בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקורת על משרד החינוך: משקיע בטכנולוגיה ולא בלימודים

בתוכנית הדגל של משרד החינוך, שכיום שותפים לה 1,000 בתי ספר, ניתנת למורים הכשרה שמטרתה לשפר את ההוראה בשימוש בטכנולוגיה

6תגובות

"המכון למנהיגות הומנית", שפועל במערכת החינוך בעשור האחרון, מותח ביקורת על תוכנית הדגל של משרד החינוך ל"התאמת מערכת החינוך למיומנויות המאה ה-21". במסגרת התוכנית, שיישומה החל בשנה שעברה וכיום שותפים לה 1,000 בתי ספר ברחבי הארץ, ניתנת למורים הכשרה שמטרתה לשפר את שיטות ההוראה, על ידי שימוש באמצעים טכנולוגיים בכיתה ומחוצה לה. נוסף, לכיתות הלימוד הוכנסו מקרנים ומחשבים אישיים ובכמה כיתות אף חולקו מחשבים ניידים לכל התלמידים.

במשרד החינוך הגדירו שורה של מיומנויות שהתלמידים אמורים לרכוש דרך התוכנית, אולם במכון למנהיגות הומנית סבורים כי הדגש ניתן על הכשרת המורים לעבודה בסביבה מתוקשבת, ולא ביתר המיומנויות שהוגדרו על ידי המשרד כחשובות, בהן אוריינות, חשיבה ביקורתית ויצירתית ועבודה שיתופית. "מעולם לא ראיתי מנהל חברה שכותב בפאואר פוינט", טוען ראש המכון, אייל זמיר, "יש פה בעיה בהסתכלות על תפקיד המורה. לא יעלה על הדעת לבזבז את זמנו של איש חינוך בלעשות מצגות".

משרד החינוך, שהשקיע עד כה 420 מיליון שקלים בפרויקט, דוחה את הביקורת מצד המכון בטענה כי "מדובר בגוף הפועל למטרות רווח, אשר הביע עניין להיות חלק מהטמעת התוכנית, ומאחר ואינו בעל מומחיות בתחום ואינו עומד בסטנדרטים שקבע המשרד, לא בוצעה כל התקשרות עמו". אולם לנקודות הביקורת שהעלה המכון, שותפים גם אנשי חינוך רבים.

מזכ"ל הסתדרות המורים, יוסי וסרמן, השמיע ביקורת על האופן שבו התוכנית מיושמת בבתי הספר היסודיים. לדבריו, הדרישות מהמורים והקצב שהם אמורים לעמוד בו הם מעל לכוחם: "על מנת ליישם תוכנית צריך תוכנית מובנית. העומס היום נורא ומתבטא בשעות עבודה של מורים לאחר הלימודים ובמטלות שצריך לעשות אל תוך הלילה על חשבון המשפחה".

לדברי פרופ' ענת זהר, לשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד, "מטרות הפרויקט עוסקות בפדגוגיה ובמיומנויות כמו חשיבה ביקורתית ויצירתיות, אבל כשמסתכלים על נספחי התוכנית, מדדי תפוקה וביצוע, על תוכנית העבודה ועל מה שמנהלים צריכים לדווח, אין בהנחיות שום ביטוי למטרות הללו, הן פשוט נעלמו".

"זהו לא הניסיון הראשון בהיסטוריה, מתקשבים כבר שנים בארץ ובעולם, "אומר פרופ' רוני אבירם, ראש המרכז לעתידנות בחינוך מאוניברסיטת בן-גוריון. "הבעיה היא שמטרות התוכנית לא מוגדרות רק כהתקנת מחשבים בבתי ספר ובכיתות חכמות, אלא בכך שאין התעסקות בשאלה מה הקשר בין זה לבין תקשוב. הפרויקט נעדר כל מודל ונעדר מודעות לעובדה שצריך מודל".

"טכנולוגיה כשלעצמה ודאי שאינה מפתחת מיומנויות ויש שאפילו טוענים שהיא מכשילה", טוען חתן פרס ישראל לחקר החינוך, פרופ' גבי סלומון, "הטכנולוגיה היא לא פתרון לכל ואין שימוש בטכנולוגיה בלי פדגוגיה תואמת".

מנכ"ל מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית), גילה בן הר, סבורה מנגד, כי "אמנם בדיווחים מדברים הרבה על מערכות טכנולוגיות, אבל בשנה האחרונה אכן מתרחש מהפך פדגוגי גדול. מתפתחת אוריינות חדשה במסגרתה ילד עובד ולומד אחרת, בסביבת למידה חדשה".

ראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, עופר רימון, טוען כי "מהות התוכנית היא לחבר את הילד, שיהיה יותר אקטיבי בתהליך למידה רלוונטי יותר. ילדים נמצאים היום בסביבה שלא מותאמת למאה ה-21, ולתקשוב יש ערך מוסף משום שהוא מזמן המון חשיבה יצירתית. כל שינוי הוא קשה בתחילת הדרך. להגיד שאין פדגוגיה וחשיבה יצירתית זה לדבר על תוכנית שאני לא מכיר".

דודו בכר


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו