בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בית שמש תחילה - כך איבדתי את העיר שלי

איך הפכה מי שסומנה כעיר העתיד, בעלת האוכלוסייה המשכילה והנופים המרהיבים, לעיר שמסמלת את העתיד השחור של מדינת ישראל

9תגובות

בנובמבר 2006 נסעתי לסקר משחק של קבוצת כדורסל נערים בבית שמש. בדרך חזרה לא היה קשה להבחין כי בצידו הנגדי של הכביש התגודדה קבוצת לובשי שחורים מול אוטובוס של חברת אגד. שניים מהמתגודדים החליטו לשכב לגלגלי האוטובוס ואחרים השליכו אבנים גדולות לשמשה הקדמית והאחורית. סדק רחב נפער בשמשה הקדמית, ממש מתחת לשלט "הסעת ילדים". האינסטינקט העיתונאי דרש את שליפת המצלמה והנצחת האירוע; אינסטינקט כבוד התורה שלהם היה הפניית האבנים לעבר מכוניתי. האינסטינקט שלהם ניצח: אני נותרתי עם פרס ניחומים בדמות תמונה יחידה ומטושטשת, הם קיבלו את העיר בה גדלתי.

באותם הימים האירוע תפס כותרות בעיקר בעיתונות המקומית - הרי לא היו נפגעים ומדובר היה באירוע נקודתי. מחאת הקהילה החרדית באזור החדש המכונה "רמת בית שמש" הייתה למען קווי מהדרין – הביטוי המכובס שהוענק לדרישה לאפשר קיום קווים המפרידים בין נשים לגברים. אז מדובר היה בדרישה חדשה שביטאה את השינוי הדמוגרפי שעובר גם על הקהילה החרדית בעיר, עם הגעת זרמי נטורי קרתא וחסידי אהרון. החרדים ניצחו, וקווי המהדרין בבית שמש הפכו לעובדה מוגמרת עוד באותה שנה.

ה"תופעה", כפי שהוגדרה על ידי העיתונות המקומית, תפסה תאוצה ושברה שיאים מדי שבוע: בשריפת דגלי ישראל ביום העצמאות (תגובת העירייה: איסור תליית הדגלים באזור ובשכונות הסמוכות לאזור), באיומים על בתי עסק שלא נענים לקוד הצניעות המחייב (לדוגמה תחנת מוניות שפעלה בה נהגת) ובתליית פשקווילים מאיימים והשחתת מבנה ענק בו הושקעו מיליוני שקלים ויועד לשמש כקניון – מבנה שעד היום עומד כפיל לבן ומנותץ, ומעיד על סיפורה של העיר כולה.

עד לפני 10 שנים, בית שמש – כמו מודיעין - סומנה כעיר העתיד; נכסיה הבולטים היו אוכלוסיה אנגלו-סכסית משכילה, תנופת בנייה גדולה בשטחים עצומים, קווי רכבת לירושלים ולתל אביב ונופים מהיפים בארץ. אלא שמתחת לאף של מדינת ישראל היא הפכה לעיר המסמלת את העתיד השחור; "שלא נהפוך לבית שמש", מפחדים ראשי ערים ברחבי הארץ.

רבים מאשימים את ראש העיר החרדי משה אבוטבול (ש"ס), אחרים מאשימים את קודמו דניאל וקנין (ליכוד), אבל בעצם איש אינו אשם. הקהילה החרדית-ליטאית פשוט בחרה את בית שמש כמטרה, וותיקי העיר פשוט לא יכלו להתנגד. כל עיר אחרת שהייתה מסומנת על ידם הייתה זוכה לגורל דומה, בעיקר משום שאי אפשר להילחם בהם בדרכים קונבנציונליות. ידם בכל: הם מביאים אלפי מפגינים ב"דקת קריאה", הם שולחים עשרות צעירים להבהיר בדרך הישנה והכואבת מי בעל הבית והם מתערבבים בפוליטיקה הפנימית, בה מעורבים הרבה כסף ואינטרסים – ולכסף כידוע יש יכולת להפוך אינטרסים למשותפים.

העיר שלי הפסידה במלחמה הזאת ולא באשמתה. כל עיר בישראל צריכה לדאוג מהעובדה שדווקא בית שמש, שאותה הקימו יוצאי מרוקו, גרעין ליכודניקי גאה ולאומני שלא ידוע באדישותו, הפסידה בקרב מול החרדים הקיצונים. אם בית שמש נפלה, מה יהיה גורלן של אשדוד ופתח תקווה?
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו