בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח המבקר

השלטון המקומי: העסקת מקורבים ותשלום קנסות על חשבון הציבור

46 רשויות לא מינו מבקר פנים, בעיריית פ"ת חילקו קרקעות לעמותות בעיר ובבית שמש מעסיקים אנשים שאינם עומדים בתנאי הקבלה

5תגובות

פרק דו"ח מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, שמוקדש לשלטון המקומי בישראל ופורסם היום (שלישי) חושף ליקויים ושחיתויות בהתנהלות הרשויות המקומיות והעומדים בראשן. המבקר בחן את התנהלות הלשכות של ראשי הרשויות המקומיות ומצא "הפרה של הכללים הבסיסיים של מינהל ציבורי תקין וקשר בין הון לשלטון", כלשונו.

בין השאר, עוסק הדו"ח בביקורת הפנימית המבוצעת ברשויות המקומיות, ומתמקד ובדרכי העסקתו ועבודתו של מבקר הפנים, בהתנהגותו האתית וביחסי הגומלין בינו ובין הרשות המקומית, ומצא כי 46 רשויות מקומיות, המהוות 19% מכלל הרשויות המקומיות, כלל לא מינו מבקר פנימי ובשמונה עיריות הועסקו מבקרים במשרות חלקיות, שלא לפי הפקודה הקובעת כי חובה למנות מבקר לרשות מקומית, ובמקרה של רשויות גדולות, ישנה חובה להעסיק מבקר במשרה מלאה.

עוד עולה כי במועצות המקומיות בית ג'אן, בסמת טבעון, גוש חלב, הר אדר, חורפיש, כפר ורדים ובמועצה האזורית עמק הירדן, כלל לא הגישו המבקרים דוחות ביקורת בשנים 2009-2007. בשנת 2007 לא הגישו דו"ח ביקורת תשעה מבקרי רשויות מקומיות (4%), בשנת 2008 - 14 (6%) ובשנת 2009 - 10 (4%).

שירן גרנות

עשו לנו לייק וקבלו חדשות, עדכונים ופרשנויות מהארץ לפייסבוק שלכם

עוד עולה כי ב-15% מהרשויות, ועדות הביקורת לא דנות בדו"ח המבקר וב- 39 רשויות מקומיות (20%) לא דנה מועצת הרשות בדו"ח המבקר. במקרה של עיריית ירושלים למשל, ועדת הביקורת מורכבת מחבר מועצה אחד. מבקר המדינה העיר על כך כי ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, לא פעל למינוי חברים נוספים לוועדת הביקורת וכי מצב זה אינו תקין. בתגובה טענה עיריית ירושלים כי "בנסיבות העניין העירייה מילאה את חובתה בכך שמינתה את חבר האופוזיציה היחיד לוועדת הביקורת".

מבקר הרשות המקומית עוסק בעבודת ביקורת שוטפת לאורך כל השנה, שאמורה לבוא לידי ביטוי בדו"ח המתפרסם אחת לשנה. מדו"ח המבקר עולה כי 63 עיריות (79%) לא העסיקו כלל עובדים בלשכת מבקר העירייה, מה שמקשה על עבודת ביקורת יסודית, ובהן גם עיריות גדולות המונות מעל 100 אלף תושבים. לדוגמה, באשקלון, המונה כ-112,000 תושבים, ובבני ברק, המונה כ-154,000 תושבים, לא מועסקים בעירייה עובדי ביקורת, פרט למבקר עצמו. זאת, על אף שבחוזר מנכ"ל משרד הפנים מ-1998 נדרשו עיריות שאוכלוסייתן מונה מעל 50,000 תושבים להוסיף ללשכה תקן משרה. רק 14 עיריות מילאו חובה זו. בתשובתה למבקר מסרה עיריית בני ברק שאין היא מאיישת את תקני עובדי הביקורת משום שהיא מצויה בתכנית הבראה, ובנושאים מסוימים היא נעזרת בשירותי מיקור חוץ.

בחלק מהמקרים, בחרו הרשויות להעסיק כמבקר אנשים שהועסקו בהן לפני כן. כך למשל, בחרה עיריית מודיעין עילית לתפקיד המבקר את מי ששימש כמנהל מחלקת החינוך בעירייה. זאת על אף שלא היה לו ניסיון של שנתיים בעבודת ביקורת - אחד מתנאי הסף לתפקיד.

במקרה אחר, במכרז לבחירת מבקר לעיריית אלעד, ניסה ראש העיר להשפיע על חברי ועדת המכרזים, קודם לכינוסה של הוועדה, לבחור במועמד מסוים. במקרה אחר, עיריית בית שאן בחרה בפברואר השנה את מי שכיהן קודם לכן כגזבר העירייה לתפקיד מבקר העירייה. המינוי לא יצא לפועל בשל עתירת התנועה לאיכות השלטון.

בנוסף, עלו דוגמאות לחשש לניגוד עניינים במצב שבו חבר מועצה הוא קרוב משפחתו של מבקר הרשות המקומית. כך למשל, בעיריית נתיבות משמש שמעון אלון כמבקר העירייה משנת 1998. בשנת 2003 נבחרה רעייתו לכהן כחברת מועצת העירייה בנתיבות וגם כיו"ר הנהלת המתנ"ס. הוועדה לניגוד עניינים במשרד המשפטים קבעה כי "קשר הנישואים בין המבקר ובין חברת המועצה עלול ליצור, בנסיבות מסוימות, מצב של ניגוד עניינים למראית עין, אם עולה האפשרות של פיטורי המבקר. הקשר עלול גם להכניס את חברת המועצה ללחצים פוליטיים בכל הנוגע להמשך העסקתו של בעלה כמבקר העירייה". הוועדה הגיעה לידי מסקנה כי אין לאפשר את המשך כהונתם בעירייה בו זמנית. בסופו של דבר הגישה חברת המועצה את התפטרותה מתפקידה במועצה, אך נותרה יו"ר הנהלת המתנ"ס. רק באוגוסט 2009, בעקבות פניית מבקר המדינה, היא התפטרה גם מתפקידה השני.

בר און דניאל

כמו כן, מפרט מבקר המדינה גם מקרה של יחסים עכורים בין ראשי רשויות למבקרים הפנימי. ראש העיר טבריה, זוהר עובד, האשים את מבקר העירייה כי השתמש במחשבי העירייה לצרכיו הפרטיים, העביר לעיתונות מידע פנימי, הגיש דוחות ביקורת באיחור ומילא את תפקידו באופן מגמתי תוך כדי הטלת מורא על העובדים. לאחר הגשת תביעות הדדיות בין הצדדים, זיכה במארס 2010 בית המשפט המחוזי מרכז את מבקר עיריית טבריה מכל סעיפי האישום.

עוד עולה מהדו"ח כי רשויות המקומיות נוהגות לעתים לשלם קנסות בגין עבירות שביצעו ראשי הרשויות. כך למשל, שילמה המועצה המקומית גדרה למשטרת ישראל קנס בסך 1,388 שקלים בגין עברת מהירות שנרשמה לחובת כלי רכבו של ראש המועצה דאז; סכום הקנס המקורי היה 750 שקלים אך גדל בגלל פיגורים בתשלום. במקרה אחר, שילמה עיריית אלעד למשטרת ישראל קנס בסך 420 ש"ח, בגין חניית כלי הרכב של ראש העירייה הקודם במקום לא חוקי בבני ברק. סכום הקנס המקורי היה 250 שקלים. במועצת גדרה אף הוחלט להתקין בכלי הרכב של ראש המועצה מערכת שמע, די.וי.די וטלפון בעלות של 9,850 שקלים, מקופת המועצה.


פ"ת: שטחים הועברו לעמותות ללא בקרה

קידר ניר

בדיקת המבקר בנוגע להתנהלות עיריית פתח תקווה בכל הנוגע להקצאת הקרקעות בעיר ללא תמורה, העלה כי העירייה פעלה שלא כחוק ובניגוד לכללי מינהל תקין, וביקר את אופן תפקודה של העירייה והעומדים בראשה, בכך שהעבירו שטחים עירוניים לידי עמותות פרטיות על פי שיקול דעתם בלבד.

על פי הבדיקה, שנערכה בין השנים 2011-2010, עולה כי למעלה מ-200 נכסים ששייכים לעירייה, ולמעשה לכלל הציבור, חולקו לעמותות פרטיות מבלי לעבור כנדרש את נוהל ההקצאות של משרד הפנים, שמגדיר בפירוש את התהליכים שאמור גוף פרטי לצלוח כדי לקבל חזקה על שטח נדל"ני.

באשר לעמותות עצמן, מצא המבקר לינדנשטראוס כי אלה מתנהלות בעצלתיים מול העירייה, ממסמסות את בקשותיה להמצאת מסמכים מתאימים, וכי העירייה לא אחת משתפת פעולה איתן. בתשובתה למשרד מבקר המדינה מחודש יוני האחרון, מסרה עיריית פתח תקווה כי רבות מהעמותות המפעילות בתי כנסת, עורכות את דוחותיהן הכספיים בעצמן בהיעדר תקציב וזאת בניגוד לנוהל הדורש מהן פיקוח בידי רואה חשבון

בחלק מהמקרים, לציבור לא היתה אפשרות בכלל לדעת על הקצאות הקרקעות ובכך להתנגד להן.‬ ‫חרף התרעת הלשכה המשפטית כי תפנה את העמותות המשתמשות בנכסים שלא כדין, בפועל לא פונו הנכסים, והעירייה לא נקטה בצעדים משפטיים נגד הגופים.

עוד עולה כי כ-30 מהנכסים הועברו לרשת מעיין החינוך התורני של ש"ס. דו"ח המבקר מציין כי "עלול להיווצר הרושם שטיפולה של העירייה בנושא מושפע משיקולים פוליטיים הקשורים כאמור לכך שסיעת ש"ס חברה בקואליציה במועצת העירייה ושר הפנים הוא יו"ר המפלגה שלה"‬.

מעיריית פתח תקווה נמסר בתגובה כי "העירייה טרם קיבלה את דו״ח המבקר. עם קבלתו, נלמד את מסקנותיו".

בית שמש: העסקת מקרובים וחריגה במיליוני שקלים

דו"ח מבקר המדינה מצא שורה של ליקויים גם בהתנהלות עיריית בית שמש, ומציין כי הליך העסקת העובדים בעירייה בשנים האחרונות סובל משורה ארוכה של ליקויים. בדו"ח מתייחס המבקר באופן מיוחד למאיר בלעיש, המשמש כיום סגן ראש העיר וממלא מקומו. על פי הדו"ח, בחסות הליקויים שנהוגים בעירייה, נהג בלעיש למנות קרובי משפחה שלו ולהתערב בנעשה במחלקות אחרות בעירייה. הדו"ח אף מזכיר בעלי תפקיד נוספים בעיריית בית שמש שמינויים הלקוי התאפשר הודות להתנהלות העירייה בנושא, בהם נושאי תפקיד בכירים כמו מנהל אגף משאבי אנוש. לטענת המבקר, התנהלות זו הביאה לחריגה של מיליוני שקלים מתקציבה השנתי של העירייה.

לטענת לינדנשטראוס, בעיריית בית שמש התפרסמו בשנים האחרונות מכרזים למשרות חדשות עם פירוט מידע חלקי או שגוי ותוך פרסום מוצנע, מה שהוביל לכך שמועמדים רבים, שלמעשה אינם עומדים בתנאי הסף של התפקיד, התמודדו על משרות בעירייה. העובדה שברוב וועדות הקבלה בעירייה ישבו אנשים שאינם מוסמכים לכך- בתוכם חברי מועצה ועובדי עירייה שונים - הקלה על מועמדים לא מתאימים לקבל משרות בעירייה.

כך למשל, בשנת 2009 פרסמה עיריית בית שמש מכרז למשרת מנהל לשכת סגן ראש העיר, אותה קיבל לבסוף אדם מבלי שנבדקו השכלתו וניסיונו המקצועי. בנוסף, טוען המבקר כי בכמעט חצי מהוועדות הללו לא ישב ולו נציג ציבור אחד. כמו כן, עולה כי אין כל פיקוח על התמודדות בני משפחה של עובדים לתפקידים בעירייה, לא קיים נוהל כתיבת חוות דעת על עובדים על ידי הממונים עליהם וכן לא קיים נוהל ברור באשר להעלאת שכר העובדים. בנוסף, מתברר כי תיקיהם האישיים של עובדי העירייה מאוחסנים בחדר מרכזי באופן שנגיש לכל אדם לגשת ולעיין בהם ללא פיקוח.

מעיריית בית שמש נמסר בתגובה: "רוב ה'ממצאים' אותרו וטופלו ע"י העירייה עצמה טרם החלה הביקורת החיצונית. חלקם טופלו במהלך הביקורת, ויתר הליקויים נמצאים בהליך של תיקון ע"י העירייה, כבר מעת קבלת הדוח פועלת בהתאם לכללים ולנהלים המסודרים. עיריית בית שמש מתנהלת באופן מקצועי ובהצטיינות".

מועצה אזורית אבו בסמה: ללא תשתית ביוב או פינוי אשפה

הדו"ח ממתייחס גם אל ליקויים במועצה האזורית אבו בסמה שבנגב, ואחראית על 10 כפרים בהם מתגוררים כ-80 אלף בני אדם. על פי הדו"ח, ברוב הישובים בשטחי המועצה אין תשתיות בסיסיות ולמועצה אין כמעט הכנסות עצמיות מכיוון שאינה מחייבת את תושביה בארנונה.

המבקר קובע כי המועצה מספקת מים רק לחלק מהתושבים וכי ישנם כאלה המקבלים מים מגורמים פרטיים. מהממצאים עולה כי פרט לישוב טראבין אין תשתיות מסודרות לאספקת מים ואספקת המים נעשית באמצעות צנרת המשתרעת לעיתים על פני כמה קילומטרים וברוב הישובים יש רק נקודת מים אחת שאמורה לספק מים לכל הישוב.

דנקברג אלברטו

בנוסף, עולה כי להוציא ישוב אחד לא החלו בהקמת מערכות לסילוק ואיסוף שפכים מבתי מגורים ומוסדות ציבור, ורוב האנשים משתמשים בבורות ספיגה - הגורמים לחילחול ישיר של מי השופכין לקרקע. המבקר קובע כי בחלק מהיישובים אין מערך מוסדר של פינוי פסולת בעוד ביישובים בהם כן קיים השירות, לא הקימה המועצה נקודת איסוף אליהם יכולים התושבים לפנות אליה את הפסולת. על פי דו"ח המבקר עולה כי המועצה אינה מפנה פסולת שאינה ביתית כמו פסולת בנין גזם או פסולת חקלאית ולרוב הם נזרקים לשטחים הפתוחים.

כמו כן, רוב דרכי הגישה למוסדות החינוך שמפעילה המועצה אינן סלולות ובטיחותיות, ונשקפת סכנה לתלמידים המוסעים בהם, בעיקר בחורף. עוד עולה כי האגף לשירותים חברתיים במועצה מתקשה לתת לאוכלוסיה שירותי רווחה מלאים בשל פיזור הגדול של האוכלוסייה בשטח ומשום שלא עומדים לרשותו הכלים והמשאבים הנדרשים לכך.

ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי "המשרד יבחן את המלצות המבקר ויפרסם חוזר מנכ"ל בהתאם להנחיות".

השתתפו בהכנת הכתבה: רויטל חובל, גילי כהן, עוז רוזנברג ויניר יגנה
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו