בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הממשלה הבטיחה, אבל בכפר הנוער ימין אורד נאלצים לקושש תרומות

שנה אחרי השריפה, בכפר הנוער עדיין לא החלו בשיקום המתחם, שנפגע קשות. "בסוף נשארנו לבד", אומר מנהל הכפר

11תגובות

כשבוע וחצי לאחר שפרצה השריפה בכרמל, בא שר החינוך, גדעון סער, לביקור באחד המוקדים שספג יותר מכל את נזקי האש, כפר הנוער ימין אורד. "כל עזרה שתידרש - נדע להעניק אותה", אמר סער באותו הביקור. "תהילת המקום הזה לא תהיה על השריפה, אלא על הדורות שיתחנכו בו". ואולם שנה לאחר השריפה, העזרה מבוששת לבוא, ובימין אורד מספרים כי את שיקום הכפר ייאלצו כבר לבסס על תרומות. "בסוף אתה נשאר לבד עם הצרה הצרורה הזאת שחצי כפר נשרף ולך תתמודד עם זה", אומר מנהל כפר הנוער, ד"ר בני פישר, "זה הון תועפות".

כ-20 בתים נשרפו כליל לפני שנה בימין אורד. רובם שימשו בתי מגורים לצוות בכפר הנוער. היתר, בתי מגורים לילדי הכפר, שאיבדו ברגע אחד את רכושם היקר מפז - אלבומי הזכרונות מארץ מולדתם, שעלו בלהבות. "המדינה נתנה מענה בזמן החירום, בכך שהעבירה לכאן מניצן את הקרווילות", מספר פישר על תמיכת הממשלה בכלל ומשרד החינוך בפרט. לבד מהמבנים שהובאו לצורך מגורים זמניים, גם הוסדרה לינה בחודש הראשון שלאחר השריפה במתקן הצבאי שבגבעת אולגה. "זה היה באופן מיידי, אבל זמני", מוסיף פישר ומציין כי מאז לא התקבלו כל פיצויים כספיים מהממשלה.

"אנחנו לא עושים תחרות מי נפגע יותר, אבל אנחנו רואים את עצמנו נפגעים יותר מהשכנים שלנו", מספר פישר, "בניר עציון לא נשרף אף בית, אבל המדינה סללה להם את כל הכבישים. אצלנו אף אחד לא עשה שום דבר, כי אנחנו לא מוכרים כנקודות יישוב, אנחנו מוסד חינוכי. משרד החינוך הוא לא גוף שבונה בתים, הציפייה היא מהמדינה. לדבריו, הבעיה הגדולה היא בחידוש התשתיות. "קשה לגייס תורמים לזה. אף אחד לא רוצה שיכנו כביש על שמו".

בשנה האחרונה פעלו רבות לגיוס תרומות. בזכות עמותת הידידים של הכפר, הצליחו לגייס 30 מיליון שקל מנדבנים יהודים ובצד כספי הביטוח בגובה 10 מיליון שקל שהוחזרו להם, במארס הקרוב הם יחלו בהקמה מחדש של המבנים שנהרסו, משימה שצפויה להימשך כשנה וחצי. "היה חשוב לנו פסיכולוגית שהבתים ייהרסו מהר. עד שהם נהרסו, הילדים ראו את הבתים השרופים וזה יצר צלקות", מספר פישר. כ-250 מתוך 470 התלמידים בכפר הם יוצאי אתיופיה. 150 נוספים היגרו ממדינות ברית המועצות לשעבר, שליש מהם יתומים. כ-50 מהילדים הם מברזיל, לצדם גם קבוצה קטנה של ילידי הארץ ואף כמה פליטים מדרפור. בכפר גרים גם 250 עובדים, כך שהוא פתוח כל השנה, ואין בו חופשות כבכל פנימייה אחרת. בוריס, בן 13, ומקס בן 11.5, הם שני ילדים שבתיהם נשרפו. כיום הם מתגוררים בקרווילה, ארבעה בחדר בשתי מיטות קומתיים. כשנשאלו על ביתם הקודם, השיבו בפשטות, כי הוא היה "גדול".

"זה נהיה חלק מהסיפור שלנו ככפר", מוסיף פישר. "אנשים פה היו בסוג של פוסט טראומה. זה לא פשוט לאסוף ילדים אחרי אסון כזה ולהחזיר אותם לבגרויות חורף". לדבריו, חלק מהצוות אף עזב את המקום בסופו של דבר. "הם הרגישו שהם מותשים ועשינו פה גיוס משמעותי של צוות".

ממשרד החינוך נמסר כי מיד לאחר השריפה, גיבש ותקצב המשרד תוכנית סיוע לכפר, שכללה גם פעולות לשיקומו, בעלות של 3.5 מיליון שקלים. "במסגרת התוכנית ניתן תגבור של הצוות הטיפולי, מימון השהות במתקן הנופש של האגודה למען החייל, תקציב לרכישת ציוד אישי עבור החניכים ותקצוב מערך ההסעות". ממשרד האוצר נמסר כי כפר הנוער "לא קיבל פיצויים עבור הבתים שנשרפו מאחר והיה לו ביטוח מלא. ובכל זאת, המדינה בנתה שכונה של קרווילות כדי לעזור למוסד לחזור לשגרה במהירות המירבית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו