בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פסטיצדק חברתי בשכונת התקווה

בפסטיבל האלטרנטיבי בגן התקווה פגשו ילדי השכונה סביבון שדרש דיור ציבורי וליצן מבוגר בפאה מרוטה. כך נראה אירוע החינם בצל המחאה

10תגובות

אחרי ימים ארוכים של מאבק אינסופי ומלא אכזבות, היה שמח אמש במאהל התקווה, אחד המאהלים האחרונים ששרדו מאז הקיץ. בגן התקווה התקיים פסטיבל הילדים האלטרנטיבי - התשובה העממית והחינמית לפסטיגל היקר והמסחרי. גם מנהגי החנוכה עברו כאן גיור חברתי, דוגמת הסביבון שעליו נכתב "דיור ציבורי יהיה פה" במקום "נס גדול היה פה".

מאחורי האירוע עומדת שפרה ביטון, שעובדת בבקרים בניקיון, ובערבים אופה עוגיות מרוקאיות ומופלטות במותג "מאמא מופלטה". "הרעיון לאירוע עלה כשעברתי ליד משפחה ושמעתי ילד ששאל את אמו אם הם יילכו השנה ליובל המבולבל", סיפרה ביטון, "האמא אמרה לו ‘בשנה הבאה'. יש לי חמישה ילדים, וגם אני תמיד עונה להם באותה דרך, אבל השנה הזו אף פעם לא מגיעה. לכן החלטתי לארגן את הפסטיבל הזה. שאף אמא לא תגיד ‘אין לי כסף'. שהבושה תיעלם. רציתי לעשות משהו שכל אחד יוכל להגיע אליו, לא משנה אם הוא יהודי, ערבי או גרמני. שהילד יקבל הכל".

גן התקווה חולק לפינות הפעלה: פינת באולינג, שבה ילדים ניסו לפגוע בבקבוקי מים מינרליים לשעבר בצורת באולינג, פינת קעקועים, טאבון לפיתות והולה-הופ. רבים הלכו עם חולצות שעליהן נכתב "דיור ציבורי לכולם", ואפילו כלב אחד הולבש בחולצה הצהובה הזו ונראה מרוצה. כולם נראו נלהבים. מישהי עם סלולר בלי שיחות יוצאות אפילו ביקשה להתקשר מהנייד שלי לבעלה כדי להגיד לו שכיף כאן ושיביא את הילד השני.

ניר כפרי

יפית, תושבת שכונת התקווה שבאה עם שני ילדיה לפינת היצירה קבעה כי האירוע הוא "הדבר הכי נורמלי בחנוכה". "בכל מקום חפרו לנו", אמרה, "הלכנו לאירוע של דתיים והם לא השאירו מקום ליצירה אלא רק חפרו לנו על דת. אני רוצה לצבוע חנוכיות עם הילדים, לא לשמוע הטפות. בכל מקום אחר הכי זול זה 80 שקלים כניסה. פה זה חינם".

באתי עם תחושה שלילית. הפסטיגל אמנם יקר, אבל לא מדובר בזכות יסוד. בניגוד למע"מ הכפוי על המים, לדוגמה, נראה כאילו מתקפה על הפסטיגל היא רק אמצעי לקבל כותרות. טעיתי: הפסטיגל האלטרנטיבי היה אחד האירועים המרגשים שהייתי בהם, בוודאי כזה שיש בו ילדים קטנים ורועשים.

לאירוע באו גם הרבה ילדי עובדים זרים מהשכונה. כך חבורת ילדים וילדות אפריקאים התווכחו על רקע שירי החנוכה האנטי-יווניים למי מהם יש יותר מטבעות שוקולד. "אני אוהב את חנוכה ואת כריסמס", אמר אחד מהם. "אני שונא את חנוכה ואת כל החגים, ואוהב רק להיות בבית", אמר דאלי, אינדיבידואליסט בן ארבע מגאנה. את מטבעות השוקולד, שבדרך כלל מעודדים רכושנות אצל ילדים רואים כאן בצורה אחרת. "זה הכסף של הדיור הציבורי שנעלם", אומרות הפעילות. אבל תקציב הדיור הציבורי לא נעלם באמת: הוא הופנה לתקציב הביטחון וליוזמות המסוכנות של השר.

בין המבלים תפס אותי פעיל השכונות תמיר חג'ג'. "אני קורא לכולם לבוא לכאן ולקבל ממתקים ושערות סבתא", אמר, "אני לוביסט מטעם עצמי. הולך לכנסת ומציק להם". שאלתי אותו מיהו חבר הכנסת הנחמד ביותר. "מרינה סולודקין", השיב מיד, "היא אמרה לי שזיהתה אותי מהפייסבוק". שאלתי אם סולודקין תגיע לאירוע והוא השיב בשלילה, אך ציין כי אולי מירי רגב תבוא. "חשוב לי להגיד שהמחאה לא מתה ולא תמות עד שהאזרח הקטן ינצח", הבהיר, "אנחנו עושים אלטרנטיבה בקטן - אבל עושים. זה הדבר האמיתי. בלי תפאורה, בלי פאר, זה עמך ישראל. אני אגלה לך סוד: גם הילדים של העשירים יבואו לכאן".

אחת המארגנות המרכזיות היא ספיר סלוצקר מ"פורום פריפריה", שהביעה התרגשות רבה מהצלחת האירוע לאור ההשקעה הרבה בו. "אני שמחה שאנשי התקווה תומכים בזה", ציינה, "לא מדובר בדבר מובן מאליו. היתה המון חשדנות בהתחלה. הרבה אנשים התקשו לברר אם זה באמת בחינם".

ניר כפרי

את סדנת ההולה-הופ הפופולארית הובילה מיכל וקסלר, חברת קבוצת "פעולה קרקסית", המשלבת בין אקטיביזם להפעלות קרקס. חברי הקבוצה כבר ביקרו בכפרים לא מוכרים בנגב והסתובבו גם בין מאהלי הפריפריה. את כל החישוקים הם יצרו מצינורות ישנים, מאיזולירבנד ומאשפה. "מה שחמוד הוא שלא מדובר בצעצועים צבעונים וחדשים", סיפרה וקסלר, "בג'אגלינג בהתחלה נופלים לך דברים אבל אתה לאט לאט לומד. זה מעצים".

לפני שהחלה הצגת "הזחל הרעב", וברקע צעקות "העם דורש צדק חברתי" ושיר בצרפתית, עלה להופיע הליצן יהודה חמודה. חמודה הוא בדיוק התשליל של כוכבי הפסטיגל הצעירים והזוהרים נוסח עוז זהבי. הוא אדם מבוגר עם פאה צבעונית מרוטה, שעושה קסמים משונים ויצירתיים שאת חלקם לא הבנתי. כך, הוא טען לעיני ילד מהקהל כי ביכולתו להפוך מים לשוקו, אבל לא הצליח לעשות זאת. לבסוף הוציא לו כסף מהאזניים. האם זהו מסר חברתי? "אני לא אהבתי את הקוסם כי הוא לא כישף אותי. זה טריק והוא לא קוסם באמת", אמר המתנדב הביקורתי לאביו אחרי שירד מהבמה.

"אומרים שהמחאה נגמרה אבל זה מצחיק אותי", סיכמה פעילה בארגון הפסטיגל האלטרנטיבי. "התקשורת פשוט גמרה להתעניין בה. לא תראה את האירוע הנפלא שקורה פה בעמוד הראשי מחר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו