בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התגלה ספר התהילים שהעניקו יהודי אמסטרדם למלך הולנד

ספר הקודש הנדיר שהודפס על סאטן לבן והוענק לויליאם החמישי בשנת 1768 נמצא במחסן בספרייה הלאומית בירושלים

25תגובות

יום שישי, 3 ביוני 1768, היה יום מרגש בקהילה היהודית הגדולה של אמסטרדם. באותו יום בא לביקור נדיר ברובע היהודי ובבית הכנסת מלך הולנד, ויליאם החמישי למשפחת אורנג', שכונה "הנציב", עם רעייתו פרידריקה וילהלמינה ממשפחת המלוכה הפרוסית. "כבודם ישבו בספסל של הפרנסים, שאר השרים והחשובים ישבו על שני ספסלי קטיפה בצד הצפוני והדרומי של בית הכנסת. מיד כשבאו לבית הכנסת ארון הקודש נפתח, החזנים והמשוררים התחילו לשורר "ברוך הבא'", כך תואר האירוע בפנקס הקהילה.

ארכיונאי הספרייה הלאומית בירושלים, סטפן ליט, מצא את תיאור האירוע במסגרת מחקרו על פנקסי הקהילות האשכנזיות במאות ה-16 וה-17. בהמשך מציין כותב הפנקס כי פרנס הקהילה, גומפל קליף, העניק לבני הזוג מזכרת מהקהילה: "שני ספרים הודפסו על לבן סאטן, עוטרו עמודי השער בצורה יפה על הסמלים שלהם".

לפני שבועיים איתר ליט את אחד משני הספרים, שהודפסו על בד לפני כמעט 250 שנה, במחסני הספרייה הלאומית בירושלים. ליט, איש גבה קומה ממוצא גרמני, שנישא לישראלית וחי בארץ, מקדיש את השנים האחרונות לחקר הארכיונים של הספרייה הלאומית ולחקר פנקסי הקהילות. הוא מוצא בפנקסים את הניצנים הראשונים של התנועות הגדולות שישנו את היהדות ללא היכר.

לקהילות הגדולות, כמו זו של אמסטרדם, היו כמה פנקסים. החשוב שבהם הוא פנקס הפרנסים, שכולל את הפרוטוקולים וההחלטות של ראשי הקהילה. הפנקס ההולנדי המקורי נמצא בארכיון העירוני של אמסטרדם ועותקים שלו מצויים בספרייה הלאומית. הוא כתוב בערבוביה של יידיש ועברית עם השפעות של הולנדית.

גיל כהן-מגן

הפנקס מספר שהקהילה הכינה סדרה של ספרי תהלים ומזמורים לכבודו ולשלומו של המלך. 500 עותקים בעברית הודפסו על נייר רגיל, 50 עותקים הודפסו בעברית ובהולנדית על נייר בעטיפה מהודרת של בד סאטן ויועדו לראשי הקהילה ולאנשי הפמליה, ושני עותקים בלבד, לניצב ולרעייתו, הודפסו על סאטן לבן ובוהק.

ליט האמין שאולי ימצא אחד מ-550 עותקי הנייר של הספר. להפתעתו, במחסני הספרייה נמצאו שני עותקים, אחד מהחמישים הכרוכים בבד והשני ספר הבד עצמו. העותק שמצא ליט הוא כנראה היחיד ששרד מבין השניים. בספריית בית המלוכה בהולנד, שבה סביר היה שיימצא העותק השני, לא היה לו זכר.

במהלך השנים הספר נכרך מחדש בין כמה עמודי נייר רגילים, שאחד מהם אף חרוך בקצהו מסיבה לא ברורה. אולם עמודי הבד בוהקים ומהודרים מאוד גם 250 שנה לאחר שהודפסו. את העמוד הראשון מעטרים סמלי המלוכה שהוזכרו בפנקס הקהילה, סמל בית אורנג' לצד הנשר הפרוסי ומעליהם המשפטים: "הורה ושמחה ליהודים, קול רנה ותודה בבית קדשנו פה...ביום בא לעיר הזאת מעלת אדוננו הקצין שר הצבאות עם זוגתו הנשיאה מזרע המלוכה פרינץ אונ' פרינצעס". בתחתית העמוד מופיע קרדיט גדול לבית הדפוס של משפחת פרופס, משפחת דפסים מפורסמת, שהכינה את הספרים.

על הספר מופיעות חתימות שמסייעות לפענח חלק מתעלומת הגעת הספר לספרייה בירושלים. החותמות הכחולות מציינות שהספר הגיעה מספרייתו של ד"ר יוסף חזנוביץ. חזנוביץ, שמת בפולין ב-1919, היה רופא, עסקן ציוני וממייסדי הספרייה הלאומית בירושלים. אוסף הספרים הענק שלו היה לאבן הפינה הראשונה של הספרייה. כיצד הגיע הספר מהנציב ורעייתו לחזנוביץ? בינתיים אין לכך תשובה.

הספר השני, עטוף הבד, הגיע לספרייה הלאומית כחלק מאוסף של אספן גדול מאמסטרדם בשם זיגמון זלמן. האוסף הוחרם על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה, ולאחר המלחמה הגיע לספריה הלאומית. על פי הקטלוגים היה ספר נוסף מבין החמישים שנכרך בסאטן והגיע לספרייה בברלין, אך הוא ככל הנראה אבד או נשרף במלחמה.

באחד העמודים האחרונים של ספר הבד מופיע משפט בכתב יד, ככל הנראה בהולנדית. הכותב מחק את המלים בשקדנות וליט מתקשה לקרוא אותן. "אולי המלך כתב לאשתו משהו כמו: 'איזה שעמום פה'", הוא מציע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו