בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלפי תלמידות ספרדיות מופלות בשל מוצאן בסמינרים החרדיים

שנתיים לאחר פרשת עמנואל, הוגשה לבג"ץ עתירה נגד משרד החינוך, בדרישה לביטול המכסות שמגבילות קבלת ספרדיות למוסדות שמשרד החינוך מתקצב

94תגובות

יותר משנתיים אחרי שפסק בג"ץ נגד הפרדת תלמידות ספרדיות ואשכנזיות בעמנואל, הוגשה הבוקר (חמישי) עתירה תקדימית המבקשת ממנו לבטל את המכסות לתלמידות ספרדיות בסמינרים חרדיים שמתוקצבים על ידי משרד החינוך. אלפי נערות ספרדיות נפגעו מתופעת המכסות בחינוך החרדי, והעתירה לביטולן עשויה להצית מחדש את העימות בין החרדים לבג"ץ.

העותרים, עמותת נוער כהלכה שבראשה עומד הפעיל החברתי יואב ללום, עתרו נגד משרד החינוך ושר החינוך גדעון סער, כמו גם נגד העיריות של ירושלים, בני ברק, מודיעין עילית וביתר עילית. הם מבקשים בין היתר כי בג"ץ יעצור את אפליית הבנות ממוצא ספרדי בהליכי רישום וקבלה לסמינרים, שבהם לומדות נערות בכיתות ט' עד י"ב, ויבטל את המכסות הקיימות בהם לתלמידות ספרדיות.

מילרוד מוטי

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הידיעות והפרשנויות ישירות לפייסבוק

לעתירה צורפו טבלאות המעידות לכאורה על מכסות לתלמידות ספרדיות ב-25 סמינרים חרדיים בירושלים, שבחלק ניכר מהם אין יותר מ-30% ספרדיות. העותרים צירפו רשימת תלמידות כיתה ט' באחד הסמינרים היוקרתיים, שבו פירוט שמות התלמידות בארבע כיתות ט' שנבדקו באופן אקראי. בכל כיתה לומדות עד 45 תלמידות, והמספר המרבי של הספרדיות הוא 15 בכיתה. באחת הכיתות לומדות שתי בנות מזרחיות מתוך 43 בנות, בכיתה אחרת שש מתוך 39 ובכיתה נוספת 16 מתוך 43.

"אפשר ולא נאמין למראה עינינו, אך בבית ספר זה מתקיימת, הלכה למעשה, הפרדת מעין ‘אפרטהייד', בין אשכנזים ומזרחים", נכתב בעתירה, שהוגשה על ידי ד"ר אביעד הכהן, דיקן מכללת שערי משפט, ועו"ד ישעיהו אברהם.

אלא שהעתירה אינה משרטטת תמונת מצב מקומית, של מוסד חינוכי יחיד, אלא מכסות בכל הסמינרים היוקרתיים שיד מכוונת אותן, לטענת העותרים, בכל אחת מהרשויות המקומיות שנגדן מכוונת העתירה. לצדן, מדגישים העותרים, בולטת תופעה של סמינרים "ספרדיים", שבהם שיעור המזרחיות הוא 100% או קרוב לכך.

ללום ועמותת נוער כהלכה אספו עשרות פניות של תלמידות מזרחיות, שהלכו לסמינרים מזרחיים בלית ברירה לאחר שבקשותיהן להתקבל לסמינרים האשכנזיים היוקרתיים נדחו רק בשל מוצאן העדתי. חלק מההורים נמנעים מלשלוח את בנותיהם לסמינרים הספרדיים ומעדיפים שהן יישארו בבית. "במקום שהמדד ליוקרתו של סמינר יהיה רמת הלימודים בו, למרבית הבושה, אחד המדדים הכמעט יחידים לקביעת יוקרתו של הסמינר הוא שיעור הבנות ה'ספרדיות' שלומדות בו: ככל ששיעורן גדול יותר כך הולכת ופוחתת יוקרתו של המוסד", נכתב בעתירה.

לפיכך, טוענים העותרים, מצב זה מביא לכך שהסמינרים עומדים בתוקף על "משמר חומת ההפליה", ובמקום שיבחנו את כישוריה של כל מועמדת, הם בוחנים קודם כל את מוצאה העדתי. "אם מתגלה שמוצאה ‘ספרדי', נכתב בעתירה, סיכויי הקבלה שלה שואפים כמעט לאפס, אלא אם היא נמנית עם ‘משפחות האצולה' המקורבות לצלחת השלטון", נכתב.

"רצינו להכניס את הילדה לסמינר", סיפר אתמול ל"הארץ" אב ממוצא ספרדי, תושב ירושלים. "דחו אותנו שוב ושוב בשישה מוסדות, למרות שהתעודה של הילדה היתה מצוינת. כל הנתונים שלה גבוהים בהרבה משל בנות אשכנזיות שמזמן הסתדרו". האב חוזר שוב ושוב על הביטוי "חוסר התאמה", שכבר הפך מושג שגור בפי המנהלות: "זה הביטוי שמשתמשים בו כל הזמן, לא ברור מה הוא אומר ואין עם מי לדבר עליו". לדבריו, במוסד האחרון הפעילה המשפחה לחצים רבים בעזרת רבנים כיוון שאמה אשכנזייה.

האב מספר עוד: "הילדה נכנסת לראיון בבית הספר שמסתיים אחרי חמש דקות, ואז המנהלת אומרת לאשתי בפנים, בלי בושה: המכסה של הספרדיות מלאה, אני אקבל אותה רק אם תרשמי אותה תחת שם הנעורים שלך. הילדה כל השנים מסתובבת עם שם משפחה, ופתאום בלי למצמץ המנהלת מבקשת ממנה להפוך ממזרחי ללייבוביץ', זה היה התנאי. זו לא בדיחה: ככה היא לומדת היום - בבית, כמו שגדלה כל השנים, היא עם שם משפחה אחד ובבית הספר היא עם שם משפחה אחר. ‘עשינו לך טובה' המנהלת אמרה לה".

מילרוד מוטי

"בפעם הראשונה שהגענו למוסד", מספר אב אחר, "אמרו לנו שאי אפשר להירשם כי כבר מלא. לא הסכמנו לוותר והגענו שוב. להפתעתנו הסכימה המנהלת לקבל אותנו. היא הציבה תנאי: היא תעביר את הבת לרשימת ההמתנה, אבל רק אם נחליף לה את השם הפרטי. כי השם שלה מודרני מדי. אני רוצה לראות שהיו מעזים לומר דבר כזה למשפחה אשכנזית, להחליף לילדה את השם! כמובן שלא הסכמנו. הילדה בבית עד היום".

תלמידה מבני ברק מספרת על מסכת של השפלות על רקע גזעני: "מי שהיה פה בבית בחודשים שקדמו לרישום לא היה מאמין, כולן באו אליי, ללמוד ממני, התלמידה החרוצה עם הציונים הכי גבוהים. הם השפילו אותי, רק כי העור שלי קצת יותר כהה, וגם משרד החינוך הבטיח לעזור אבל לא עשה כלום. בסך הכל רציתי ללכת לסמינר האיכותי עם כל החברות שלי בכיתה ולא לספרדי. מכיתה ז' מאוד השתדלתי, עשיתי הכל כדי להצליח וכל הציונים שלי היו טובים ואני גם צנועה".

אב מבני ברק מתאר כיצד נכנע גם הוא: "הבת שלי תלמידה מצטיינת שבסך הכל רצתה ללכת לסמינר עם חברות שלה, רובן אשכנזיות. היא נכנסה לבחינה וקיבלה את הציון הכי גבוה אבל היתה היחידה שקיבלה תשובה שלילית: 14 בנות אשכנזיות התקבלו ורק היא לא התקבלה, בלי תשובה מנומקת. הלכנו למשרד החינוך לוועדת ערר, אבל זה כידוע החתול ששומר על החלב: הבנות של הנשים האלה הרי לומדות בסמינרים של האשכנזים, אז למה שילכו נגדן? כמו ש"ס, שכל הבנות שלהם אצל אשכנזים. ושלא תהיה טעות: משרד החינוך לא עשה דבר, שום הליך משמעתי נגד הסמינרים. אני מגיע ופשוט רואה שזו יד ארוכה של מנהלי הסמינרים, אפילו לדבר לא נתנו לי. התפישה של המנהלים ברורה: כשיש ספרדייה הרמה יורדת. אני בז לעצמי על היום שנלחמתי בהם בכלל. עכשיו היא התחילה ללכת לסמינר של 100% ספרדיות, אין שם אשכנזייה אחת".

לעתירה צורפה טבלה המפרטת את שיעור האשכנזיות והספרדיות בכל שכבת גיל בסמינרים בירושלים, שבהם לומדות תלמידות בכיתות ט' עד י"ב, המדורגים לפי היוקרה שלהם בציבור החרדי. את דירוג היוקרה ערכו מגישי העתירה באופן בלתי פורמלי, כשהם מתבססים על התפישות המקובלות בציבור החרדי.

לשם הדוגמה, בסמינרים הנחשבים ליוקרתיים ביותר - דרכי רחל מנדלסון, מכון בית יעקב למורות שרנסקי ומרכז בית יעקב ליברמן - שיעור התלמידות האשכנזיות עומד על יותר מ-75 אחוז מכלל התלמידות. בקצה השני עומדים המוסדות הזוכים ליוקרה הנמוכה ביותר, ביניהם בנות שמחה ומרגלית, נתיב, אילת השחר, אוהל ברכה ובנות ציון, שבהם לא לומדת ולו תלמידה אשכנזייה אחת. לפחות במקרה אחד, מצביעים העותרים, קיימת הפרדה עדתית גם בחלוקה הפנימית לכיתות בתוך בית הספר.

ללום עצמו למד בישיבות חרדיות וילדיו מתחנכים במערכות החינוך החרדי. הוא הוביל את המאבק לביטול ההפרדה בעמנואל, ואתמול אמר כי מנתונים שאספה העמותתו עולה כי בירושלים מחכות בבית 25 תלמידות ספרדיות שנדחו ממסגרת לימוד, בבני ברק 48 תלמידות, בביתר עילית שש ובבית שמש 11.

כך, לדוגמה, יותר משלושה חודשים חלפו מאז פתיחת שנת הלימודים, אבל את יום הלימודים מתחילה מ' בערב, כששאר חברותיה חוזרות. "היא הולכת להסתכל במחברותיהן, לקחת שיעורי בית כדי להשלים את שחסירה", מתארת אמה. "שיהיה לה מה לעשות במהלך היום. ככה זה כבר שלושה חודשים, יושבת ובוכה. מי שלא ראה אותה לא מכיר רמות כאלו של צער".

ח', תלמידה מבני ברק, נכנעה אחרי שלושה חודשים שבהם ישבה בבית: "חברות שחלשות הרבה יותר ממני התקבלו בלי בעיה רק כי הן אשכנזיות ואני לא הבנתי למה. כמעט שלושה חודשים הייתי כל היום בבית עם עצמי. סידרתי את הבית, השתעממתי. קמתי כל בוקר, התפללתי וסידרתי, בזבזתי ככה את כל הזמן שלי. השפילו אותי אחרי כל כך הרבה הצלחה שהיתה לי, פשוט ביזיון. ניסו לשלוח אותי לאיפה שכל ‘הפליטות' לומדות, המוסד למי שלא קיבלו אצל האשכנזים, כולן שם ספרדיות, אשכנזייה אחת אין שם. פשוט שיבצו אותי בלי שום קשר לרמה הלימודית שלי, זרקו אותי". בחלוף שלושה חודשים החליטו הוריה של ח' להפסיק את מאבקם ושלחו את בתן לסמינר בעיר אחרת.

"זאת לא עתירה רגילה", מסביר ללום. "זה כתב אישום חמור נגד משרד החינוך, שמפקיד אלפי נערות לעסקונה החרדית. האפליה צריכה להיפסק עכשיו. אנחנו דורשים הליך רישום שקוף ומפוקח לבתי ספר. המכסות צריכות לעבור מהעולם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו