בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יצרני ביצים ערבים: מכסת הייצור שנתנה לנו סוף סוף המדינה - אינה כלכלית

בשבוע שעבר העניקה המדינה, לראשונה, מכסת יצור ביצים לערבים

תגובות

החלטת ועדת הכלכלה לאשר תקנות חדשות של משרד החקלאות בענף הביצים, המעניקות - לראשונה מאז קום המדינה - מכסות יצור ביצים למגדלים ערבים, לא ריגשה את המגדלים האלה, שנאלצו בעבר לקבל אישורים להקמת לול לתרנגולות מטילות ביצים. אחת הסיבות העיקריות לכך היא שהמדינה מציבה דרישות שהופכת את המכסה לבלתי כדאית כלכלית.

תקנות משרד החקלאות, שאושרו בשבוע שעבר, מאשרות כניסת כ-60 יצרני ביצים חדשים לענף, שייצרו 16 מיליון ביצים בשנה. כל אחד מהם יקבל מכסת יצור של כרבע מיליון ביצים בשנה. בהחלטה נמסר שאושרה בקשת שישה חקלאים הערבים, שהגישו בקשות, משום שעמדו בסטנדרטים של איכות המוצר.

ענפי יצור הביצים ויצור החלב הוגדרו מאז הקמת המדינה, באופן לא רשמי, כ"ענפים חקלאיים ציוניים", שנועדו להיות חלק ניכר מפרנסת ההתיישבות החקלאית היהודית בישראל. בני מיעוטים הודרו מהם בעקביות, בעילות שונות. יצור ביצים וחלב ושיווקם מצריך קבלת רשיונות ייצור ושיווק ממשרד החקלאות, או מגופים סטטוטוריים שהוא ממנה. יצור ביצים הוא גם אחד משני הענפים החקלאיים שנותרו מתוכננים. התכנון מגביל את כמויות היצור כדי למנוע עודפים, ולכל יצרן נקבעת מכסה שאסור לו לחרוג ממנה. יצרני ביצים וחלב הם רק חקלאים שקיבלו אישור לכך ממשרד החקלאות.

איאד מגיס, תושב הכפר ערב אל-עראמשה בגבול הצפון, עתר לבג"ץ באמצעות עו"ד סאוסן זהר מארגון עדאלה, לאחר שבקשותיו לקבלת מכסה נדחו שוב ושוב. בג"ץ הורה למדינה לנמק מדוע לא יוענקו מכסות לחקלאים ערבים, ובמשרד החקלאות הגיבו בשינוי התקנון ורפורמה בענף הלול, שתאפשר לחקלאים ערבים לקבל מכסות.

החקלאים הערבים, ומגיס ביניהם, לא התלהבו מהרפורמה והתקנות החדשות. לטענתם המדינה מציבה דרישות רבות שהופכת את המכסה לבלתי כדאית כלכלית. אחד החקלאים סיפר כי השטחים שיוקמו עליהם הלולים הם פרטיים ושהכשרתם מחייבת השקעה של כ-200 אלף שקל, עוד בטרם קבלת המכסה. הקצאת מכסות חדשות גם לא מקנה זכאות לתשלום סובסידיה, פיצוי כספי שהמדינה נותנת לבעלי לולים כפיצוי על נזקים ותמותת עופות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו