שהם ימשיכו לשהות שם משום שאין תקציב. זה בולשיט".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר בישיבה אתמול כי "אנו פועלים לממש את הרצון לקלוט כאן את יתר יהודי אתיופיה".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ