בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משרד הפנים לאם שנעזרה בפונדקאית: אמצי את ילדיך

היעדר חקיקה בנושא פונדקאות מחו"ל, גורם למאות לבחור בין אימוץ ילדיהם להסתרת אופן לידתם. בשל כך, המדינה נאלצת למצוא פתרונות יצירתיים

45תגובות

בעוד כחודשיים צפויים נטשה ויוני פנחס להביא לעולם תאומים באמצעות אם פונדקאית, הנמצאת בגיאורגיה. אולם נכון להיום, נראה כי לאם נטשה לא תיוותר ברירה אלא לאמץ את שני ילדיה - זאת מאחר שעד היום לא חוקק בישראל חוק המסדיר הליך פונדקאות בחו"ל. כתוצאה מכך, מאות הורים ישראלים נאלצו בשנים האחרונות לבחור בין אימוץ ילדיהם שלהם לבין הסתרת הליך הפונדקאות למען קבלת מעמד.

ב-1996 הוסדר הליך הפונדקאות בישראל בחוק, ומאז ועד שנת 2009 הוגשו 655 בקשות לוועדה המאשרת פונדקאות - 90 מתוכן הוגשו ב-2009 בלבד. אולם ישראלים רבים מעדיפים לפנות דווקא לפונדקאות בחו"ל, גם בשל שיקולי עלות, אולם הליך זה - שעל פי עורכי דין העוסקים בתחום פופולרי פי שניים - נותר מחוץ לחוק הישראלי. כתוצאה מכך, נאלצו במשרד הפנים למצוא פתרון יצירתי לסוגיה: הפניית הזוגות דווקא לסעיף 24א לחוק תרומת ביציות התש"ע - 2010. לפי הסעיף, "יילוד שנולד כתוצאה מתרומת ביצית, יהיה ילדה של הנתרמת לכל דבר ועניין". זאת מבלי להתייחס לעובדה כי כלל לא מדובר בהליך של תרומת ביצית.

"את בני הבכור מתן ילדתי אחרי הריון שהוגדר כהריון בסיכון", מסבירה נטשה פנחס. "בשל בעיות בריאות הורה לי הרופא שלא לשאת הריון נוסף, היות שהדבר יסכן אותי ואת העובר". כשבע שנים אחרי הלידה ההיא, ולאחר שורה של בירורים שערכו בעניין, החליט הזוג להביא עוד ילדים - באמצעות אם פונדקאית. "בחרנו לבצע פונדקאות בחו"ל ולא בארץ בשל העובדה שזה זול יותר ומהיר יותר", מסבירה פנחס. "מדובר בהפרש של למעלה ממאה אלף שקל וזמן המתנה לאיתור פונדקאית קצר בחודשים".

הדר כהן

בחודש אפריל האחרון פנו נטשה ויוני לסוכנות פונדקאות בגיאורגיה, וחתמו איתה על הסכם שירותים - שלפיו אזרחית גיאורגית תלד את ילדיהם מבלי שתהיה לה כל זיקה משפטית או גנטית אליהם. בחודש יוני הושתלו שלוש ביציות מופרות ברחמה של הפונדקאית ונוצר הריון של תאומים.

בחודש ספטמבר, פנה הזוג למשרד הפנים כדי לקיים בדיקת רקמות, שבאמצעותה יוכלו להסדיר בהקדם את הבאתם של היילודים לארץ לאחר הלידה ואת זכאותם לאזרחות. לאחר שלא קיבלו תגובה ממשרד הפנים, פנה הזוג בחודש אוקטובר - בעצת עורך דין - לבית משפט לענייני משפחה שיאשר לבצע את הבדיקה. בית המשפט נתן למשרד הפנים שלושים יום להגיב אך גם לאחר חלוף המועד בסוף החודש שעבר, לא התקבלה כל תגובה. עם זאת, בינתיים פנתה נציגת הפרקליטות, המייצגת את משרד הפנים, לבאת כוח הזוג וביקשה כי אלו יסירו בקשתם לבדיקת רקמות משותפת. במקום זאת, כך על פי הפרקליטות, עליהם לבקש אך ורק בדיקת אבהות - ואילו האם תוכל רק לאמץ את הילדים לאחר מכן.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק שלכם

על פי החוק הגיאורגי, אם הילד היא בעלת הביצית, על כן צפוי הזוג לקבל תעודת לידה שלפיה הם הורי התינוקות. יתרה מכך, אילו היו מסתירים ההורים את הליך הפונדקאות ובאים למשרד הפנים עם תעודת הלידה בלבד - היה העניין מוסדר ללא כל סיבוך.

יוני ונטשה סירבו בתוקף לבקשת נציגת הפרקליטות והודיעו כי לא יוותרו על בדיקת האמהות. "מצב שבו מחייבים אם ביולוגית לאמץ את ילדיה הוא מצב אבסורדי", אומר יוני פנחס. "יש בישראל חוק שלפיו אם מציגים תעודת לידה הכל מוסדר. חטאנו בכך שסיפרנו את האמת, שעשינו הליך פונדקאות ועל כן רוצים להעניש את ילדינו?".

אולם יוני ונטשה רחוקים מלהיות לבד, בין מאות הישראלים שפנו לפונדקאית בחו"ל גם אילן ומיכל (שמות בדויים) שלפני כשבעה חודשים ילדו בן באמצעות פונדקאית בארמניה. "עד היום לבן שלי אין אם על פי הגדרת משרד הפנים, אפילו שיש לנו תעודת לידה מארמניה שבה אני ומיכל רשומים כהורים של ילדנו", אומר אילן שהבהיר כי ילך עם העניין הזה עד לבג"ץ. "כתוצאה מכך למיכל לא הייתה חופשת לידה. אם נרצה טיפול רפואי אני חייב להגיע עם הילד, ואפילו כשרוצים להוציא עכשיו ויזה לארצות הברית אנחנו בבעיה".

כעת תולים מאות ישראלים את תקוותיהם בוועדה בראשות פרופ' שלמה מור יוסף (לשעבר מנהל בית החולים הדסה), שבוחנת את העניין כדי לקדם חקיקה בו. המלצותיה צפויות להינתן בסוף החודש הבא.

דובר משרד המשפטים בשם פרקליטות מחוז ת"א-אזרחי מסר כי "הפרקליטות טרם הגיבה לבקשת ההורים והיא תעשה זאת ישירות לבית המשפט. מאחר ומדובר בתיק שמתנהל בדלתיים סגורות לא נוכל למסור פרטים נוספים".

ממשרד הפנים נמסר: "מכיוון שאין הסדרה בחקיקה, הדרך לקבלת אזרחות ישראלית עבור קטין שנולד כתוצאה מהסכם כזה היא באמצעות הוכחת ההורות בבית המשפט לענייני משפחה, כפי שאכן מתקיים במקרה נשוא הפניה. יובהר כי ככל תיק המתנהל בבית המשפט, כל מקרה נבחן לגופו ונזכיר כי הליכים אלו מתנהלים בדלתיים סגורות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו