בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עובדים זרים מתלוננים על הטרדה והתעללות, המעסיקים לא נענשים

מאז העברת האחריות על תעסוקת העובדים למשרד הפנים, כמעט ולא הוטלו קנסות או נשללו היתרי העסקה

7תגובות

רשות האוכלוסין וההגירה, האמונה על הסדרת תעסוקת העובדים הזרים בישראל, אינה נוקטת צעדי אכיפה נגד מעסיקים שהתעללו בעובדיהם או סחטו אותם. הרשות, הפועלת כזרוע של משרד הפנים, החליפה לפני כשנתיים את משרד התעשייה והמסחר כגוף המפקח מטעם המדינה על תעסוקת העובדים הזרים. מנתונים שהגיעו לידי "הארץ" עולה כי מאז שהאחריות לכך הועברה לידי הרשות לא טופלו תלונות שהוגשו נגד מעסיקים באותה אינטנסיביות שאפיינה את טיפול התמ"ת בעניין, בשנים שקדמו למעבר.

בשנים 2004-2009 כאשר משרד התמ"ת היה אמון על תעסוקת העובדים הזרים, נשללו רישיונותיהן של 112 לשכות כוח אדם - החברות המייבאות עובדים זרים לענף הסיעוד. הנימוק לשלילה היה ברוב המקרים הבאת עובד לישראל מבלי שנמצא לו מעסיק. ב-2010, לאחר העברת הסמכות לידי רשות האוכלוסין במשרד הפנים, הגישה עמותת "קו לעובד" לרשות 37 תלונות של עובדים זרים, ובמרכזן דרישה לשלול ממעסיקיהם את היתרי ההעסקה בעקבות מעשיהם. נגד חלק מהמעסיקים אף התקבלו תלונות מכמה עובדים שונים. עשר תלונות הוגשו בגין הטרדה מינית מצד המעסיק, שש מהן התייחסו לאלימות פיזית, ארבע לתנאי העסקה לא ראויים ותלונה אחת על היעדר יכולת כלכלית להעסיק עובד זר. רשות האוכלוסין מסרה כי באותה שנה היא קיבלה 139 תלונות נגד מעסיקים, ובמרכזן החשד לעבירות פליליות. עם זאת, הרשות סירבה לחשוף לכמה מהמעסיקים היא שללה את היתר ההעסקה.

בינואר 2011 ביקשו אנשי העמותה לבחון את סטטוס התלונות שהוגשו לרשות, ונענו כי היא החליטה לשלול את ההיתר ממעסיק אחד בלבד. ביחס ליתר התלונות נמסר כי הן "בבדיקה", "בטיפול במחוז", "נערך שימוע בעניינן" או שכלל לא נעשה דבר בנוגע להן. עוד התברר כי שתי תלונות נגד מעסיקים הפכו בלתי רלוונטיות, לאחר שהמעסיקים הלכו לעולמם. רשות האוכלוסין טענה כי תעדכן את "קו לעובד" בדבר תוצאות בדיקות התלונות, אך בארגון טרם קיבלו התייחסויות בעניין.

מסתפקים בשימוע למעסיקים בלבד

אחת התלונות, שהוגשה באוגוסט 2010, נגעה לעובדת שהועסקה כמטפלת סיעודית של בני זוג, ונאלצה מיומה הראשון בעבודה גם לנקות, לכבס ולסדר את הבית בעבור שמונת דיירי הבית האחרים. כך, בפועל היא שימשה המטפלת של המשפחה כולה. לפי התלונה, העובדת נאלצה לישון על מזרן בחדרו של הזוג, קיבלה כמות מזון בלתי מספקת ולא זכתה לטיפול רפואי כשחלתה. עוד עלה מהתלונה כי מעסיקיה הפרו את תנאי העבודה שלה, כאשר שכרה החודשי היה 650 דולר - פחות משכר המינימום - ותמורת עבודה ביום המנוחה שלה היא השתכרה 150 שקלים בלבד. העובדת הגישה מכתב התפטרות ובתגובה הכתה אותה בתה של המעסיקה ונעלה אותה בבית. חברתה פנתה ל"קו לעובד", שעירבה את המשטרה והביאה לשחרור העובדת. במקרה זה בחרה רשות האוכלוסין לערוך שימוע למעסיקים, ולאפשר להם להעסיק עובדים אחרים.

"לא ייתכן שכ-60 אלף עובדות שהוזמנו על ידי מדינת ישראל ומועסקות בה כחוק יישארו ללא הגנה מפני פגיעה בזכויותיהן, וללא כתובת רשמית להתלונן בפניה", אמרה עידית לבוביץ', רכזת תחום סיעוד ב"קו לעובד", "לא זו בלבד שעובדות הסיעוד אינן זכאיות לסיוע מהממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה, המוסד הממשלתי הרשמי היחיד לסיוע לעובדים שזכויותיהם נפגעו, אלא שלא מתבצעת כל פעילות אכיפה נגד מעסיקים המפרים זכויות באופן סדרתי, גם כאשר מדובר בעבירות פליליות".

הרשות בתגובה: "התלונות לא מוכרות"

בדיון שנערך בשבוע שעבר בוועדה לבחינת סוגיית העובדים הזרים בראשות ח"כ ניצן הורביץ הודו נציגי רשות האוכלוסין כי כיום, שנתיים וחצי לאחר הקמתה, טרם בוטלו היתרי העסקה ולא הוטלו קנסות על לשכות כוח אדם שעברו על החוק.

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה כי "התלונות שהוצגו נגד מעסיקים אינן מוכרות לנו. עם זאת, אם נקבל תלונות בנושא, הן ייבדקו ויטופלו בהתאם לחוק. בשנה האחרונה ניהלה הרשות הליכים מנהליים נגד לשכות פרטיות ותאגידי כוח אדם וסירבה לתת היתר לשתי לשכות פרטיות חדשות. בנוסף, נערכו שישה שימועים מנהליים בחשד להפרות חמורות של החוק.

יתרה מכך, נערכו מספר שימועים ללשכות פרטיות, שהסתיימו באזהרה. בימים אלה אנו נערכים להקמת אגף ייעודי, שתפקידו לרכז את נושא הפיקוח והאכיפה המנהלית בצורה ממוקדת והדוקה יותר. הליכים מנהליים לשלילה או סירוב למתן היתר ללשכה פרטית או לתאגיד כוח אדם הם לרוב הליכים מורכבים מבחינה ראייתית ומבחינה משפטית, ועל כן אורכים זמן רב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו